ההתעלמות של החות'ים מהאיומים החוזרים הנשנים מצד וושינגטון והמשך התקיפות מצדם כנגד ספינות העוברות במיצרי "באב אלמנדב" למרות הקמתה של הקואליציה הבינלאומית להגנת נתיבי השייט בואכה יום אדום, אילצו הלילה את נשיא ארה"ב ביידן וראש ממשלת בריטניה, סונק, להורות למטוסים אמריקאים ובריטים להפציץ יעדי צבא בשימוש ארגון הטרור התימני. תקיפה זו אמורה להמחיש לחות'ים את מחיר ההפסד באם הם ימשיכו את פעילותם התוקפנית באזור המיצרים, ולהניא אותם מהמשך התקיפות.
לאחר התקיפה בתימן: המסר המפתיע של רוסיה לחות'ים
כדי להילחם בישראל: כך מגייסת איראן מורדים חות'ים | דיווח
אולם, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהתקיפה הלילה הינה גם מסר חד לאיראן. במהלך השבועות האחרונים, חשף הממשל האמריקני את הסיוע שאיראן מגישה לחות'ים, כולל סיוע מודיעיני, ודוברי הממשל אף הקפידו לציין כי מדובר בארגון טרור "נתמך איראן". נראה כי התקווה היא שטהראן תבין "שהיא משחקת באש" ותהיה מוכנה להפעיל לחץ על החות'ים להפסיק את התקיפות הללו.
כזכור, איראן, מתחילת מלחמת "חרבות ברזל", שומרת על מדיניותה העקבית, קרי ללא התערבות ישירה במערכה אבל דחיפה / הנחיה של השלוחים שלה ברחבי המזרח התיכון לתקוף את הכוחות האמריקנים והישראלים כדי להוביל להפסקת אש שתשמר את שלטון חמאס ברצועה. במקביל איראן ממשיכה להגיש סיוע לאותם שלוחים כדי לסייע להם במערכה זו, אבל כאמור ללא התערבות ישירה.
גם אם בממשל האמריקני "אין תיאבון" לעימות ישיר מול איראן, העובדה שהממשל נמצא כרגע במערכה אלימה מול המיליציות השיעיות בעיראק (שהקצינה מאוד בשבועות האחרונים) והחות'ים בתימן, מגבירה משמעותית את סכנת העימות הישיר בין טהראן לוושינגטון. הסיוע שטהראן מגישה לאותם פרוקסי מטשטש משמעותית את גבולות הבידול בין איראן לאותן גורמי טרור. בנוסף, העובדה שהממשל מטיל פומבית את האחריות על טהראן לפעילות הפרוקסי, מצרה מאוד את היכולת של הממשל להתמודד עם איומים אלו, ללא פגיעה כלשהי "במשלח".
ככל שהעימות בין הפרוקסי שלה לבין ארה"ב הולך ומקצין כך מחריפה הדילמה בטהראן. הדבר האחרון שאיראן רוצה זה עימות ישיר אל מול הממשל האמריקני, ומנגד כאשר בעלות בריתה מתמודדות עם "השטן הגדול" היא תתקשה לעמוד מהצד. בפני טהראן עומדות ברירות לא פשוטות: הגברת הסיוע לאותם שלוחים תמחיש ואף תעצים את האחריות של איראן לפעילויות שלהן ותגביר את סכנת העימות הישיר מול ארה"ב, אך מנגד התעלמות עלולה לפגוע במערכת היחסים של איראן עם אותם שלוחים ולהמחיש את "תקרת הזכוכית" של שיטת השלוחים.
התקיפה הלילה גם מכניסה לדילמה את ארגון חיזבאללה אשר בשנים האחרונות, בעיקר לאחר חיסול סלימאני, הידק את יחסיו עם החות'ים ואנשיו נוכחו כבדרך קבע בבירה בתימנית כדי לסייע לחות'ים במערכה כנגד סעודיה. ספק רב אם גם חיזבאללה רוצים להגיע לעימות ישיר מול האמריקנים, אבל הגברת הפעילות של ארה"ב מולם תאתגר גם את חיזבאללה לאור מחויבותו הבסיסית לחות'ים.
התקיפה הלילה היא גם מסר של ארה"ב לבעלות בריתה באזור המזה"ת, כולל ישראל, שבעת צרה היא לא תהסס להגיש להן עזרה, ובכלל היא מחדדת את הרכבי "הקואליציות במפרץ" (המערב לצד ישראל ומדינות המפרץ אל מול איראן ושלוחיה). הממשל (והבריטים, שהצהרותיהם של בכירי הממשל בלונדון רק הולכות ומקצינות ביחס לאיראן ואחריותה על "שלוחיה"), לקחו סיכון בתקיפה הלילה, שכן זו עלולה להתרחב ומתגובות החות'ים לתקיפה נראה שזו לא תהיה התקיפה האחרונה. כך, ככל שהמערכה בתימן תקצין, והעימות בעיראק יחריף, הסבירות לעימות ישיר בין וושינגטון לטהראן עולה באופן משמעותי, גם אם הצדדים מבקשים להימנע מכך.
דני (דניס) סיטרינוביץ הוא חוקר עמית בתוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי, ושירת 25 שנה במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר המובילות באמ"ן ובנספחות אמ"ן בשגרירות ישראל בוושינגטון