עוד בטרם נודעה פסיקתו של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בבקשתה של דרום אפריקה להוצאת צו שיקרא לעצירת פעולת צה"ל בעזה, כבר עתה ניתן לקבוע כי ההופעה ההיסטורית והמהדהדת במקצועיותה של היועץ המשפטי של משרד החוץ ובכירי המחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים (ופרופ' מלקולם שואו הבריטי) מעל הבמה של הערכאה הבינלאומית החשובה בתבל שבה ומחדדת חשיבותו הקריטית של הרכיב המשפטי בתפישת הביטחון הלאומי של דמוקרטיות מערביות, ובפרט של מדינת ישראל, המוקפת תמידית בחורשי רעתה.
לא רק בישראל: כך מקדמים בחמאס פיגועים ברחבי העולם
לידיעת קבינט המלחמה: אין שום מנהיג פלסטיני שאינו עוין וישלוט בעזה | אריה אלדד
בצל העתירה המופרכת והשערורייתית של דרום אפריקה להכרזה על פעילות צה"ל כעולה כדי פשע של "השמדת עם", היום השני לדיונים בבית הדין שב וחידד עד כמה המשפטנים הישראלים מישירים מבט אל העולם ומציגים בהרחבה שורת טיעונים משפטיים יצוקים בסלע עובדתית (תוך הצגת הפרותיו השיטתיות של חמאס את דיני הלחימה) השומטים הקרקע מתחת להאשמות המופרכות.
זוהי תעודת כבוד מן המעלה הראשונה למערכות הביטחון והמשפט בישראל, השבות ופועלות בסינרגיה מרשימה למען המטרה הנעלה של הבטחת חופש הפעולה של צה"ל – לא רק במלחמה זו, אלא גם בהתבוננות צופה פני עתיד נוכח האתגרים הצפויים במערכות למול ארגוני טרור הפועלים מתוך מתחמים אורבניים ולבה של אוכלוסייה אזרחית.
יתרה מכך, ההופעה בפני ביה"ד שבה ומגלמת את המיטב בשירות הציבורי, כמו גם את דבקותו של צה"ל בדיני הלחימה, על אף המורכבות האדירה הכרוכה בניהול המערכה באזור האזרחי המורכב והצפוף בעולם ולמול אויב אכזר.
תהא אשר תהא הכרעתו של ביה"ד (המונע מהטיות פוליטיות הנשענות על מדינת מוצאם של שופטיו), ניתן כבר להעריך כי ישראל הצליחה לנצל את הבמה הבינלאומית שניתנה לה כדי לבצר את מעמדו ודימויו של צה"ל כצבא הפועל באדיקות לפי דיני הלחימה, כמו גם להמשיך ולייצר פרקטיות משפטיות-מבצעיות (בדומה ל-"הקש בגג" שנוסד בישראל לפני כ-15 שנים), שתאפשרנה הרחבת סל הכלים המבצעי בשדה הקרב האורבני. ביטוי ראשוני להצלחה זו ניכר עם הצטרפותה של גרמניה, מעצמה מדינית ומעצמת משפט בינ"ל, כצד שלישי לדיון בביה"ד, בתום יום הדיונים השני לעתירה.
ובעולם המשפט, הנורמות שזורות זו על זו – מהדין הבינ"ל לדין המקומי: בהיעדר מערכת משפט עצמאית, מקצועית ובלתי-תלויה מבית, דומה כי הנציגים הישראלים היו מתקשים להצדיק את התביעה הישראלית מבית הדין שלא להתערב בפעילות של צה"ל ברצועת עזה, ובהתאם – גם חופש הפעולה של צה"ל היה עלול להיפגע ביתר שאת.
משכך, פסיקתו ההיסטורית של בג"צ בעניין הסבירות, המעגנת את מעמדו של ביהמ"ש העליון לעניין פסילת חוקי יסוד ומשמרת את הסבירות ככלי בביקורת שיפוטית על מהלכי הממשלה והכנסת, מהווה לא רק אות כבוד לדמוקרטיה הישראלית בצל ניסיון ההפיכה המשטרית – אלא גם משמשת מכפלת כוח ביכולתנו לעמוד בפני טריבונאלים בינלאומיים ולהבטיח חופש הפעולה של צה"ל, בעידן בו האנטישמיות מרימה ראש ולמול מציאות ביטחונית הולכת ומאתגרת.
במבט קדימה, ההליך בהאג שב ומחדד כי צו השעה של הכנסת הבאה טמון בתיקון עמוק של אורחותיה ובשימוש ממלכתי בסמכותה כרשות המכוננת למיסוד חוקה המאזנת בין רשויות השלטון ומבטיחה זכויות הפרט, כנדבך בביצור הביטחון הלאומי המשפטי, המהווה רכיב יסוד בתפישת הביטחון הישראלית, הנדרשת ממילא להתבוננות מחודשת בעקבות הנסיבות שהביאו לפרוץ המלחמה בעזה.
עו"ד אבי כאלו כיהן כיועץ המשפטי לפיקוד הדרום מטעם מחלקת הדין הבינ"ל בפרקליטות הצבאית, והינו עמית מחקר למשפט בינלאומי במכון לחקר הטרור, אוניברסיטת רייכמן