רצועת עזה מועדת לטרור, כפי שציין הרמטכ”ל האמריקאי, הגנרל ארל ווילר, במסמך שהגיש למזכיר ההגנה ב־29 ליוני 1967. פוטנציאל הטרור ברצועה מחייב שליטה ישראלית ביטחונית בלעדית, ולא ערבויות של – או הסכם הגנה עם – ארצות הברית, וגם לא כוח בינלאומי, שכמובן לא יחרף נפשו למען ישראל.
אמסלם משתולל במליאת הכנסת ומאשים: "אלו המדליפים מהקבינט"
"משפחה לתפארת התפרקה": מירה וברק נשארו לתחזק את מפעל חייהם ונהרגו
פרופ’ מיכלה פומרנץ מהאוניברסיטה העברית מציינת שיישום ערבויות הביטחון של - והסכמי הגנה עם - ארצות הברית נקבע רק לפי אינטרס אמריקאי. כמו כן יש בהם ערפול מכוון, היעדר מנגנון הפעלה אוטומטי, הכפפה לחוקת ארצות הברית, ודרכי מילוט המאפשרים אי־מימוש הערבויות והסכם ההגנה. מאפיינים אלו הביאו במקרים רבים לליבוי עימותים.
לדוגמה, בדצמבר 1994 חתמו ארצות הברית, בריטניה ורוסיה על “מזכר בודפשט” המבטיח שלמות טריטוריאלית של אוקראינה, ואוסר על רוסיה להפעיל כוח צבאי או כלכלי נגד אוקראינה, חוץ מהגנה עצמית. כיבוש חצי האי קרים וחבל דונבאס על ידי רוסיה, וההרס באוקראינה, ממחישים את אשליית ערבויות הביטחון.
בנובמבר 1956 מסר אייזנהאואר לישראל מזכר התחייבות בתמורה לנסיגתה מחצי האי סיני, שלפיו ארצות הברית תפעל להבטיח שיט חופשי במפרץ סואץ ובמצרי טיראן. אבל ב־1967, כשישראל הציגה בפני הנשיא ג’ונסון את ההפרות המצריות וההכנות למלחמה בישראל, הוא הבהיר שמזכר אייזנהאואר לא אושרר על ידי 2/3 הסנאט, ואין תמיכה בקונגרס למעורבות צבאית של ארצות הברית. ההפרות המצריות, פינוי משקיפי האו”ם, והיעדר אמינות הערבויות הביאו למלחמה ב־1967.
הערפול המכוון המאפיין ערבויות ביטחון ניכר גם באמנת נאט”ו (סעיף 5): “מוסכם על המדינות החברות להתייחס למתקפה צבאית על אחת כמתקפה על כולן... וכל אחת תסייע למדינה המותקפת בכל אמצעי, כפי שתמצא לנכון, כולל כוח מזוין”.
כוח בינלאומי אינו עומד במבחן הזמן, צבאית ומדינית. הוא מביא לאשליית ביטחון, מעניק רוח גבית לטרור ורוח נגדית לישראל. כוח בינלאומי בעזה יהיה מטרה לטרור אסלאמי, יפגע ביחסי ישראל ומדינות הכוח הבינלאומי, ויוסיף דלק למדורת האנטישמיות. הוא יחייב את צה”ל לתאם עם הכוח הבינלאומי כל פעילות נגד הטרור, ויהפוך את ישראל ממכפיל עוצמה עבור ארצות הברית לנטל ביטחוני.
לדוגמה, ב־1978 הוקם יוניפי”ל כדי לקדם שלום וביטחון, וב־2006 הוגדל כוחו ל־10 אלף חיילים כדי להחזיר את המשילות הלבנונית לדרום. אבל הרפיסות השורשית של כוח בינלאומי הקלה את השתלטות חיזבאללה על לבנון בכלל, והדרום בפרט, ואת תקיפת אזרחים בישראל, שהביאו למלחמה הנוכחית.
ביטחון ישראל מחייב שליטה צבאית ישראלית בלעדית ברצועת עזה, ולא ערבויות ביטחון וכוח בינלאומי, שאינם נשלטים על ידי ישראל, ותורמים לאשליה ביטחונית. לפי פרופ’ אלן דאוטי מאוניברסיטת נוטרדאם, “יעילות הערבויות תלויה באינטרס ובנכונות הצד הערב לפעול נגד איומים... חשש ארצות הברית מהשלכה שלילית על היחסים עם מדינות ערב השפיע על אי־תגובה יעילה להפרות מצרים ב־1967... ערבויות ביטחון הן ברכה מעורפלת”.
הכותב הוא מומחה ליחסי ישראל־ארצות הברית וחבר ב"מבטחי" – פורום מפקדים לאומי