מטראומה לניצחון: הגיע הזמן להתכונן ליום שאחרי - ולבנות ישראל חדשה | דעה

כמעט שלושה חודשים חלפו ונדמה שהזמן עצר מלכת. כולנו ראינו איך הפכו בתינו וארצנו מטרה לאויבים אכזריים המעוניינים להשמידנו ולטבוח בנו – על עוללינו, נשינו וזקנינו. איבדנו יקירים, חברים, שכנים ועמיתים לעבודה, חיילים וקצינים אמיצים, ובמקביל מעל 100 אלף ישראלים הפכו לפליטים בארצם. 

אב החטופה גילה על החשש לשני חטופים ופרץ בבכי - בתו ניגבה את דמעותיו
צה"ל עזב את מרכז הרצועה - ומשם שוגר מטח לנתיבות: פגיעה ישירה בחנות

אני יודע על בשרי שפצעים מעין אלה לא מגלידים לעולם: בשנת 2015 נרצח אבי, ריצ'רד לייקין ז"ל, על ידי מחבלי חמאס בפיגוע דקירה באוטובוס בירושלים. הוא היה פעיל שלום, מורה, אב וסב אוהב, שמותו הטרגי הותיר חור בליבי. גיליתי אז, שהטראומה מניעה אותנו לפעולה. היא מציתה בתוכנו אנרגיה רבת עוצמה. ביכולתנו לתעל אנרגיה זו לכדי פעולה חיובית, להפוך את הטראומה לניצחון – או לתת לעצב ולכעס שהיא מייצרת לכלותנו. 

לפני הרצח, הביע אבי דאגה מגילויי השנאה וההסתה של האסלאם הקיצוני שמטרתם אחת – השמדת יהודים. אבל הוא גם האמין בכוחם של חינוך ודיאלוג לקדם שלום ודו-קיום, כמו גם במחאה כדי לקדם את מה שנכון בעיניך. ערכיו השפיעו על בחירותיי ומעשיי.

בעודי מתאבל על האובדן, נרתמתי להעלאת המודעות לסכנות הטמונות במתן אפשרות למחבלים לגלוש באופן חופשי ברשתות החברתיות, לתקשר, לגייס ולהסית. כתבתי מאמרי דעה בעיתונים בינלאומיים, התראיינתי, עזרתי להפיק סרטים, הרציתי באוניברסיטאות, נאמתי באו"ם, הגשתי תביעות משפטיות ופעלתי כדי לקדם חקיקה בנושאים אלו. מאמציי אלה סייעו להניע קמפיין שהניב שינוי דרמטי: בעוד שהמלאכה עדיין לא נשלמה, ענקיות המדיה החברתית בנו תשתיות משמעותיות כדי להסיר ארגוני טרור מן הפלטפורמות שלהן. 

כעת, אנו נדרשים לקדם מאמצים כאלה בקנה מידה לאומי. אם נבחר להתמקד בעצב ובכעס, היעדר האחדות והחולשה עלולים להביא עלינו התקפות נוספות מצד אויבינו אך לא פחות חמור מכך, כפי שלמדנו, גם מלחמת אחים בבית פנימה. ברצוני להציע כמה נרטיבים חדשים. הם עשויים להיראות מעט מנותקים, או אפילו נעדרי-רגש, אך הם גם חיוביים ואני מאמין שהם יוכלו לעזור ולהנחות אותנו. 

להתבונן אל מעבר ל "ימין-מול-שמאל"

בעקבות תהליכי השינוי שעברו על החברה הישראלית עם הזמן, מונחים אלה איבדו את משמעותם והפכו פוגעניים. הם כבר אינם מגדירים אידיאולוגיה, אלא רק מחריפים מחלוקות. במקום זאת, עלינו להתמקד במה שמאחד אותנו, ללא קשר להשקפות פוליטיות. יתר על כן, עלינו לדרוש שאחרי המלחמה כל הפוליטיקאים שלנו, מכל מפלגה ומכל סיעה, יפרשו. הם משתמשים במונחים אלה כדי לייצר קיטוב ושיתוק בעם. עליהם לפנות את הזירה לחשיבה חדשה ובריאה יותר. אנו זקוקים למנהיגים רעננים ובעלי חזון, שיוכלו להתעלות אל מעבר לתוויות מיושנות – מנהיגים שיעבדו יחד למען טובת עם ישראל.

לעבור מ"לעשות לביתנו" אל "לעשות למען החברה"

המרדף של "אומת הסטארט-אפ" אחר עושר ותהילה הותיר אותנו ריקים ובודדים. אושר והגשמה אמיתיים מגיעים מתחושת שייכות ותרומה לקהילה. זו גם הסיבה שההתקפה על הקיבוצים והיישובים לאורך הגבול הדרומי פגעה בנו כאופן כה קשה – זו אינה עוד התקפה על אוטובוס, אלא על קהילות שלמות. חמאס ביקש לעקור את תחושת הביטחון שלנו, ובמקום זאת הביא לקירוב לבבות בינינו. 

המשפחה, הקהילה והמדינה הן אבני הבניין של חברה מאושרת ושוחרת חיים. כולנו נושאים באחריות לאתגרים העכשוויים בפניהם ניצבת החברה הישראלית. עלינו לשים את העבר מאחורינו, להתמקד רק בעתיד, ולהתאחד כדי לבנות מחדש ישראל צנועה ואחראית יותר, המבוססת על ערכים קהילתיים. יהודים וערבים, אשכנזים וספרדים, חילונים ודתיים, עשירים ועניים, צעירים ומבוגרים חייבים להתאחד לטובת הכלל. 

אמנה חוקתית – לא ועדת חקירה

התשתית החוקתית והאלקטורלית של ישראל, שהוקמה בחופזה, יצרה מנהיגים מפלגים, ממשל חלש וביורוקרטיה משתקת. כדי שתוכל לשגשג שוב, ישראל זקוקה לחוקה רשמית, בשילוב עם רפורמות במערכת המשפט ובשיטת הבחירות. אם לא נטפל בסוגיות יסוד, מנהיגינו ימשיכו לפלג בינינו, והבירוקרטיה תמשיך לטפח בינוניות והיעדר כשירות מוסדית. אין צורך בוועדת חקירה; כולנו אשמים, בין שבמעשים ובין שבשותפות לדבר עבירה. הפניית אצבע מאשימה רק תפלג אותנו יותר. במקום זאת, עלינו להפשיל שרוולים ולשלב ידיים יחד כדי לבנות מחדש את המדינה היהודית החדשה.

להסתכל לרוע בעיניים

מלחמה זו חשפה את טבעם האמיתי של אויבינו ובעלי בריתנו. אויבינו האמיתיים אינם העם הפלסטיני או שכנינו הערבים המתורבתים, שהראו נכונות לעשות שלום. אויבינו הם כוחות האסלאם הג'יהאדיסטי הקיצוני וציר הרשע האיראני המבקש למחוק אותנו מהמפה ולהפיץ עריצות וטרור ברחבי האזור והעולם. 

הם מספקים לחמאס, לחיזבאללה ולחות'ים רקטות ומל"טים. הם מסיתים לאלימות, שנאה ואנטישמיות ברחבי העולם. הם מאיימים על קיומנו ובזים לערכים שאנו חולקים עם העולם הדמוקרטי, של זכויות-אדם ודו-קיום. ישראל ניצבת לצד כוחות הטוב במאבק הזה, ועלינו להמשיך להגן על עצמנו ועל בעלי בריתנו מפני כוחות הרשע. זהו הכרח מוסרי ואסטרטגי.

הפלסטינים חייבים לקבל את המציאות

עלינו להתקדם אל מעבר לפרדיגמה הכושלת של "שטחים תמורת שלום", ולאמץ את המציאות החדשה של ניצחוננו, כבסיס לשיתוף פעולה עם הפלסטינים. ישראל הוכיחה את חוסנה אל מול התקפות חוזרות ונשנות של קבוצות ג'יהאדיסטיות. הפלסטינים ספגו אבדות עצומות, בחיי אדם וברכוש, ולא הצליחו להשיג אף אחת ממטרותיהם הפוליטיות. מנהיגותם חלשה, כלכלתם מקרטעת, חברתם מותשת, ובני בריתם הערבים והמוסלמים עסוקים בעניינים אחרים. 

הדרך היחידה להתקדם היא לדרוש מהעם הפלסטיני להוכיח רצון אמיתי לשלום, כתנאי להתקדמות. איננו יכולים לסבול עוד את ההסתה, האלימות והכחשת הקשר ההיסטורי שלנו לארץ ישראל. כאשר אנו מכבדים אותם, עלינו לחייב אותם באותם סטנדרטים אתיים ואנושיים שאנו מציבים לעצמנו, ולהפסיק להתייחס אליהם כאל קורבנות חסרי ישע. הפלסטינים חייבים להוכיח לישראל ולעולם שהם מצדדים בכוחות הטוב ולא בציר הרשע. או אז, נוכל להגיע להסדר הוגן.

לאמץ את ערכי היהדות

במהלך השנים, התנתקו רבים מאיתנו מערכי היסוד היהודיים לטובת חילוניות אוטופית, התחלנו לגלוש במדרון חלקלק לעבר תהום לא מוסרית. המלחמה הוציאה את המיטב מנשמתנו היהודית וסייעה לחבר אותנו מחדש לענווה, לחמלה ולתשובה. עלינו להכיר מחדש ולהכריז על מחויבותנו לערכי ליבה אלה בחיי היומיום ובמערכת החינוך שלנו. עלינו לשוב לגלות ולחגוג את מורשתנו, את המצוות, ואת המסורות העשירות והמגוונות שלנו, וליישם אותן כדי לעמוד באתגרים ובהזדמנויות של העידן המודרני. לשם כך, אנו זקוקים למנהיגות רבנית חדשה שתתמקד בהבטחת חוויה יהודית, עשירה וממלאת, לכל האזרחים. 

האמת - אמת מידה ראשונה במעלה

המדיה החברתית מפיצה שקרים ומידע מוטעה. התקשורת המסורתית נכנעה ללחצי התחרות והסנסציות. התקשורת הבסיסית בין בני אדם לבין עצמם נפגעה. עלינו לדרוש מעצמנו ומאמצעי התקשורת בכל ערוצי המדיה לעמוד באמת המידה הראשונה במעלה: האמת. אל לנו לנצל לרעה את חופש הביטוי כדי לשקר ולהסית. החופש שאנו צריכים הוא היכולת לומר את האמת, להביע דעות ולקיים שיח ציבורי פורה. אולם, עלינו להיות צרכני ויצרני מידע ביקורתיים וערניים, וחובה עלינו לחשוף ולדחות ניסיונות לתמרן או להטעות אותנו. עלינו לדרוש מפלטפורמות המדיה החברתית ומהממשלה להסדיר ולנטר תכנים מקוונים, ולהעניש ולהסיר את מי שמפר את הסטנדרטים האתיים והמשפטיים של האמת.

בשבועות ובחודשים הקרובים, האנרגיות שלנו תהיינה ממוקדות בניצחון במלחמה, בתקווה לראות את כל החטופות והחטופים בחזרה בבית, בטיפול בפצועים ובחיבוק עוטף למשפחות הרבות שהצטרפו בעל כורחן למעגל השכול. אך היום שאחרי אינו פחות חשוב. 

אני קורא לכולנו לרתום את האנרגיה העוצמתית שנוצרה בשל הטראומה הזו, להתאחד סביב נרטיבים חדשים שמתגברים על המחלוקות הישנות, ולבנות מחדש את החברה שלנו על ידי הכרה במאבק עתיק היומין בין טוב ורע. עלינו להתקדם מעבר לסכסוך ולהתמקד מחדש בקהילה, בערכים היהודיים ובערכה של האמת. כך, נוכל לקום שוב מן האפר – ולהפוך לאור לגויים כפי שחזו מייסדיי המדינה.

מיכה לייקין אבני הוא עורך דין, אקטיביסט ואיש עסקים ישראלי