אחרי למעלה משלושה חודשים מראשית המלחמה נגד החמאס ברצועה, טרם השתלטו כוחות צה"ל על "ציר פילדלפי". בניתוח צבאי-מקצועי של תמונת המצב בשטח, אמור היה כיבוש קו הגבול בן ארבעה עשר הק"מ המפריד בין הרצועה לבין מצרים, להיות בגדר יעד אסטרטגי חשוב ורב ערך שהשגתו מתחייבת בסדר קדימות גבוה.
מומחה ללוחמה מזהיר: ארגוני טרור ישחזרו את הזוועות שביצע חמאס אם לא יושמדו
איראן מכחישה התקפה על ארה״ב: בממשל ביידן כבר מתכננים נקמה
ההימנעות של צה"ל מהשתלטות על "ציר פילדלפי" בשלבים מוקדמים יותר של המלחמה-גם אל נוכח האילוצים מול מצרים, היא מזווית ראייתי בגדר משגה שעלול לגבות מישראל במעלה הדרך מחיר כבד. ניסיון לתקנו בעיתוי הנוכחי, כשאנו נמצאים בשלבים מתקדמים של המהלך הצבאי, צפוי להיות בעייתי מאוד לביצוע, ובמיוחד נוכח הריכוז הגדול של כמיליון פלסטינים עקורים במחנות ארעי במרחב רפיח. יחד עם זאת, נוכחות ישראלית צבאית לאורך ה"ציר" חייבת להיות יעד הכרחי המחייב את הממשלה לפעול למימושו בלוח זמנים קצר ככל האפשר.
"ציר פילדלפי" מוכר לי היטב מתקופת שירותי ברצועת עזה. סיירתי לאורכו פעמים רבות עוד בטרם פרצה האינתיפאדה הראשונה בדצמבר 1987 וגם לאחריה. במהלך האינתיפאדה השנייה היה "ציר פילדלפי" לזירת קרב שבה התנהלה פעילות טרור אינטנסיבי נגד כוחות צה"ל. בעקבות מימושה החד-צדדי של תכנית ההתנתקות ב-2005 נפתח ע"י המצרים מעבר רפיח כמסוף תנועה ומסחר.
במסגרת תכנית ההתנתקות קיבלה ישראל החלטה להעביר את "ציר פילדלפי" לאחריות מצרים. במו"מ בין שתי המדינות נחתם הסכם המאפשר למצרים לפרוס 750 שוטרי משמר הגבול לאורכו. כוחות צה"ל התפנו ממנו סופית בספטמבר 2005.
השליטה לאורך "ציר פילדלפי" נגזרת בעיתוי הנוכחי ובאופן ישיר ממטרות המלחמה של ישראל. היא נועדה ברמה המיידית למנוע ולסכל ניסיונות אפשריים להבריח חטופים ישראליים אל מחוץ לרצועה לידי חמאס וגורמים ג'האדיסטיים בסיני. תרחיש בלהות כזה, מטיל על ישראל אחריות גורלית לנקוט את כל האמצעים במטרה למנוע אותו.
ההשתלטות הישראלית, מוקדם ככל האפשר, על "ציר פילדלפי", מתחייבת גם מן הצורך לחשוף ולהשמיד את מנהרות ההברחה הפעילות לאורכו. לצד זאת, היא נועדה למנוע ולסכל ניסיונות פוטנציאליים לבריחה ולהימלטות של בכירים בדרג ההנהגה של חמאס, כמו גם של פעילים מן השורה בו, אל מחוץ לרצועת עזה.
ניסיון העבר מלמד שישראל חייבת קודם כל לסמוך על עצמה. בשום מקרה היא אינה יכולה להפקיד את השמירה על האינטרסים הביטחוניים החיוניים שלה בידי אחרים. מכאן שמתחייבת ובגדר הכרח, נוכחות של כוחות צה"ל כ"רגל על ה קרקע" במרחב "ציר פילדלפי".
ברור שחסימת "ציר פילדלפי" מחייבת תיאום ושיתוף פעולה עם מצרים, שמתנגדת היום בתוקף לנוכחות ישראלית צבאית לאורך ה"ציר". בנסיבות אלה, ישראל חייבת לפעול מולה בערוצים מדיניים-ביטחוניים כדי להגיע להבנות שתאפשרנה לשני הצדדים "חיים משותפים" בשטח.
לסיכום ,בעידן שלאחר המלחמה חייבת ישראל להבטיח קיומה של שליטה צבאית לאורך "ציר פילדלפי". זהו יעד הכרחי, משום שכל מתווה אחר להבטחת ה"ציר" עלול פוטנציאלית לשחוק את הישגי המלחמה ולהוריד אותם לטמיון.
אל"ם (במיל') דוד חכם - יועץ לשעבר לשרי ביטחון לעניינים ערביים ומחבר הספר "עזה בגובה העיניים" אודות האינתיפאדה הראשונה