השיחה בין הנשיא ג'ו ביידן לבין נתניהו נועדה לעצור את ההידרדרות המתעצמת ביחסי ארצות הברית ישראל. גרמו לה כמה התפתחויות מקבילות, הן פנימיות בתוך הפוליטיקה האמריקאית והן בהתנהלות נתניהו וממשלתו. בשלב זה, המפתחות הן בידי נתניהו שחייב להתחשב בעמדות האמריקניות, אחרת יאבד את תמיכתה, שבלעדיה לא ניתן יהיה להמשיך את המלחמה ולממש את מטרותיה הצבאיות והמדיניות.
הג'ונגל של עזה: למה לישראל יהיה קשה להכניע את חמאס? | אהוד יתום
במקום אשלית גוש קטיף: מוטב שההנהגה תחזק את ההתיישבות הקיימת | דעה
מתחילת המלחמה בעזה, שני המנהיגים הסכימו שיש לחסל את התשתית הצבאית והשלטונית של חמאס ולנהל את המלחמה על פי כללים ודינים של המשפט הבינלאומי. ביידן העניק לישראל סיוע אסטרטגי, צבאי ומדיני בהיקפים חסרי תקדים. אבל במשך הזמן, התפתחו גם חילוקי דעות, בעיקר לגבי היקף הסיוע ההומניטרי, לוח הזמנים לסיום השלב של מלחמה בעצימות גבוהה "והיום שאחרי". על לוח הזמנים של ביידן הופיעו הפריימריז במפלגה הרפובליקנית והחשש מאובדן לגיטימציה בינלאומית להמשך המלחמה. הוא גם חשב שהמלחמה העצימה תסתיים מזמן ותעבור לשלב מוגבל ונסבל.
ממשל ביידן עדיין תומך בחיסול שלטון חמאס. הוא אמר זאת בשיחה עם נתניהו, וגם שר החוץ בלינקן הצהיר בביקורו בשבוע שעבר שלחמאס לא יהיה שום מקום בממשל החדש שיקום בעזה. אבל ככל שהמלחמה התארכה ומערכת בחירות 2024 לנשיאות ארצות הברית התקדמה, החיכוכים התעצמו הן לגבי ניהול המלחמה והן לגבי "היום שאחרי". שיקולים פוליטיים השתלטו על קבלת ההחלטות והשיח הפומבי בשתי המדינות.
נתניהו רוצה לשמור בכל מחיר על הקואליציה הקיצונית שלו, וביידן רוצה לנצח את הבחירות ולזכות בתקופת כהונה שניה בבית הלבן. הוא מרגיש שהתמיכה המוחלטת בישראל פוגעת בסיכוייו. עדות לכך אפשר למצוא בהצהרות ובמעשים של ביידן ואנשיו, שבעיקר מגיבים להצהרות אישים ישראלים שפגעו אישית בנשיא ובמדיניותו, בעיקר מצד בן גביר וסמוטריץ'. ביידן רוצה לראות את שניהם מחוץ לממשלה. זו הסיבה העיקרית להטלת סנקציות אמריקניות חסרות תקדים על מתנחלים שהואשמו בפגיעות בפלסטינים, ודרישה מישראל לספק תשובות על פעילות של יחידות צה"ל ביו"ש, שלכאורה מפרות זכויות אדם. תשובות לא מספקות עלולות לגרום לקיצוץ בסיוע הצבאי לישראל.
בתוך הבית הלבן יש חילוקי דעות בין אנשי ביידן לגבי ישראל. חלקם מבקשים למתן ולצמצם את התמיכה בישראל. הם מציגים פיגורים של ביידן מול טראמפ במערכת הבחירות לנשיאות ואת איומי "הפרוגרסיביים" והמוסלמים שלא להצביע עבורו, אבל בפועל הם מונעים ע"י אידיאולוגיה שמתמקדת בפעילות של ישראל ביו"ש ובהתנגדות נתניהו להקמת מדינה פלסטינית. אחרים חושבים שלחץ כבד מדי על ישראל יחזק את חמאס ועלול לסכל את כל התוכניות האמריקניות ליום שאחרי בעזה, ואם זה יקרה, ארצות הברית תאבד את אמינותה בעולם וביידן יאבד תמיכה בבחירות מצד יהודים ותומכי ישראל בארצות הברית.
מועמדות ביידן לכהונה שניה ספגה מהלומה קשה בנקודה הכי רגישה והכי בעיתית שלו - גילו ותפקודו הקוגניטיבי. רוברט הור, תובע מיוחד שמונה ע"י משרד המשפטים לחקור את פרשת המסמכים הסודיים שנמצאו בביתו הפרטי של ביידן בפרבר של העיר וילמינגטון, החליט שלא להגיש נגדו כתב אישום בטענה שמדובר בקשיש שסובל מבעיות זיכרון קשות. גילו ונראותו הרופפת של ביידן עומדת במרכז הביקורת על מועמדותו. ביידן הכחיש את הטענה, אבל למרבה המבוכה, באותו אירוע של ההכחשה, טעה כאשר התייחס לנשיא מצרים א-סיסי כנשיא מקסיקו.
את ההשפעות של מערכת הבחירות ואת עמדת המתנגדים לישראל, אפשר למצוא בעמדות שהציג סגן היועץ לביטחון לאומי, ג'ונתן פיינר, בפגישה עם מנהיגים מוסלמים במדינת מישיגן. הוא התנצל על כך שארצות הברית עשתה שגיאות במלחמה ולא התחשבה מספיק בסבל הפלסטינים, ושלממשל ביידן אין אמון בנתניהו. פיינר היה ראש המטה של שר החוץ ג'ון קרי בתקופת נשיאותו של אובמה והוא חוזר לעמדות של אז. מישיגן היא מדינה "מתנדנדת". בבחירות הקודמות של 2020, ביידן ניצח בה את טראמפ בהפרש קטן יחסית של 100,000 קולות. גרים בה כ-150,000 מוסלמים שמאיימים לא להצביע עבורו, אלא אם כן יעצור את תמיכתו בישראל.
בשיחתו עם נתניהו, ביידן חידד את הדרישות שלו מישראל לגבי ניהול המלחמה בשבועות הקרובים: הימנעות מלחימה באזור רפיח עד שאפשר יהיה להבטיח שלא תגרום לפגיעות במיליון ורבע עקורים, שבהוראת צה"ל פונו לשם מאזורי לחימה אחרים, הגדלת הסיוע ההומניטרי לעזה, ושיגור משלחת ישראלית למשא ומתן בקהיר על עסקה נוספת לשחרור החטופים, למרות התשובה המופרכת של חמאס על "תוכנית פריז" שהוגשה להם כבר לפני שבועיים. אלה נושאים שפורסמו ושאותם ישראל יכולה לקבל. אפשר להניח שלא פורסמו נושאים שלגביהם אין עדיין הסכמה, כמו עתיד השלטון בעזה ומדיניות ישראל ביו"ש. הם ימשיכו להקשות על היחסים בין שתי המדינות. בנוסף, עדיין לא ברור מה יהיו ההשלכות של שחרור שני חטופים במבצע חילוץ בעזה על הסיכוי להגיע לעסקת שחרור רחבה והפוגה ארוכה במלחמה, שהדיפלומטיה האמריקנית עמלה רבות על קידומן.
הכותב הוא מומחה לארצות הברית באוניברסיטת בר אילן וחוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון