על רקע הלחצים הבינלאומיים הכבדים על ישראל, ולצד תמיכה וסיוע משמעותיים מצד בת בריתנו החשובה ארצות הברית, יצאתי בשבוע שעבר לסדרת פגישות עם בכירים בקונגרס, כמו גם עם אנשי מפתח נוספים וראשי הארגונים היהודיים בארצות הברית.

לצד ההערכה הגדולה על תמיכה שאין כמותה, ישנה גם דאגה גדולה סביב הלחצים המדיניים וסוגיית היום שאחרי. על כן נסעתי לארצות הברית כדי לשקף באופן ברור את האתגר הגדול מולו ניצבת ישראל, את זוועות ה־7 באוקטובר באופן בלתי מסונן, ואת המשימה המרכזית העומדת לנגד עינינו – ניצחון ישראלי מובהק, השמדת חמאס וחיסול האיום על תושבי מדינת ישראל.

חרף ניסיונות התקשורת הבינלאומית למסגר את מפלגת "הציונות הדתית" כקיצונית, לא הייתה דלת אחת שנסגרה בפניי. נפגשתי עם ראשי הארגונים היהודיים הגדולים, עם עשרות חברי קונגרס, רפובליקנים ודמוקרטים, עם דובר המועצה לביטחון לאומי ג'ון קירבי ועם יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון. מכולם שמעתי על התמיכה בישראל וכי לנוכח מתקפת ה־7 באוקטובר, אין מלחמה צודקת יותר מזו שאליה יצאנו. גיליתי נכונות גדולה מצדם לבחון חלופות מדיניות חדשות שלא היו עד כה על השולחן. מאורעות ה־7 באוקטובר הזיזו רבים בארצות הברית מהעמדות הקבועות שבהן אחזו ב־30 השנים האחרונות. הם מחפשים חזון חדש, ולצערי הם עדיין לא שומעים עליו מההנהגה הישראלית.

הדגשתי בפניהם שהחזרת רעיון שתי המדינות למרכז הבמה לא רק שתהווה פרס לטרור ותגרום נזק לישראל, אלא גם תזעזע את היציבות האזורית והעולמית ותפגע באינטרסים אמריקאיים. האסלאם הרדיקלי מרים את ראשו במקומות רבים בעולם כיוון שאינו מזהה נחישות מערבית מספקת. דנתי איתם על אונר"א, בכך שעצם קיומה של סוכנות פליטים נפרדת לפלסטינים, שכל מטרתה היא שמירת הבעיה הפלסטינית חיה ובועטת, מהווה השקעה מעוותת של כספי משלם המסים האמריקאי.

כחבר ועדת חוץ וביטחון אני חשוף ללחצים האדירים ולמורכבויות הלא פשוטות העומדות בפני הדרג המדיני. אני מחזק את ההובלה האחראית ורואה ערך עליון בעמידה איתנה מול הלחצים להפסקת המלחמה. בשיחות השונות ובנאום מול כ־3,000 איש בגבעת הקפיטול הצגתי את תמונות החטופים וסיפרתי את סיפורם של כמה מהם. הסברתי כי הדרך היחידה להשבתם היא הגברת הלחץ על חמאס, העברת מסר נחוש כי ישראל לא מכופפת את ראשה בפני הטרור ועמידה ברורה על עיקרון פשוט - לא תהיה הפסקת אש עד שחמאס ישיב את חטופינו כולם, ייכנע ויניח את נשקו.

אין לי אלא להצטער ולהתבייש על הראיון הבלתי אחראי שהעניק השר איתמר בן גביר ל"וול סטריט ז'ורנל". מתבקש כי כל נבחר ציבור, קל וחומר שר בממשלה, יבין את גודל האחריות המוטלת על כתפיו וינצל את המנדט שהעניק לו הציבור לעשייה פרודוקטיבית, במקום עוד ראיון פופוליסטי שאולי מעלה את קרנו בעיני מצביעיו, אך פוגע דה פקטו במדינה, ביכולת לנצח במערכה ובמארג היחסים העדין עם הממשל האמריקאי.

בטווח הארוך, על ישראל לבנות תוכנית אסטרטגית שתצמצם את תלותה במדינות אחרות. עד אז, לפגישות יש ערך עצום בהדהוד המסרים החשובים לישראל והשפעתם על אופי הלחצים אשר מגיעים מארצות הברית ומשאר ידידותינו בעולם.

אני חוזר אופטימי ועם הבנה כי לצד המציאות המורכבת של החודשים האחרונים ניצבות הזדמנויות לשינוי עמוק במדיניות העולמית כלפי ישראל. ישנו קשב בקרב בכירי הממשל לצורך בניצחון ישראלי ובמציאת פתרון חדש, טוב ונכון יותר, שיבטיח את ביטחון ישראל ויתרום ליציבות האזורית בתום המלחמה.