בשיאו של מאבק האיתנים בין תומכי הרפורמה המשפטית למתנגדיה צפה שאלת נאמנות רשויות הביטחון לדרג המדיני הנבחר. למי עליהן לציית במקרה של התנגשות בין הממשלה לבית המשפט – דילמה.

לראשונה מאז פרוץ המלחמה: מכת"זית הופעלה במחאה בקפלן

נראה שלמכהנים בראש המשטרה והשב"כ הבחירה הייתה ברורה. עמדה זו באה לידי ביטוי בהצהרות של ראשי רשויות הביטחון בהווה ובעבר שמהן משתמע כי במקרה של התנגשות בין רשויות ישמעו ראשי מערכת הביטחון לבית המשפט ולא לממשלה.

"אני חושב שכל מערכות הביטחון - השב"כ, משטרה וצה"ל - הם גופים ממלכתיים הכפופים לחוק והם פועלים אך ורק בהתאם לחוק", כך צוטט יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר, בדברים שנשא בכנס של INSS. גם המפכ"ל קובי שבתאי הצהיר במהלך טקס חילופי מפקדים במג"ב כי "יש לנו משטרה אחת מקצועית, ערכית וא-פוליטית, בימים האחרונים עולה השאלה מהו המצפן על פיו פועלת המשטרה. ברצוני להבהיר שלמשטרה יש רק מצפן אחד והוא החוק והדין". הצהרת הכוונות של ראשי הרשויות היוותה מסר ברור לנבחרים באיזה צד מרוחה חמאת הנאמנות של הלחם הדמוקרטי והמשילותי.

החוקים שעוסקים במערכת הביטחון מבהירים שהצבא, השב"כ ומשטרת ישראל כפופים למרות הממשלה. חוק שירות הביטחון הכללי, תשס"ב־2002 – סעיף 4, כפיפות השירות, מציין כי “השירות נתון למרות הממשלה; הממשלה תאשר יעדים לשירות בכפוף להוראות חוק זה וראש הממשלה ממונה על השירות מטעם הממשלה". בחוק יסוד הצבא בסעיף 2(א) מצוין כי “הצבא נתון למרות הממשלה והשר הממונה מטעם הממשלה הוא שר הביטחון. בפקודת המשטרה מוגדרת כפיפות משטרת ישראל בסעיף 8 ב'(א) – משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה (באמצעות השר הממונה)".

לכאורה אין כאן בכלל דילמה, ואם הממשלה מחליטה שלא לציית לפסיקת בית המשפט - אין לרשויות הביטחון שיקול דעת בנושא ועליהן להישמע להוראות והנחיות של הדרג המדיני הנבחר.

למה לכאורה? כי במדינת היהודים לא החוק הכתוב הוא שקובע אלא הפרשנות של הפרשנים, וכל פרשן אינו חף מאג’נדה שאליה מנותבת פרשנותו ויהיה זה יועמ”ש זוטר או שופט עליון בכיר. כך או אחרת, במצב שבו ראשי מערכת הביטחון מבהירים לדרג הנבחר שלהחלטות השופטים עדיפות על פני החוק הכתוב, נוצרה אווירה של חשדנות הדדית שפגעה באמון ההכרחי בין הדרג המדיני לכפופים.

חשדנות זו אוצרת בתוכה אסון פוטנציאלי ורק חקירה מעמיקה של ועדה ללא משוא פנים תוכל לאשש או לשלול את הקשר שבין נאמנות בערבון מוגבל ובין האסון שנחת על המדינה ותושביה בשבת הארורה של ה־7 באוקטובר. 

הכותב הוא חבר הוועד המנהל של “מבטחי" – פורום מפקדים לאומי