חיזבאללה עסוק בימים אלה במלחמת התשה בגבול ישראל, אך לא מן הנמנע כי יקבל הוראה מטהראן להפנות כוחות לזירה בה נלחם עד לא מזמן – צפון סוריה. בשבוע החולף החל גל של הפגנות בכל מחוז אדליב שבצפון מערב סוריה. מדובר במעוז האחרון של האופוזיציה הסורית והשריד האחרון של מלחמת האזרחים בסוריה מלפני עשור, מלחמה שהסתיימה בשאר אזורי המדינה ב-2018.

תרחיש האימים: האם דאעש מתכנן קאמבק בסוריה?

המחוז שלא מוכן להיכנע

בשיאה של מלחמת האזרחים בסוריה ב-2015 התאחדו כוחות אופוזיציה, בראשן ג'בהת א-נוסרה ("חזית הסיוע"), פלג ג'יהאדיסטי של אל-קאעדה בסוריה. הקואליציה של הארגונים האסלאמיסטים דחקה את הצבא הסורי ממחוז אדליב ומחזיקה ברובו עד היום. מדובר במחוז שהמשטר הסורי לא יכול לוותר על כיבושו, בשל מיקומו האסטרטגי. אדליב קרוב מאד למעוזם של העלווים (לטקיה) – העדה השלטת, וגם לבסיסיו של הצבא הרוסי בסוריה – חיל האוויר בחמיימים ליד ג'בלה וחיל הים בטרטוס. למרות ההפצצות הבלתי פוסקות של חיל האוויר הסורי על מחוז אדליב (כולל בימים אלה), מחזיקה האופוזיציה את השליטה באזור בעקשנות מרשימה. נראה כי בשנים האחרונות אף התייאשו תומכיו של אסד מהסיכוי להשתלט על אדליב. המיליציות השיעיות דלדלו את כוחותיהם בסוריה ורוב אנשי חיזבאללה שבו ללבנון. הרוסים שקועים עד צוואר במלחמה באוקראינה. 

אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>

גם מצבו של צבא אסד אינו מאפשר לחימה יעילה, בשל שחיקתו הרבה של המשטר. הכלכלה הרוסה, האבטלה גואה והמטבע מאבד את ערכו כל הזמן. אין כסף להחזיק את הצבא או לשקמו באופן משמעותי. אך הדבר לא מפריע לצבא אסד להמשיך להפציץ את אזרחי אדליב ללא אבחנה. המסר של המשטר ברור: החיים בשטחים ה"משוחררים" יישארו גיהינום עד שלא ישובו לחיקו של אסד. 

שליטי אדליב מנסים לזכות בלגיטימיות מקומית. הם החליפו את שם ארגונם מ"ג'בהת א-נוסרה" ל"היאת תחריר א-שאם" (מועצת שחרור סוריה) והתנערו לכאורה מחסות ארגון אל-קאעדה, אך הם נותרו ארגון ג'יהאד פונדמנטליסטי. אזורי השליטה של הארגון מהווים בפועל אמירות אסלאמית עם חוקים דתיים נוקשים. האזור אמנם זוכה לחסותה של טורקית, חסות המורגשת בעיקר במישור האזרחי, בעיקר מזון. הסיוע הטורקי מצומצם כי טורקיה עצמה חווה משבר כלכלי לא פשוט. באופן כללי, מחוז אדליב סובל מעוני מחפיר ואבטלה.

ישראל בפנים גם בלי לדעת

שני הצדדים, הן המשטר הסורי והן האופוזיציה באדליב, מאשימים אחד את השני בקבלת תמיכה ישראלית. האופוזיציה משווה כל הזמן את הפצצות אסד על בתי ספר ובתי חולים למצב הנוכחי בעזה: אסד ונתניהו מבחינתם מהווים שני אויבים דומים. המקום היחיד בסוריה בו התקיימו הפגנות תמיכה בעזה מאז ה-7 באוקטובר היה מחוז אדליב. מנגד, המשטר הסורי מאשים את האופוזיציה שהיא נעזרת בישראל, כי המטוסים של צה"ל מפציצים ללא הרף את תומכיו של אסד בסוריה – בעיקר מיליציות שיעיות, בראשן חיזבאללה. מסתבר שבמזרח התיכון האויב של האויב שלך יכול להיות גם הוא האויב שלך...

הזדמנות למשטר הסורי

בשבוע שעבר החלו הפגנות ברחבי מחוז אדליב נגד שלטון "היאת א-תחריר" ואישית נגד מנהיג הארגון אבו מחמד אל-ג'ולאני. ערוץ אל-ג'זירה סיקר לאחרונה בדאגה את ההתפתחויות במחוז. 

לפי דיווחי הערוץ הקטרי, הידוע בתמיכתו בארגונים האסלאמיים, המחאה התעוררה בגלל שני נושאים: פוליטי וכלכלי – שלטון העריצות של שליט המחוז, האשמתו בשחיתות והמשבר הכלכלי החמור. ארגונו של אל-ג'ולאני ערך לאחרונה גל של המעצרים של כאלף פעילים מארגוני אופוזיציה שונים במחוז, בהם אפילו פעילים שהתפלגו מארגונו. המשוחררים דיווחו על עינויי קשים של אסירים, שנעצרו בחשד לשיתוף פעולה עם משטר אסד לכאורה. פרשנים באל-ג'זירה תולים את הידרדרות המצב בהיעדר פתרון מדיני והצטמצמות משמעותית של הסיוע הבינלאומי למחוז בחודשים האחרונים. משבר זה נוצר בגלל העמדה הנוקשה והבלתי מתפשרת של השליט הג'יהאדיסטי הקנאי אל-ג'ולאני שאינו מוכן לשום פשרה מדינית. כעת מתרבות ההפגנות הקוראות בגלוי להפיל את שלטון הדיכוי של אל-ג'ולאני, אותו משווים המוחים לדיכוי של משטר אסד.

המפגינים טוענים כי המצב כעת אפילו גרוע יותר מאשר בימי שלטונו של אסד, כי הוא כולל גם דיכוי דתי בסגנון דאעש. המוחים דורשים את הקמתה של מועצת נציגים מקומיים שתנהל את המחוז. "תחריר א-שאם" מנסה כעת להשקיט את ההפגנות עם שחרורם של עוד אסירים, פיקוח על עליית המחירים והקלה מסוימת במיסים. אך נראה כי המחאה יצאה מכלל שליטה והיא רק תופסת תאוצה.

פרשנים של ערוץ אל-מיאדין הלבנוני חשפו כי מאחורי המחאות עומדת טורקיה, המעוניינת להפקיע את השליטה באדליב מידיו של אל-ג'ולאני ולהשיבה ל"צבא סוריה החופשי" הנתון לשליטתה הישירה של אנקרה. אין ספק כי ההתפתחויות האחרונות מחלישות את אל-ג'ולאני השולט עדיין בכ-75% מאדליב. מדובר בהתפרקותה של הקואליציה אחרי שנים רבות של אחדות.

הזדמנות לאסד, בעיה לחיזבאללה

הפילוג, האנרכיה והבלבול במחוז אדליב מהווים ללא ספק הזדמנות פז לשלטון בדמשק, שאולי לא תחזור. כעת יוכל צבא אסד עם סיוע משמעותי לפלוש למחוז ולהשיבו לחיקו של המשטר בדמשק אחרי כמעט עשר שנים של חידלון. אלא שלצורך כך, יזדקק כאמור לכוחות סיוע משמעותיים. לצורך כיבוש אדליב, נכס משמעותי ביותר למשטר אסד בפרט ו"לציר ההתנגדות" בכלל, יהיה על איראן לשלוח כוחות משמעותיים. כוחות אלה כוללים בעיקר מיליציות שיעיות מעיראק ("הגיוס העממי") וכוחות של חיזבאללה מלבנון. אלא שחיזבאללה לא יוכל להרשות לעצמו מלחמה בשתי חזיתות בו זמנית. 

כעת עומד ציר ההתנגדות של איראן, המשטר הסורי והמיליציות השיעיות בפני צומת דרכים: האם להמשיך את המלחמה בזירה הישראלית או להפנות את הכוחות לצפון סוריה? במקרה של הזירה מול ישראל, מדובר במלחמה חסרת תכלית עם כבר יותר מ-230 הרוגים לחיזבאללה ואפס הישגים מול צה"ל, הנמצא במוטיבציית שיא ובמוכנות גבוהה למלחמה. במקרה של אדליב לעומת זאת, מדובר בהזדמנות להשגת ניצחון אסטרטגי משמעותי מול האופוזיציה המתפרקת. 

האם הזירה הסורית תשפיע על גבולנו הצפוני? האם יסכים חיזבאללה לפשרה על גבולנו כדי להתפנות לסוריה? ימים יגידו.

ד"ר ירון פרידמן הוא חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. ירון מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן