הרב יצחק יוסף עשה שירות נפלא לעמנו. יוסף הניח על השולחן את מה שכולנו ידענו שרבים מדי אומרים בסתר, ובכך יצא מברך. אם יש נחמה בעם הזה, שאני חלק בלתי נפרד ממנו, היא העובדה שלא משנה מתי נשליך אבן לעבר פרק בהיסטוריה, תמיד נפגע במאורעות שמזכירים, מעט או יותר, את מה שקורה עכשיו.
סוף טראגי: גופתו של החטוף אלעד קציר הוחזרה הלילה לישראל
כבר לא יהיה ראש הממשלה? גנץ פספס את ההזדמנות הגדולה שלו | אנה ברסקי
בפרקים שלמים שאלמלא ידענו את המשכם, נדמה היה שאפסו סיכויינו, והנה, בכל זאת אנחנו כאן כדי לספר על כך. מצחיק ולא מצחיק, כי מי רוצה למצוא את עצמה בלב שידור חוזר של מציאות חברתית שנשלטת בידי כוחות חברתיים שליליים, כלומר דיסטופיה? חוץ מזה, המילה “דיסטופיה" מצליחה להרגיז אותי. מין מילה של כאלה שיושבים באולפני רדיו או טלוויזיה, מאנפפים בחשיבות עצמית ואומרים: “הממ הממ, זו דיסטופיה" ודנים ברצינות בהבדל בין דיסטופיות ל"יצירות פוסט־אפוקליפטיות", לצלילי נחירות קצובות של המאזינים.
איני דתייה בשום אופן, ואיני חילונית בשום אופן. אני יהודייה, ישראלית, ירושלמית, וכפי שכתבתי מאה אלף פעם ואולי יותר: אין לי בית אחר. קנאים תמיד היו פה, וקנאים תמיד יהיו פה. ירושלים תמיד הייתה מוקד משיכה. הנה, בעודי כותבת את הטור, מגיע אליי מסמך שהוגש למשטרת ישראל בסוף חודש מרץ ובו “בקשת רישיון לעריכת אסיפה/תהלוכה". אברהם, אורי ושמשון החתומים על הטופס, מבקשים בשם תנועה שאני יכולה להישבע שקראתי עליה בספר משונה ומבהיל במיוחד, “אישור להקריב קורבן פסח במועדו". צפי התייצבות במדד בוחן המציאות של התנועה: 10 אלפים איש. אמצעים: מזבח, סכיני שחיטה ובגדי כהונה.
ספרו של בנימין תמוז, “פונדקו של ירמיהו", ראה אור בהוצאת כתר לפני 40 שנה בדיוק, ובו תיאור של מה שיבוא בעקבות המשיחיות וצורות אחרות של עבודת אלילים במסווה של דתיות. כבר אז, בכותרות שליוו את צאת הספר, צוין: “תמוז כתב את הספר לפני שנה, ויש לשער שאפילו מחברו לא ציפה להתממשות מהירה כל כך של נבואותיו המפלצתיות".
בספר, ירושלים היא בסיס ההתרחשות. חיות בה כיתות רבות של חסידים ומתנגדים, נאמני חצרותיהם של כמה וכמה צדיקים “ששונאים זה את זה שנאת עולם". חוץ מזה היו בירושלים אנשי סוחוברודבקה, שהאמינו שליהודים אסור לשבת בירושלים לפני ביאת המשיח ומי שיושב בירושלים הוא כופר, חוטא ומחטיא. “ולמה באו הם עצמם לירושלים? כדי להשמיד ולאבד את כל אלה שחטאו ובאו לשבת בירושלים ישיבת קבע". ולכשיסיימו מלאכת ההשמדה, ישובו לבתיהם שבברוקלין ובאנטוורפן.
המתפרה הירושלמית לדגלים, שעליה מבוססת הכלכלה היהודית בזמן שמתאר תמוז, הוקמה באתר שבו הייתה בזמן מלחמת העצמאות הישראלית כנסייה נוצרית, שנשרפה על ידי קנאים מישיבת “אש הגופרית". באותו מקום, על אפר הכנסייה שנחרבה בידי אדם, נבנה “בית התנ"ך", אבל הוא נהרס בפיצוץ של חוגים שהטיפו להתרכז בלימוד התלמוד. בקיצור, חד גדיא בגרסה הכי קשה שלו.
ומה עם החילוניים? הו, שלום. “אדם חילוני אי אפשר היה לו להתקיים בירושלים אפילו שעה אחת. אילו נתפס היו קורעים אותו כדג. אלא שהחילוניים, מאחר שהיו נרדפים עד צוואר במשך כמה וכמה דורות - סיגלו להם דרכי עורמה, והיו חיים כאנוסים. בגלוי היו מקיימים כל תרי"ג מצוות ומתנהגים כיהודים כשרים לכל דבר, אלא שבסתר היו נמנעים מלהניח תפילין של רבנו תם והיו אוכלים עופות שלא הושרו במים ומקיימים חירותם במקלטים מיוחדים, שאיש לא ידע את מקומם. ובאותם מקלטים היו נאספים לדון בגורלם ולקבוע את דרכי המלחמה שלהם.
רוב פעולותיהם היו בתחומי הטרור האישי, מפני שלצאת למלחמה גלויה, לא היו מסוגלים מחמת נחיתותם המספרית. וכאשר היו החילוניים יוצאים מהמקלט ומתערבים בין הבריות, לא יכול שום אדם להבדיל בינם לבין סתם יהודי". הכל ידעו על קיומם של החילוניים בירושלים, אבל מאחר שהללו היטיבו להסוות את עצמם, גרמו לכך שכל אדם יחשוד בחברו שמא הוא חילוני מסתתר.
כבר שבועיים שאני מתאפקת מלכתוב את זה, אבל נדמה לי שהגיע זמני לומר שהרב יצחק יוסף עשה שירות נפלא לעמנו ורק על כך הוא ראוי לקבל לכל הפחות את פרס ישראל. אין ברכה בקיצוניות משום סוג לטעמי, אבל הרב יוסף הניח על השולחן את מה שכולנו ידענו שרבים מדי אומרים בסתר, ובכך יצא מברך, כי לא עוד.
כי הגיע הזמן שהוא ושכמותו יקלטו שאין הבדל בין דם לדם. כי הבן שלי, שפשט את המדים לפני זמן קצר, והבן השני שלי, שמחלים מניתוח ויעלה אוטוטו על מדים, אינם פחותים במאומה מבניו. ילדתי בעצב בנים, ואני מתכוונת לגדלם בשמחה ולראותם מזדקנים. כי החברים והחברות שלי, שלא ישנים בלילות בזמן שילדיהם וילדותיהם בעזה ובגבול הצפון, עמלו על גידולם לא פחות מיוסף.
אולי יותר, אין לי מושג. כי החברים והחברות שלי, אחיי ואחיותיי, שחיים בעוטף ישראל ונעקרו מבתיהם, לא ישנים כבר חצי שנה. תודה, הרב יצחק יוסף. תודה רבה. בזכותך מה שהיה לא יהיה, ולאור האמור לעיל מוענק לך הפרס.