תלמידי ישראל מתמודדים בשנים האחרונות עם אתגרים לאומיים וגלובליים מורכבים, המציבים אותם בפני סטרס מתמשך המערער את מצבם הנפשי. בתקופת הקורונה נרשמה עלייה חדה של 21% במספר בני הנוער שסובלים ממצוקה נפשית, מ־25% בשנת 2019 ל־46%. אלא שאחרי שהסתגלנו למגיפת הקורונה והתחלנו להתמודד עם השלכותיה, התרחשה "השבת השחורה" ובעקבותיה מלחמת "חרבות ברזל".
"הלכת רחוק מאוד": מגיש בכיר בחדשות 12 בהתבטאות שנויה במחלוקת | צפו
גנץ ואיזנקוט נותנים לו גב: סירוב הפקודה של הרמטכ"ל לתוכנית רפיח | אדליסט
המראות הקשים שאליהם נחשפו רבים מהתלמידים ושגרת המלחמה המתמשכת העלו את אחוז בני הנוער הסובלים ממצוקה נפשית ל־53%, כך עולה מסקר ראשון של משרד החינוך מאז פרוץ המלחמה.
עוד לפני שפרצה המלחמה שמענו חדשות לבקרים את זעקתם המוצדקת של ארגוני הפסיכולוגים והפסיכיאטרים על מחסור בכוח אדם במרכזים הייעודיים, וכעת המצב הולך ומחמיר. אומנם חלק ניכר מהתלמידים יצליחו לאורך הזמן לשקם את עצמם ולחזור לשגרת חיים, אך יש כאלו שיתקשו לחזור למסלול ויפתחו תסמינים של פוסט־טראומה. בעיניי, למורים יש תפקיד מרכזי בעצירת "כדור השלג" שיכול להחמיר בהיעדר טיפול ראשוני מתאים בזמן הטראומה, כשהפצע עוד לא הגליד.
על משרד החינוך להכשיר מורים למתן עזרה ראשונית נפשית, שכן המחנכים נמצאים בקשר יומיומי משמעותי עם התלמידים, יותר מהיועצות או הפסיכולוגים, ופעמים רבות אף יותר מההורים. בנוסף, יש להעניק להם מעטפת של תמיכה מקצועית שתסייע להתמודד עם התלמידים, כפי שבעולם הטיפול יש למטפלים הדרכה מקצועית שמסייעת למטפל להתמודד עם מה שקורה בקליניקה.
לתפיסתי, יש לספק את המענה הייחודי־מערכתי־חינוכי להתמודדות עם תלמידים במצוקה נפשית באמצעות חלוקת התלמידים לשלוש קבוצות התערבות מרכזיות:
קבוצה ראשונה: תלמידים שלא מבטאים מצוקה רגשית או נפשית קשה, אך המצב הנוכחי עלול להשפיע עליהם מבחינה לימודית, חברתית, נפשית והתנהגותית. עבורם יש לפתח קבוצת מיומנויות ייחודית שתפעל בתוך הכיתה, על ידי מחנך הכיתה, לאחר שזה יקבל הכשרה ייעודית מותאמת, עם פרוטוקול התערבות מקצועי מבוסס על עקרונות CBT (טיפול קוגניטיבי־התנהגותי), גישה שהוכיחה את עצמה עם אוכלוסייה במצוקה.
קבוצה שנייה: תלמידים שמבטאים מצוקה רגשית או נפשית קשה, למשל - לא מגיעים בכלל לבית הספר, מסתגרים בבית, חווים שינוי משמעותי במצב הרוח, ביטויים גופניים של מצוקה - ומוכנים להגיע לטיפול מקצועי בקהילה. לתלמידים אלו נחבר גורמי בריאות הנפש, שכן המצוקה שלהם דורשת התערבות טיפולית משמעותית.
קבוצה שלישית: תלמידים המבטאים מצוקה רגשית או נפשית קשה אך אינם מוכנים להגיע לטיפול מקצועי בקהילה. עבורם, חשוב לפתח פרוטוקול התערבות ייחודי שיהיה בגישת ה"יישוג".
(Reaching out), במסגרתו מטפל מקצועי של בריאות הנפש יגיע לבית של התלמיד, ביחד עם המחנך, להתחלת התערבות טיפולית מקצועית, וחיבור להמשך טיפול בקבוצה ראשונה או שנייה.
בתגובה לנתונים המדאיגים שעלו מסקר משרד החינוך אמר שר החינוך יואב קיש כי חייבים להשקיע משאבים כדי לתמוך בתלמידים ולחזק את חוסנם האישי והנפשי, והוא צודק. הטראומה הלאומית מחייבת את משרד החינוך לספק עזרה נפשית ראשונית מיידית לתלמידים, שבמקרים רבים עשויה למנוע מקרים קשים של פוסט־טראומה.
הכותב הוא מומחה לחינוך מיוחד והפרעות התנהגות ומרצה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע