הישראלי הממוצע מסתובב היום עם שני חפצים פק"ל: אקדח ודרכון זר. אקדח למקרה שינסו לחטוף אותו - ודרכון זר למקרה שיצליחו. במדינה שבה בבוקר אחד נחטפו למעלה מ־200 ישראלים, לא פלא שעם ישראל צורך כדורי הרגעה בקערת החלב במקום דגני בוקר. ואם לא די בכל אלה, מנהיגי האימפריה הפרסית מאיימים עלינו בהשמדה דרך מסכי הטלוויזיה, ובניגוד לימי המן הרשע, הפעם אין בנמצא איזה מרדכי שיצייץ מסר מרגיע.
"נקבל פחות חטופים בחיים": צוות המשא ומתן נגד נתניהו והעסקה המסתמנת
בן גביר מבקש לבחון הכרה בנזקי רכוש כתוצאה מירי כטרור לאומני | פרסום ראשון
ואם להיות רציניים לרגע, רוב הציבור הישראלי (60%) מדווח על כך שהרגשות הדומיננטיים שלו בתקופה האחרונה הם שליליים, במיוחד ייאוש (24%) וחרדה (23%). השאר (40%) מדווחים על הרגשה טובה שהמרכיב הדומיננטי בה הוא התקווה (29%).
זהו לא טקסט פוליטי. חשוב להציב את המראה כדי להבין היכן העם שלנו נמצא מבחינה רגשית. לפעמים לדבר על רגשות יעיל יותר מכל ניתוח שכלתני. אלא שרגשות, כמו רגשות, יכולים להשתנות. הם תלויים בנסיבות, בזמן, באירועים חיצוניים ובגורמים נוספים. בישראל של שנת 2024 אנחנו נעים על הציר שבין מאניה לדפרסיה כמו מטוטלת של שעון עץ ישן.
בסקר חולקו המשיבים לשתי קבוצות, אופטימיים ופסימיים. מבין הפסימיים, 68% מהנשים חשו רגשות שליליים, בעיקר חרדה (32%), והמשיבים עד גיל 60 היו פסימיים הרבה יותר מאלה שבגילי 61 ומעלה. 69% מהחילונים חשים רגשות שליליים לעומת 40% בלבד מהחרדים.
מצביעי מפלגות המרכז־שמאל מודאגים יותר ממצביעי מפלגות הימין (67% לעומת 51%, בהתאמה). ההרגשה הדומיננטית שהם חווים היא הייאוש (30%). בחלוקה לפי אזור מגורים, הפסימיים ביותר הם תושבי מחוזות המרכז ותל אביב, שרובם המוחלט (66% ו־67%, בהתאמה) חווים רגשות שליליים. בולטים במיוחד תושבי מחוז תל אביב, ששליש מהם (35%) חשים ייאוש. ערבים חווים יותר רגשות שליליים מיהודים (68% מול 58%, בהתאמה).
מבין האופטימיים, 50% מהגברים חשים רגשות חיוביים, בעיקר תקווה (34%), יחד עם כמחצית מבני ה־61 ומעלה, שגם אצלם התקווה בולטת (39%). חרדים ודתיים מדווחים יותר על הרגשה חיובית (60% ו־51%, בהתאמה), בעיקר תקווה – 43%. תושבי מחוזות ירושלים ויו"ש הרבה יותר אופטימיים מהאחרים (53%).
לקראת סוף השבוע לא באתי להעניק תובנות פומפוזיות או אמירות נחרצות, אני מקווה רק לזיק של אסקפיזם שאולי יעלה חיוך אצל חלקכם. אם זה המצב - דיינו. המחזאי אלכסנדר דיומא כתב: "אין שמחה או סבל בעולם; יש רק השוואה בין מצב אחד לשני, לא יותר.
זה שחש את האבל העמוק ביותר הוא גם זה שמסוגל לחוש אושר עילאי בצורה הטובה ביותר. כנראה שחשנו איך זה למות על מנת שנוכל להעריך את הנאות החיים". נקווה לימים טובים יותר, שבת שלום.
הסקר נערך על ידי לזר מחקרים באמצעות panel4all, בקרב 513 נשאלים, יהודים וערבים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה במדינת ישראל. הכותב הוא יועץ תקשורת
[email protected]