המתקפה האיראנית על ישראל, יחד עם ההצלחה בבלימת הטילים והמל"טים ששוגרו נגדה, חוללו מהפך במיצובה התדמיתי של ישראל. שוב היא נתפסת, כמו באוקטובר, כנתקפת מתגוננת, לא כתוקפת, ובנוסף, בשונה מאוקטובר - כבעלת מיומנויות מעוררות השתאות.
הלפיד שכמעט כבה: הקושי שמייצר החיזיון הביזארו-דמוקרטי ב"יש עתיד" | דעה
כל הנורות האדומות לא ימנעו חדירה כשהשומרים ישנים | מיכאל קליינר
כפועל יוצא נפתחו בפניה השערים שהלכו ונסגרו ככל שזוועות הטבח בשמחת תורה התפוגגו מהתודעה הבינלאומית, כאשר את מקומן תפסו התמונות מעזה, שהציגו רצף של סרטוני הרס והרג. המצעד הלא־נגמר על מסכי הטלוויזיות והטיקטוקים של תמונות ילדים פצועים ותינוקות מדממים עשו שמות בדימוי של ישראל. "אין מתקנים פשע בפשע" - הפך למנטרה השגורה, גם בפי ידידים.
תמונת ילד פצוע מייבב חזקה יותר מ־1,000 הסברים, משכנעים ככל שיהיו: ישראל הזהירה את התושבים מראש בכרוזים ובטלפונים אישיים, הקישה בגגותיהם טרם הפצצה, פתחה מעברים הומניטריים נקיים מסכנה. היחס בין מחבלים הרוגים לבלתי מעורבים טוב בהרבה מהמקובל במלחמות דומות שהתנהלו בקרב אוכלוסייה אזרחית, וזאת חרף השימוש הנרחב שעשה חמאס בתושבי עזה כמגן אנושי לחייליו.
הבעיה היא שצרכני החדשות בעולם לא מצוידים בפילטרים. הם בולעים את מה שמראים להם. הם לא שואלים, למשל, מדוע לא מראים להם דיווחים על הרעב בהאיטי, סודן, אתיופיה ובשאר מחוזות מוכי מלחמה בלתי נגמרת, שהרעב בהם כבד לאין שיעור מהרעב בעזה. אולי כי רק את הרעב בעזה ניתן לטפול על ישראל, והרי "יהודים הם יהודים".
הצטברות תמונות הזוועה, הכחשת והשכחת הטבח שביצעו הנוח'בות, וההפגנות הבלתי־נגמרות במערב, במימון איראני וקטארי, שטפו עוד ועוד מוחות. עד כדי כך שנראה היה כי אם המומנטום האנטי־ישראלי יימשך, זה רק עניין של זמן עד שיצוץ סקר בקרב צעירים בקמפוסים בארה"ב ובאירופה שמחצית ממשתתפיו ישיבו שהמדינה היהודית היא זו שב־7 באוקטובר פתחה במלחמת חורמה נגד תושבי עזה, במטרה להרעיבם ולהגלותם מארצם ו/או לבצע בהם רצח עם, וזאת לאחר שחיילי צה"ל היו אלה שאנסו בחשאי עזתיות, הכניסו תינוקות לתנור בעודם בחיים וערפו ראשי ילדים לעיני הוריהם.
טילים מעל ירושלים
למרבה הפרדוקס, הייתה זו טעות אסטרטגית של איראן שבלמה את תנופת המערכה הפוליטית־תקשורתית נגד ישראל. הניסיון לתלות את מתקפת הענק שהמטירה איראן על ישראל כתגובה לחיסול מחבל בכיר, שלטענת איראן משרדו הסמוך לשגרירות היה חלק מקונסוליה... ולכן שטח ריבוני איראני, הוא טיעון שאינו מחזיק מים כצידוק למתקפה מאסיבית, חסרת תקדים, על מדינה שהשמדתה מהווה יעד מוצהר של איראן הרבה לפני חיסול רב־המחבלים לפני שלושה שבועות.
ייתכן שאם איראן הייתה נענית להפצרות להסתפק בתגובה מינורית, ומשגרת חמישה טילי שיוט ו־20 כטב"מים לנגב, היא הייתה מצליחה גם להעביר את המסר של שינוי המשוואה מול פעולות ישראל, ובנוסף אולי אפילו גוזרת קופון כמדינה קשובה ומתונה בניגוד לישראל "המתלהמת ומחרחרת המלחמה". בתרחיש כזה, לארה"ב היה קל יותר להפעיל מכבש על ישראל להכיל את האירוע, או לכל היותר להתפשר על תגובה "פרופורציונלית" לסגירתו.
כאן חשוב לציין, במאמר מוסגר, כי תגובה סמלית, שלאחר טיפול במכבסת מילים קרויה "פרופורציונלית", גרועה לישראל במקרה זה מהיעדר תגובה. שהרי המתקפה על ישראל באה לעולם, במידה רבה, כדי לייצר משוואה חדשה של תגובות על פעולות המיוחסות לישראל. תגובה ישראלית "פרופורציונלית" הייתה משחקת לידי איראן, כי הייתה נתפסת כקבלת הכללים החדשים שאותם מבקשת איראן לאמץ.
אבל המתקפה האיראנית ממש לא התיימרה להיות ולא הייתה מינורית. אסור להרשות לכישלון המתקפה להקל בחומרתה. איראן שיגרה לישראל בין 300 ל־500 פריטים, ובהם יותר מ־100 טילים בליסטיים של חצי טון חומר נפץ, עם פוטנציאל הרס מצטבר גדול יותר מהפצצה שהוטלה על הירושימה. בתסריטים הכי פסימיים שלהם, האיראנים לא שיערו שההר הענק של החימושים האוויריים ששילחה בישראל יסתיים באפס הרוגים, בילדה פצועה קשה ובמעט פגיעות זניחות ברכוש.
אבל לטווח ארוך, הטעות הכי גדולה של איראן, שהיא מעבר למקום ולזמן, היא התמונה שאותה סיפקה באקראי, של מטח הטילים שחלף מעל כיפת הסלע בואכה אל־אקצא. הסרטון הקצר של פצצות איראניות מעופפות החולפות על פני הכיפה המוזהבת בכיוון המסגד הקדוש, כשמיירטיהן הציוניים מצילים, כנראה, את מסגד אל־אקצא מפגיעה לא קלה - ייתכן שיפתח כמה עיניים בעולם הערבי והמוסלמי, ויהפוך את הסרטון הזה לוויראלי ולנצחי.
מרתון שיחות עם המנהיגים
העיניים המוסלמיות שהעולם מבקש לפגוש הן העיניים של האסלאם השפוי. זה שמסוגל גם להקשיב לטיעון התולה את האשמה להרג ולהרס, אגב כיבוש צפון ומרכז רצועת עזה, בשימוש הנפשע שחמאס עושה באוכלוסייה העזתית כמגן אנושי. שהרי הרוב המכריע של הבתים שנהרסו בעזה היו בתים ששימשו כמחסן תחמושת, מעבדה לייצור נשק או פתח כניסה למנהרת טרור, או שהתגוררו בהם מפקדים של חמאס.
ההישג ההגנתי הגדול אל מול הטילים וכלי הטיס למיניהם של האויב השאיר לנתניהו אופציות. הוא יכול לתקוף מיד, אבל בזכות ההצלחה אור ליום ראשון, הוא אינו חייב. הוא יכול גם לפתוח את הפנקס, לרשום את החוב, ולתת לאיראנים להזיע.
אלא שגם הבלגה נוכח שיגור עשרות אלפי ק"ג חומר נפץ, מצד מי שמאיים עלינו בהשמדה ומשחק במחבואים עם תוכנית לייצור פצצה גרעינית, איננה אופציה מתקבלת על הדעת ללא אלטרנטיבה אפקטיבית בטווח הנראה לעין.
ישראל חייבת לשדר לעולם שהיא רואה במתקפה האיראנית אישוש לאיום קיומי עליה. זאת גם נוכח העמידה האיראנית מאחורי המתקפות של חמאס, חיזבאללה והחות'ים, אבל בעיקר נוכח מחויבותה המוצהרת של איראן להשמדת ישראל. בנוסף, ישראל חייבת להזכיר לעולם, המדחיק זאת, כי איראן גרעינית היא גם איום על שכנותיה הסוניות במזה"ת, ובהמשך על אירופה כולה - כולל בעלת בריתה הנוכחית של איראן, רוסיה.
ישראל גם צריכה להמשיך לשדר לעם האיראני שהוא אינו האויב, ושידוע לה שמיליוני איראנים נושאים עיניהם בתקווה גדולה לישראל. כל מתקפה על איראן שאינה בהקשר של האיום הגרעיני, או של שחרור העם האיראני, גברים ונשים, מהכיבוש החומייניסטי החשוך - היא מהלך סרק, שנזקו גדול פי כמה מתועלתו.
המתקפה האיראנית הכושלת העניקה לישראל מנוף רב־עוצמה ויקר ערך. היות שכל חברותיה לצד הנכון של ההיסטוריה מפצירות בה לוותר על זכות התגובה הלגיטימית נוכח הפגיעה בריבונותה והניסיון לפגוע בנכסים אסטרטגיים קיומיים, הרי שישראל יכולה להציע לקואליציה לגבש תוכנית פעולה למניעת התגרענותה של איראן.
ניתן להציע לנשיא ג'ו ביידן להקים קואליציה בינלאומית רחבה, בדומה לזו שהקים ג'ורג' בוש האב נגד סדאם חוסיין, שתדרוש מאיראן להתפרק מרצון ממרכיביה הגרעיניים, שאם לא כן תאלץ אותה הקואליציה לעשות כן.
ראש הממשלה צריך להתמקד במרתון שיחות יזום עם מנהיגי העולם, שבהן יובהר להם שישראל מצפה למהלך לבלימת הגרעין האיראני, המהווה סכנה קיומית בידי מדינה ששיגרה מאות טילי נפץ לתוך מדינה שהיא מצהירה בגלוי שמטרתה להחריבה.
על כל פנים, אסור לישראל להסתפק בתגובה קשה ככל שתהא למתקפה עליה, אם אינה מכוונת להפלת המשטר או לסיכול האופציה הגרעינית. ישראל חייבת להבהיר שאם העולם לא יפעל באופן אפקטיבי לסיכול האיום הגרעיני על ישראל - רצוי בדרך מדינית המגובה באופציה צבאית - ישראל לא תוכל להרשות לעצמה שלא לחפש דרכים אפקטיביות הממוקדות בדיוק באותה מטרה. במצב העניינים הזה, כל יתר העניינים הבוערים, למעט החזרת החטופים, הם הסחת דעת מהבעיה הקיומית לישראל ולאחרים, הקרויה איראן.
הכותב הוא נשיא בית הדין של הליכוד
[email protected]