בכנסת תתקיים היום ישיבה מיוחדת לזכר יצחק רבין ז"ל. אלא שהכנסת, לצערי, הפסיקה לראות בנושא ההסתה בכלל וברצח רבין בפרט נושא חשוב ומרכזי. הכנסת משקיעה אחת לשנה, בי"ב בחשוון, שעה לזכר רבין. ואולם, מאותו רגע ועד לי"ב בחשוון בשנה שלאחר מכן, אין עיסוק בתחום ההסתה הפוליטית בישראל. במקום להיאבק בתופעת ההסתה מנסים לאחד את העם סביב קונצנזוס מילולי מזויף שלא מוזכר בו אפילו המונח רצח.



מארגני ה"אחדות" סביב רצח רבין אינם עוסקים, משום מה, בטרגדיה העצומה שבה ראש ממשלה שהוביל את המדינה בדרך לשלום ולביטחון, נרצח ברצח פוליטי אלים ומתועב בעקבות הסתה מתמשכת מצד תנועות פוליטיות, דתיות ומשיחיות.



העצרת השנה לזכר רבין ז"ל מתארגנת סביב הקונצנזוס הנמוך ביותר. אי אפשר לדבר על אחדות כשכולנו יודעים שרבין נרצח בידי רוצח שקיבל השראה מאנשים פוליטיים ומאנשים דתיים שרצו לרצוח את מעשה השלום ולגדוע את דרכו ומורשתו, תוך שהם מדביקים שמות כמו "דין רודף" ו"דין מוסר".



ההסתה נגד רבין הובלה בידי אנשים פוליטיים, כמו בנימין נתניהו ופוליטיקאים שישבו על המרפסת בכיכר ציון והשתתפו בתהלוכות בצומת רעננה - והפכו בעיני רוחם את רבין לראש ממשלה לא לגיטימי.



נתניהו נוהג לומר בהזדמנויות שונות כי היום אנו יותר קרובים זה לזה, אבל זה רחוק מהמציאות.



איננו קרובים זה לזה. אנו סוחבים על כתפנו משא כבד מאוד, עצב גדול מאוד, שריטה גדולה מאוד של פצע שמסרב להגליד.




עצרת רבין, ארכיון. צילום: גילי יערי, פלאש 90
עצרת רבין, ארכיון. צילום: גילי יערי, פלאש 90



רבין היה ישראלי נטו. לוחם, חולם ומגשים. הוא ניסה בדרכו להפוך את ישראל למדינה יהודית ודמוקרטית. הוויתור על השטחים בעיניו לא היה מתוך שמחה, אלא הכרח קשה. תמיד אמר שלנו זכות על ארץ ישראל, אבל עלינו לוותר על חלק מזכות זו כדי שיהיו לנו, לעם ישראל, חיים. רבין אמר: "נילחם בטרור כאילו אין שלום - ונעשה שלום כאילו אין טרור". זה היה מסר שגם במציאות של היום הוא הכרחי.



נשיא המדינה ראובן ריבלין אמר כי בישראל של 2017 מתחוללת מהפיכה שיטתית שתכליתה להחליש את שומרי הסף של הדמוקרטיה. פוליטיקאים מסיתים נגד קצינים, נגד שופטים ונגד אומנים והופכים לאויב את כל מי שמעז לצאת נגדם. זה לא התחיל אתמול. זה התחיל בהסתה פרועה כלפי ראש הממשלה רבין, שנבחר בבחירות דמוקרטיות.



בישראל טשטוש הסיבות לרצח רבין אינו מוביל לאחדות. במקום אמירות ריקות מתוכן צריך למקד את הזרקור על אותם פוליטיקאים ורבנים שהסיתו אז, ושחלקם מסיתים גם היום. הם אפשרו אווירה שגרמה לרוצח יגאל עמיר לירות.



זה הסיפור האמיתי, והגיע הזמן שנתחיל לדבר עליו.



הכותב היה מנכ״ל משרד ראש הממשלה ויד ימינו של יצחק רבין ז״ל