כל אדם מסתכל על פרשת "הילד יאיר נתניהו", ורואה בה משהו אחר. כשהאחד רואה רכילות, השני רואה עיתונאות. זה מאבחן סִרסור בחבֵרה, וזה אומר שזה כולה דחקה שנופחה. ממש כתם רורשך שמלמד גם על המסתכל וגם על הכתם עצמו. וצריך לזכור: ה"כתם" שעליו אנחנו מדברים הוא בסך הכל "ילד". כך לפחות כינו אותו שרים וחברי כנסת. או בלשון אביו, "נער צעיר בן 27" כשהבילוי הלילי היה לפני שנתיים, כשיאיר בן 25. ממש עולל, שלא לומר תינוק של בית רבן שנשבה. הגיע הזמן לעשות סדר: מתי האדם הוא "גבר", מתי הוא "נער", ואיך ולמה הוא חוזר להיות "ילד" אף על פי שחצה את גיל 13 לפני 13 שנים?

קבלו את המגדיר השלם לזכרים הנפוצים בסביבתנו:

ילד. "ילד" הוא מונח פוליטי שהופך את האדם ליצור אהוב שצריך לדאוג לו, לחבק אותו ולהחזיר אותו בהקדם הביתה. הילד לא יכול לפרנס את עצמו ואין לו יכולת להגיע לבד ממקום למקום. גלעד שליט ויאיר נתניהו הם ילדים. גם "הילד של כולנו" וגם "הילד יאיר" (השרה מירי רגב: "לא הגיוני שייכנסו לפרטיות של יאיר נתניהו, מה רוצים מהילד?") נחטפו על ידי אויב וצריך להחזיר אותם. גלעד שליט נחטף על ידי חמאס והוחזר לאחר קמפיין ציבורי אדיר, ויאיר נחטף על ידי "ערכים שלא על פיהם חינכנו אותו", והיה תחת השפעת אויבים נוספים כמו "אלכוהול" ו"עובד המדינה שהקליט". כל אלה חטפו אותו להרפתקאות ליליות מפוקפקות. נער. הנער הוא יצור תמים, קורבן של נסיבות. הוא לא מגיע למקומות אלא "נקלע לאירוע". הנער לא מת או נפטר, אלא "מוצא את מותו". כלומר, המוות שלו לא קשור אליו. הנער צופה במעשה מהצד. בתקשורת הנער מוצג כיצור פסיבי: "הנער סיפר לכתבנו". הנער לא מבקש או דורש, אלא "הנער שוחרר לביתו מבית החולים". אם הנער, חלילה, היה מעורב במעשה פלילי, הוא מיד הופך להיות צעיר.


גלעד שליט. צלם: שוקה כהןגלעד שליט. צלם: שוקה כהן


אז מה ההבדל בין צעיר לגבר? אומנם הם יכולים להיות בני אותו גיל, אבל הצעיר הוא קורבן האירוע: "צעיר בן 30 נרצח", לעומת הגבר, שהוא האיש הרע: "הרוצח הוא גבר בן 30".
ל"צעיר" ול"גבר" יש תת–קבוצות: גבר מהשרון. אדם שפשע (רצח, אנס, שדד) אף על פי שלא הייתה לו שום סיבה, כי הוא גדל בשרון המוריק, במקום סוציו־אקונומי גבוה (רעננה, הרצליה או כפר סבא).לעומתו הצעיר מהמרכז הוא קורבן (נרצח, נשדד), שכנראה משהו קרה לו משום שהוא היה במרכז, ששם כידוע קורים הרבה דברים. האשמים באירוע הם ה"מרכז" וכמובן ה"גבר". צעיר משוחרר. האליטה של הצעירים. אדם שעשה רק טוב, הוא כליל השלמות, ואין להטיל בו דופי. "הסטארט־אפ שייך לצעיר משוחרר" ו"הזוכה בלוטו הוא צעיר משוחרר". אם "צעיר משוחרר" עשה משהו רע, הוא מיד יהפוך ל"גבר יוצא צבא". צעיר פלסטיני. מדובר באדם בגילים 5 עד 7, אך הוא מקודם לדרגת "צעיר", משום שהוא פלסטיני (יהודי בגילו ייקרא "ילד שלא נוכל לפרסם את שמו"). הפלסטיניות משדרגת אותו לרמת צעיר משולל זכויות.

גבר מן הפזורה. המונח "בדואי" אינו מקובל, כי הוא מעלה קונוטציה של אוהל וגמל. לעומת זאת, "גבר מן הפזורה" הוא כינוי שאפשר להשתמש בו לבדואים בני כל הגילים, משום שהבדואי הוא חסר גיל. בדומה לפלסטיני, הזהות הבדואית חזקה מגילו. הבדואיות שלו היא האקס פקטור.

בקיצור, הילד הוא החשוב, האהוב שיש לפנק אותו, ולעומתו, האחרון בדירוג הוא "פועל נפל מגובה". הפועל אינו גבר ואינו נער, והוא מעולם לא היה ילד. הוא נולד פועל והוא מת כשנפל. הוא לא נמצא על שום רצף של אחריות, אהבה או פינוק. הפועל הוא כמו חפץ שנושר בגלל כוח הכבידה, ולא בגלל, נניח, רשלנות של חברת בנייה. אין לו גיל, ואין לו שיוך. הנפילה היא אירוע מצער, אך בלתי נמנע וגם בלתי חשוב. לא תמצאו המשך למשפט, כמו: "הלווייתו תצא", "ממשפחתו נמסר" או "השר הביע תנחומים". המקסימום שאפשר להוסיף ל"פועל נפל מגובה" זה ש"מותו נקבע במקום". זהו. אין מה להוסיף. נפל ומת.