האם בית המשפט העליון יתערב בהחלטת ועדת הבחירות שלא לאפשר את התמודדותה של חברת הכנסת היבא יזבק? מדובר על מקרה גבולי כאשר היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט העביר את עמדתו לוועדת הבחירות אמר כי אכן הוא: "סבור שחלק מן הראיות שהוצגו הן התבטאויות חמורות ומעוררות שאט נפש לרבות כאלה שמהן משתמעת הזדהות עם מחבלים נפשעים אשר ביצעו פעולות טרור ורצחו אזרחים ישראלים רבים ובהם ילדים".
עדיין סבר היועמ"ש כי בדבריה והתבטאויותיה של היבא יזבק לא הצטברה מסה ראייתית קריטית של ראיות חד משמעיות ברורות ומשכנעות הנדרשות לפסילת ועל פי פסיקת בית המשפט העליון במקרי עבר יש לאפשר התמודדותה לבחירות לכנסת. עוד הוסיף היועמ"ש כי אכן ההתבטאויות של יזבק מקרבות אותה לרף הפסילה אולם אין מדובר בהצדקה לפסילה ולמרות זאת פסלה אותה הועדה. כעת ההחלטה תעמוד לבחינת בית המשפט העליון ולקבלת החלטה בדבר המסה הראייתית הקריטית וישאל היכן נמתח הגבול שבין התבטאויות המעוררות שאט נפש כדברי היועמ"ש לבין האפשרות להימנות על 120 נבחרי הציבור.
נדמה כי במקרה הזה יכול בית המשפט העליון לנצל את ההזדמנות ולדחוק שוב את גבולות חופש הביטוי בכל הנוגע להקשר לזכות להיבחר לבית המחוקקים. נזכיר כי במקרה של הרב מאיר כהנא ותנועת כך, בית המשפט העליון פסל את התמודדותו זאת בשל המסה הקריטית הראייתית בעניינו אשר די מזכירה עניין זה.
במידה ובית המשפט העליון יאשר את השתתפותה של ח״כ יזבק בבחירות, יוכלו בצד הימני של המפה הפוליטית לתהות האם לא נהגו כלפיהם בחוסר שויון מהותי.