הקרב על הוועד: המאבק העיקרי הניטש כרגע בזירת הכנסת בין שתי המפלגות הגדולות, הליכוד וכחול לבן, הוא על כהונת יושב ראש הכנסת, הוא יו"ר הזרוע המחוקקת. סמכויותיו רבות ומופיעות בחוק יסוד "הכנסת" וגם בחוקי הכנסת השונים ותקנון הכנסת.

יו"ר הכנסת הוא דמות מפתח בשלטון הישראלי, סמל שלטון שמאובטח על ידי השב"כ. במידה רבה חשיבותו זהה לחשיבותם של ראש הממשלה, שעומד בראש הזרוע המבצעת, ושל נשיא בית המשפט העליון, שעומד בראש הזרוע השופטת. לכן המאבק על דמותו של היו"ר היא חשובה במיוחד ואין להקל בה ראש.

מפלגה פוליטית שנציגה מכהן כיו"ר הכנסת היא בדרך כלל מפלגת השלטון, וזאת בעיקר כדי לא לייצר כנסת לעומתית. אין ספק שהמפלגה שנציגה יהיה יו"ר הכנסת תזכה ליתרון גדול במשחק הפרלמנטרי, אם כי על פי המסורת המושרשת, מרגע שנבחר יו"ר הכנסת הוא הופך לדמות ממלכתית ומפייסת, ואמור לפעול לגופו של עניין ולא לגופה של מפלגה. הוא אמור לשמש כנציגם של כלל חברי הכנסת, ובשעת הצורך ממלא את מקומו של נשיא המדינה.

ראובן ריבלין נואם בבונדסטאג בברלין (צילום: רויטרס)ראובן ריבלין נואם בבונדסטאג בברלין (צילום: רויטרס)


יו"ר הכנסת נבחר בדרך כלל באחת הישיבות הראשונות של הכנסת על ידי רוב חברי הכנסת המשתתפים בהצבעה. בחירתו איננה מחייבת רוב מיוחד או מיוחס. מאידך סילוקו מכהונתו מחייב רוב של 90 ח"כים, מספר שקשה להשיג. ומשום שפיטוריו הם עניין תיאורטי ולא מעשי, יש חשיבות עצומה לבחירתו.

בכנסת ה־20 נבחר ח"כ יולי אדלשטיין על ידי מליאת הכנסת לתפקיד יו"ר הכנסת. מכוח האינרציה ובשל קיצור תקופות כהונתן של הכנסות ה־21 וה־22 הוא המשיך לכהן בתפקידו אף על פי שלא נבחר בפעמיים הנוספות.

השבוע מתכנסת הכנסת ה־23, ואחד המהלכים הראשונים שהיא נדרשת לעשות הוא לבחור יו"ר חדש לכנסת. זאת לדעת: ח"כ יולי אדלשטיין, שמתנהג ומתנהל בדרך ממלכתית, לא יודח מכהונתו אלא יסיים את כהונתו. אם הכנסת חפצה לבחור ביו"ר אחר או לשוב ולבחור באדלשטיין, זה עניינה. אך בחירתו של יו"ר אחר לא תיחשב בשום אופן כהדחה. לא משפטית ולא מעשית.

בהמשך יעמוד בראש הוועדה המסדרת חבר כנסת ממפלגה שעל נציגה הוטלה מלאכת הרכבת הממשלה. הוועדה המסדרת תקבע בין השאר את סדר היום של הכנסת, לרבות מועד לקביעת בחירת יו"ר וכן את ועדות הכנסת והרכבתן.