מדי שנה, 1 בספטמבר מצליח לרגש את כולנו. שנת לימודים חדשה שנפתחת, תלמידים נרגשים, והורים שלעתים מוצאים עצמם נרגשים אף יותר. אולם השנה הזו מיוחדת עוד יותר. בית הספר במתכונתו המוכרת ישתנה לבלי הכר, והתמורות במערכת ילוו אותנו גם אחרי שהקורונה תעבור מהעולם.
המציאות החדשה שהציב בפנינו הנגיף, כפתה על מערכת החינוך צורך בהדבקת פערים ובקפיצת מדרגה בכל התפיסה של חינוך במאה ה־21. מדינת ישראל מתקדמת בימים אלו להוראה היברידית, או במילים פשוטות יותר, חינוך משולב ־ גם פרונטלי בכיתות וגם דיגיטלי מהבית. זוהי התפתחות קריטית, שללא הקורונה הייתה לוקחת עוד שנים ארוכות. כעת נפלה בחלקנו ההזדמנות להקנות הרגלי למידה מותאמים יותר לילדינו.
העבודה לא הושלמה, והמשימות עוד רבות ־ יש לבצע הכשרות בקרב מורים וליישם פרקטיקות הוראה מותאמות לטכנולוגיה ולמיומנויות המאה ה־21.אותה טכנולוגיה שרוב התלמידים שולטים בה ללא קושי. יש לוודא במקביל שישנם מספיק מחשבים לכל התלמידים ־ גם אלו מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית ־ כדי שהמשבר יוביל דווקא לצמצום פערים חברתיים ולא להעמקתם.
בשורה התחתונה: לפחות מבחינת מערכת החינוך, הקורונה יכולה להתברר כהזדמנות בלתי חוזרת.
הכותבת היא מנכ״לית קרן רש״י, לשעבר מנכ״לית משרד החינוך.