הראיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו בערוץ 12 היה מטריד ועוכר מנוחה. לא פחות. בחוץ משתוללת מגיפה, יותר מ־5,400 מתים, משבר כלכלי ענקי פוקד מאות אלפי אזרחים, המערכת הפוליטית בשגעת בחירות בשל גחמותיו, הנשיא האמריקאי לא בא וגם לא מצלצל, אבל נתניהו בא לתת שואו ונהנה מכל רגע במופע של זחיחות ולעג לכל מי ומה שהוא, ובכן... לא נתניהו.

ראש הממשלה שבימים כתיקונם מדיר רגליו מאולפני החדשות, נוהג לשאת הצהרות, לא מתראיין וכמעט שאינו מקיים מסיבות עיתונאים, אימץ, שלא לומר המציא, קונץ פטנט חדש. ערב בחירות הוא פשוט צץ באולפנים בהפתעה בהתראה קצרה ומשתלט על זמן שידור. מי יכול לסרב לו? קרוב לוודאי שכל עורך סביר היה נוהג כמו עורכי חדשות 12 גם כשהוא יודע שמדובר בטריק שלא יאפשר למראיינת הבכירה שלו להתכונן כראוי לשיחה. ראיונות מסוג זה אמורים להיות מוקפדים החל משלב התיאום המוקדם, הלבוש, המיקום, התאורה, שלא לדבר על התוכן והעריכה, ומי כמו יונית לוי יודעת זאת היטב.

יונית לוי, חדשות 12 (צילום: צילום מסך קשת)יונית לוי, חדשות 12 (צילום: צילום מסך קשת)


בשיטת ה”ראיון בהפתעה” המוכרת כגימיק בתוכנית רדיו פוליטית - קשה לנהל ראיון עומק. אפשר לכל היותר לרפרף על כל הנושאים שעל סדר היום, ואולי לחלץ כותרת. לא יותר. זו בוודאי לא עיתונות במיטבה. אבל כמו בכל מערכות הבחירות האחרונות, נתניהו משתמש בתקשורת כפלטפורמה שיווקית למסריו בדרך שלא מאפשרת לעמת אותו עם עובדות ונתונים במהלך הראיון, אלא רק בדיעבד. תומכיו נהנו בוודאי לראות את “ביבי הגדול” מכתיב את הליין־אפ, חובט ביריביו והודף את השאלות הנוגעות לכישלונותיו. מעריציו ודאי התמוגגו מהבוז שהוא רוחש לתקשורת, לרבות החיקוי של יונית לוי. מי צריך את “ארץ נהדרת” כשזו גרסת המקור.

בתגובה לראיון הבלעדי, דווח כי ערוץ 13 החליט להחרים מרואיינים מהליכוד, במחאה על כך שנתניהו בחר להתראיין רק אצל המתחרים. תנוח דעתם של הקוראים, לא לעולם חרם. נתניהו כנראה יתראיין בקרוב גם בערוץ 13. התגובה של ראשי ערוץ 13 היא חלק מהבעיה ולא הפתרון. הם אינם מתקוממים נגד כללי המשחק המעוותים, להפך, הם רוצים ליטול בו חלק פעיל. גם הם היו מוכנים להתמסר ולהיות מופתעים על ידי ראש הממשלה.

אין עוד פוליטיקאי שהתקשורת מאפשרת לו לקבוע מתי ואיך יתראיין. לכל הפחות, היה ראוי שראשי חדשות 12 יספרו בשקיפות כיצד תואם הראיון עם נתניהו. כמה זמן מראש ובאילו תנאים. מה יש להסתיר? את הסחף הזה, והשימוש הנלוז בתקשורת ובעיקר של ערוצי הטלוויזיה, היה צריך לעצור מזמן. נתניהו לא עושה טובה ולא מעניק מחסדיו כשהוא בא להתראיין. חלה עליו, כמו על כל נבחר ציבור, חובה לתת דין וחשבון לאזרחים כל השנה, ולא רק ערב בחירות. אבל נתניהו נוטה לזלזל בעיתונות הממוסדת ומנהל סדר יום תקשורתי מעל ראשה באמצעות הרשתות החברתיות. הופעותיו הנדירות באולפנים הן מפגן ארוגנטי מרהיב, ולכן דווקא בעידן של פייק ניוז, ספינים ועובדות אלטרנטיביות, שלא לדבר על משבר פוליטי עמוק, יש למוסד העיתונות תפקיד של שומר סף חברתי. עליה לבור את הבר מן התבן, לספק מידע אמין ולתת לו הקשר רחב, מדויק וחד.

ראיונות חדשותיים עם פוליטיקאים לא אמורים להיות תולדה של סימפטיה אישית, שכר או עונש, ולא לנבוע משיקולי רייטינג. נוסחת הקשר בין הצדדים צריכה להיות מבוססת על השילוש הקדוש: חדש, חשוב ומעניין. זהו. יתכבד נתניהו ויתייצב לראיונות תקופתיים, ישיב לשאלות בצורה עניינית ויתמודד עם ביקורת. אבל מעבר לכך, נוכח המציאות העגומה (על אף החיסונים ש”הביא”), היה טוב לו לפחות היה מתאמץ להיות קצת יותר רציניהו ופחות נהניהו.