מי שעוקב אחרי הפרסומים וההצהרות בנוגע למתווה הכותל עלול לקבל סחרחורת מהתפניות החדות שעושה הממשלה תוך התנערות מהבטחות מפורשות ומהחלטות בנוגע להסדרת רחבת הכותל. האתר מיועד לכל הזרמים הליברליים ביהדות, שאינם חפצים במתכונת האורתודוקסית שהשתלטה על רחבת התפילה המרכזית.
מתווה הכותל התקבל בהחלטת ממשלה בינואר 2016. אולם שמחתם של הרפורמים והקונסרבטיבים הייתה מוקדמת מדי. מסע לחצים אינטנסיבי על ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו הסתיים כעבור שנה וחצי בהתקפלות מפוארת ובגניזת התוכנית, לקול מצהלות הרוב האורתודוקסי הקולני בישראל ולמגינת לבם של מיליוני יהודים בישראל וברחבי התפוצות.
התברר, ולא בפעם הראשונה, כי לצורך קבלת כספים ותמיכה בינלאומית מדינת ישראל לא מדקדקת בטיב יהדותם של התורמים, אבל בכל הנוגע לרגשותיהם ולזיקתם למקומות הקדושים, היא לא סופרת אותם ממטר.
הממשלה החדשה דווקא גילתה סימנים של שינוי מבורך. בחודש שעבר הודיעו השרים יאיר לפיד, מרב מיכאלי ואביגדור ליברמן כי יקדמו את מתווה הכותל, וכי ראשי הקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות ונשות הכותל יהיו שותפים בניהולו של האתר שיוקצה לתפילות שוויוניות. שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד אף הכריז בחגיגיות: "אלחם שמתווה הכותל יעבור".
אלא שהפעם הזגזוג היה מהיר. בתחילת השבוע חשף העיתונאי שלום ירושלמי כי ראש הממשלה נפתלי בנט והשר לשירותי דת מתן כהנא החליטו להקפיא את יישום הפשרה. בירור מהיר העלה כי הגם שהנושא כלל לא בסמכותו, כהנא מחזיק בדעות שמרניות, מאגף את החרדים מימין ובכלל מתנגד למתווה הכותל.
ואילו בנט שיזם את הרחבה השוויונית בכובעו כשר לענייני התפוצות בממשלת נתניהו, בחר להסתתר מאחורי גבם של מזכיר הממשלה שלום שלמה, “שהוסמך על ידו לטפל בעניין”, ושל נשיא המדינה יצחק הרצוג שנכנס לעובי הקורה. גם לפיד חזר בו והודיע שהוא עקרונית בעד המתווה, אבל לא עכשיו. איש מהשרים לא טרח לעדכן בדבר הנסיגה את שר התפוצות נחמן שי, שחזר זה עתה מסיור ממושך בקרב הקהילות היהודיות בארצות הברית והודיע בסיפוק כי “המתווה יבוצע לא בכפייה, לא באונס ואילוצים". למותר לציין שהסיכוי לכך קלוש.
גורמים בממשלה תדרכו את התקשורת והסבירו כי המתווה הוקפא כדי לא לשחק לידי אריה דרעי המגייס כספים לקמפיין שנועד ללכד את השורות בתוככי המגזר החרדי. לפני שש שנים הם דווקא הסכימו לפשרה, אבל אם ראש הממשלה חוזר בו מהתחייבויותיו, אז גם להם מותר. מדובר במאבק פוליטי ציני שהכותל הוא קרדום לחפור בו.
החרדים ובכללם הזרם השמרני בקרב חובשי הכיפות הסרוגות הם מיעוט בישראל, ומיעוט קטן עוד יותר אם מביאים בחשבון את כלל יהודי התפוצות. מי הם שיחליטו על האתר הקדוש ביותר, שריד תרבותי והיסטורי של העם היהודי לדורותיו? המאמץ שהם משקיעים בהדרתם של יהודים שאינם נוהגים כמותם הוא מחוצף, בוטה וגובל באנטישמיות.
בדרך זו הם מתדלקים את המאבק המסלים נגד קבוצות ליברליות המבקשות להתפלל בכותל. נשות הכותל, שבאו בחודש שעבר לתפילת ראש חודש בעזרת הנשים, כמנהגן זה למעלה מ־30 שנה, טענו כי הותקפו בידי מאבטחי הקרן למורשת הכותל מכיוון שניסו להכניס לרחבה ספר תורה. בשם המאבק על קדושת הכותל, פעם אחר פעם נשות הכותל מותקפות. בפעם הבאה זה עלול לעלות בחיי אדם.
צריך לומר בצער, מדינת ישראל מזניחה את המקום הקדוש ביותר לעם היהודי מכל בחינה אסתטית ומהותית. שערי הכניסה כעורים, לוחות עץ חוצצים ומפרידים בינה לבין גשר המוגרבים הזמני שנבנה לפני 16 שנה (המהווה שערורייה בפני עצמו), השילוט ברחבה סר טעם, שלא לדבר על חוסר הנגישות לחפירות הארכיאולוגיות החשובות. הקפאת מתווה הכותל היא לא פחות מהפקרת האתר לידי הקיצונים. על ממשלת השינוי מוטלות חובה ואחריות לשחרר את הכותל מידי הקנאים. אסור לה להחמיץ את ההזדמנות לחולל שינוי היסטורי.