במשך שבע שנים כיהנתי בתפקיד נשיא בית המשפט המחוזי (בנצרת ובירושלים), ולפני כן כשש שנים כסגן נשיא (בירושלים). בתפקידי זה נדרשתי פעמים רבות לדון בבקשות מטעם המשטרה ליתן צו היתר לביצוע האזנת סתר לשם מניעת עבירות או גילוי עבריינים. על פי הוראות סעיף 6 לחוק האזנת סתר, "קצין משטרה מוסמך" (בדרגת ניצב משנה ומעלה) מגיש בקשה להיתר להאזנת סתר, והיא נדונה בפני נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו. השופט רשאי לסרב לבקשה או להיענות לה באופן מלא או חלקי, ולהעניק היתר האזנת סתר שיפורטו בו זהות האדם שהותרה האזנה לשיחותיו, דרכי ההאזנה, מקומה ותקופת תוקף ההיתר.
האזנת סתר נחוצה ומיועדת לחקירה או למניעה של עבירות חמורות מסוג פשע או לגילוי או לתפיסה של עבריינים שעברו עבירות כאמור, או לצורכי תפיסת רכוש הקשור בעבירה שהיא פשע. מובן מאליו כי מימוש תכליותיה של ההאזנה מותנה בהיותה נסתרת מידיעת המואזן. על כן, מובן ומוצדק הצורך שהדיון לפני השופט בבקשת ההיתר להאזנת סתר ייעשה במעמד צד אחד המבקש את ההיתר, וכך נקבע במפורש בחוק.
השופט הדן בבקשה נדרש לאזן בין זכויות ואינטרסים חברתיים מנוגדים.
מצד אחד, האזנת סתר נועדה לסייע במניעת עבירות מסוג פשעים ותפיסה של מבצעיהן. עבירות אלו נקבעו כדי להגן על מגוון ערכים חברתיים חשובים, כמו ביטחון המדינה, ביטחון הציבור, הזכות לחיים, הזכות לרכוש ומניעת שחיתות. מצד שני, האזנת סתר פוגעת בוודאי בזכות לפרטיות. פגיעה זו נזכרת במפורש בסעיף 6 לחוק האזנת סתר ואף בסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות. לזכות לפרטיות מעמד חוקתי, והיא מעוגנת ומוגנת במפורש בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. חדירה לטלפון הסלולרי עשויה להיות כרוכה בפגיעה מקיפה ועמוקה ביותר בפרטיות.
את השיקולים בעד ביצוע האזנת סתר יציגו בוודאי הגורמים המבקשים את היתר ההאזנה באופן מסודר ומנומק. אולם, מאחר שהדיון מתקיים במעמד צד אחד, אין גורם נפרד שיציג את השיקולים נגד מתן היתר. שיקולים אלו, תכליתם להגן על "הצד השני" המועמד להאזנת סתר, כמו גם על אנשים תמי לב "צד שלישי" שדבריהם נקלטו בשיחה המואזנת. לפיכך, את הצגת השיקולים ומשקלם נדרש השופט לעשות בעצמו.
כאמור, האזנות סתר חייבות להתבצע בסתר כלפי המואזן. אולם, אין הכרח שהדיון בבקשה להתירם יתבצע במעמד צד אחד. לפיכך אני מציע להקים מוסד נציבות האזנות סתר. תפקידו יהיה להגן על הזכויות של המועמדים להאזנת סתר ולחיפוש במחשבים ועל זכויות אנשים אחרים ששיחתם ומידע הנוגע להם עשויים להיחשף. הנציבות תוקדש לנושא ותתמחה בו. היא תכיר את הנסיבות והשיקולים המצדיקים מתן היתר להאזנת סתר, אך תדע גם את נקודות התורפה והחריגות העלולות להתרחש. הנציבות תתמחה בהכרת היכולות המעשיות של מבצעי ההאזנה והחיפוש, היכולות הטכנולוגיות המלאות של האמצעים השונים ופוטנציאל הפגיעה החמורה בפרטיות הגלום בהם.
הנציבות תקבל עדכון בדבר הכוונה להגיש בקשה להיתר במועד מוקדם מספיק לפני הדיון, ואת כל המידע בכתב ובעל־פה הנוגע לעניין. נציג הנציבות יתייצב לדיון לפני השופט, והדיון לא יתקיים בהיעדרו. הנציג יציג לפני השופט את עמדתו כלפי הבקשה, לרבות התנגדות אפשרית או בקשה לצמצום ההיתר, וקביעת תנאים או הגבלות על יישום ההיתר.
הנציבות תסייע לשופט לבצע את תפקידו. היא תשמש פה לאנשים שאינם יודעים ואינם אמורים לדעת על החדירה המבוקשת לפרטיות שלהם (לרבות צדדים שלישיים שאינם חשודים כלל), ועל כן אינם יכולים לבטא את התנגדותם לכך. השופט יאזין לטענות שני הצדדים, וכך יוכל באופן מיטבי לאזן בין השיקולים והערכים השונים וליתן החלטה מושכלת בבקשה שלפניו. השופט ידחה בקשות שאינן מוצדקות דיין, יעניק היתר במקרים ראויים, ויוכל לכלול בהיתר סייגים שיצמצמו את הפגיעה בפרטיות למינימום הנחוץ למימוש התכליות הראויות: מניעת פשיעה, גילויה, או תפיסת מבצעיה.
ניתן לצפות שהצעה זו תיתקל בהתנגדות נמרצת מצד גורמים שונים, ובהם המשטרה משיקולים מבצעיים ונציגי האוצר משיקולים כלכליים. אומנם הגנה על הזכות לפרטיות כרוכה במחירים אפשריים של פגיעה במניעת פשיעה ותפיסת עבריינים, כמו גם בעלויות מימון מוסד הנציבות. אולם בחברה דמוקרטית זכויות אדם הן ערך חברתי נעלה, שמוצדק לשלם מחירים עבור ההגנה עליהם.