מהי מטרת הרפורמה החדשה בבחינות הבגרות שעליה הכריז משרד החינוך לאחרונה, הקובעת כי במקצועות ההומניים יוחלפו בחינות הבגרות החיצוניות בהערכה פנימית מטעם בית הספר? לדברי שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא־ביטון, הרפורמה תחזק את מקצועות המורשת, החברה והרוח ותהפוך אותם "למשמעותיים יותר בקרב התלמידים בחוויית למידה שתישאר גם לאחר סיום לימודיהם וברכישת מיומנויות למידה שמדברים עליהן כבר שנים רבות".
מנקודת מבטה, הרפורמה תבטיח כי במקצועות ההומניים, כמו תנ"ך, ספרות והיסטוריה, לא יהיו בחינות בגרות המבוססות על שינון, ובמקומן יתקיימו תהליכי הערכה מגוונים ודיאלוגים.
לכאורה שינוי מבורך, אלא שאנו כבר למודי ניסיון מרפורמת הלמידה המשמעותית, שהרחיבה את ההערכה הפנימית המתקיימת על ידי צוות בית הספר. גם אז הייתה הטענה כי מבחני הבגרות החיצוניים לא מאפשרים לתלמידות ולתלמידים ליהנות מהלמידה, ואם רק נבטל אותם, תהיה הזדמנות ללמידה מעמיקה. בפועל יחידות החומר שההערכה עליהן היא פנימית נדחקות הצדה כדי להתמקד ביחידות עם הערכה חיצונית.
הפיקוח על בתי הספר לא הצליח לשמור על איכותה של הלמידה בתחומים שבהם הפכה ההערכה לפנימית. ברוב בתי הספר הביאה ההערכה הפנימית לירידה של ממש בהיקף החומר הנלמד וברמת ההוראה. כך יקרה, כנראה, גם ברפורמה הנוכחית – בתי הספר ירכזו את תשומת לבם במקצועות שתהיה בהם בחינה חיצונית (עברית, אנגלית, מתמטיקה ומקצוע מורחב) על חשבון המקצועות ההומניים.
במסגרת הרפורמה רוצה משרד החינוך להמיר את הבחינות החיצוניות במקצועות ההומניים בכתיבת עבודה סמינריונית בין-תחומית. קשה מאוד לראות את הרעיון הזה מתממש. כדי לכתוב עבודה סמינריונית יזדקקו התלמידים להדרכה אישית צמודה, אך במתכונת העבודה הנוכחית של מערכת החינוך לא יהיה למורות ולמורים את הזמן הנדרש לכך.
המורות והמורים גם לא הוכשרו להנחיית עבודות סמינריוניות, ולא באמת יודעים כיצד לעשות זאת. כמי שעומד בראש מוסד אקדמי שבו נכתבות מדי שנה אלפי עבודות סמינריוניות, אני יודע שגם סטודנטיות וסטודנטים בוגרים, הלומדים לתואר ראשון ושני, מתקשים לכתוב עבודה סמינריונית. הציפייה שתלמידות ותלמידי תיכון יכתבו עבודה סמינריונית אינה ריאלית, ותדחק את התלמידות והתלמידים לעשות שימוש בעבודות שלא הם כתבו.
הדרך הטובה להטמעת רפורמה במערכת החינוך היא להגיע מראש להבנות עם ארגוני המורים, אלא שגם זה לא נעשה ברפורמה הנוכחית. יו"ר ארגון המורים רן ארז הזהיר כי ביטול בחינות הבגרות במקצועות ההומניים יפגע בזהות הלאומית של עם ישראל ובנשמה היתרה של מערכת החינוך, ואולי הוא מוטרד בעיקר מהפגיעה במורים המקבלים תוספת שכר על כל כיתה שהם מכינים לבגרות.
השקת הרפורמה באופן חגיגי ללא סיכום מוקדם עם ארגוני המורים מבטיחה שהם יעשו כל מאמץ לבלימתה, וכפי שאנו יודעים היטב, אם הם באמת ירצו, הם יכולים גם להצליח בכך. נראה כי הרפורמה הנוכחית יצאה לעולם טרם זמנה. לקחי טעויות העבר לא נלמדו, הרעיונות החדשים לא נבחנו עד תומם, והתנאים המאפשרים יישום לא הובטחו. טוב יעשה משרד החינוך אם יחזיר את הרפורמה לחשיבה נוספת.
הכותב הוא נשיא האקדמית חמדת, מכללה לחינוך בשדות נגב