נראה שאביגדור ליברמן, פרגמטיסט להכעיס בעיניי, הפך את הציניות הפוליטית למאפיין מרכזי של הממשלה שבה הוא מכהן. כאילו אין עוד ערך שחשוב להילחם עליו. אולי זה מה שהוביל אותו לדרוש את תיקונו של חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, לאחר שפורסם ברבים שמו של הלוחם הדרוזי, מוחמד ח’יר אל־דין, שנהרג בחאן יונס ב־2018.

גילוי נאות: אני מודה שאף פעם לא חיבבתי את ליברמן. לא בתקופות שבהן פרקליטות המדינה חקרה אותו וגם לא בימים שבהם הוא הציע “להפציץ את סכר אסואן” או איים לחסל את אסמאעיל הנייה בתוך 48 שעות. הציניות הייתה, לדעתי, תמיד נר לרגליו; ולטעמי, היא הגיעה לשיאה כשקבע ש”בלי נאמנות - אין אזרחות”. בד בבד, הוא דרש לשקול את הוצאתה של העיר אום אל־פחם אל מחוץ לגבולותיה של מדינת ישראל כחלק מהסדר פשרה עם הפלסטינים.

זה האיש, וקשה שלא לקבל סחרחורת מהזיגזגים האידיאולוגיים שלו, אבל כאשר הוא נוגע בקודש הקודשים של המדינה היהודית, וכך יש לראות את דרישתו לשינוי המסד המשפטי של מדינת ישראל, פה צריך לומר לו את מה שאמר אלוהים לאברהם כאשר הוא הניף את המאכלת לעבר בנו העקוד, יצחק: ”אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָּה”.

וזה מה שצריך להגיד גם לשאר חבריו לממשלה, אלה שנאחזים בכל כוחם במסעדי כיסאותיהם ליד השולחן, שבראשו יושב אדם שאין לו את מה שצריך להתקיים במי שעומד בראש מדינת היהודים. יש גבולות שאין לחצות אותם. מדינת ישראל לא הוקמה במקום הזה בגלל גחמה פוליטית כלשהי.

ב־1917 ניתנה הצהרת בלפור שאומצה לאחר מכן בוועידה בינלאומית בידי רוב מדינות העולם בעת ההיא. כתב המנדט שניתן לבריטניה דיבר על הקמת בית לאומי לעם היהודי - ולו בלבד - בארץ ישראל. לא היה כל לאום אחר במקום הזה שדרש עצמאות או ריבונות או משהו דומה לכך. חוק הלאום, בכינויו המקוצר, נותן ביטוי למצב משפטי שאין עוד לכפור בו. אין בו דבר שאין במגילת העצמאות.

השתתפותם של לוחמים שאינם יהודים על הגנת המדינה היהודית אינה מקנה זכויות לאומיות. זאת היא מולדתו של העם היהודי. זכויות אזרחיות יש להעניק לכל מי שמתגורר כאן; אם כי, לטעמי, היה מקום לבחון גם סוגיה זאת, לנוכח מה שקורה כאן בעת האחרונה.

לא בכדי חלם העם היהודי במשך אלפי שנים על שובו לארץ האבות. התפילות היו תמיד לעבר ירושלים. מי שניפץ כוס מתחת לחופתו ביקש להזכיר לנוכחים את אובדנו של בית המקדש. אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני, קראו מיליוני יהודים לאחר שהם הוגלו מארצם.

הממשלה הרעה הזאת תעבור מן העולם בקרוב אבל עד שזה יקרה אין להתיר לקוניונקטורה הפוליטית הזאת להרוס חלום של דורות לשם שמירה על מציאות חולפת.