ימים ספורים לפני מועד פתיחת שנת הלימודים, איננו יודעים מה יקרה ב־1 בספטמבר. אי לכך החלטתי לפרסם בקבוצת הפייסבוק הגדולה של המורים שנקראת "חינוך 2020" את הפוסט הבא: "את שנת הלימודים צריך לפתוח במועדה. האיומים של ארגוני המורים שימנעו זאת הם נשק מיושן ומזיק. יש לפתוח שנה נעימה ולהמשיך במשא ומתן". הפוסט הזה זכה למאות תגובות, רובן שוללות, חלקן לועגות, מעט תומכות.

לדאבוני גם מרבית המורים תוכנתו לעסוק בענייני השכר שלהם בלבד – בעקבות ארגוניהם – בלי לומר לעצמם: מערכת החינוך צריכה שינוי גדול בתחומים רבים, שהשכר הוא רק אחד מהם. שיפור בשכר בלבד לא יביא מורים טובים או מורים חסרים. מרבית המורים שנוטשים את המערכת עושים זאת כי אינם יכולים לעמוד בלחצים שמופעלים עליהם מצדדים שונים, ביתר שאת מאז הקורונה. "מתווה האוצר הנוכחי לא נעים לי", כתבה אחת הגולשות בתגובה לפוסט. "גברים בחליפות במזגן שקובעים לנשים שעובדות גם ללא מזגן כמה ואיך הן יכולות להרוויח ועוד מתלוננים שהן לא עובדות מספיק קשה?".

"הפעם אני חולק על דעתך", כתב לי גולש אחר. "אסור לפתוח את שנת הלימודים ללא הסכם תקף. אסור להסתפק בסחר סוסים ולסגור מחיר בלילה האחרון. יש להשבית כליל את המערכת, ואני לא רואה שעוסקים בכלל בסוגיות המהותיות". מנגד, יש מגיבים שמבינים שללא הקטנת כיתות, תוכניות למידה רלוונטיות, אוטונומיה רחבה לבתי הספר ושינוי גדול במבנה משרד החינוך - המערכת לא תצא מן המשבר העמוק.

האם זה תפקידם של ארגוני המורים? מרבית המורים חושבים שלא. הם חושבים שלארגוני המורים לא צריך להיות עניין במה ילמדו ואיך, כיצד יעריכו, למה התלמידים לא מרוצים, מה קורה בחינוך המיוחד. התוצאה היא: אחד המיקומים הנמוכים בעולם למעמד של מורי ישראל. ארגונים ראויים, בראותם את דלות התנהלותו של משרד החינוך, היו ממהרים לתפוס פיקוד ולהנהיג. לא אצלנו.

ונושא שאי אפשר בלעדיו: חינוך אקלימי. גם משרד החינוך וגם ארגוני המורים אינם מבינים תחת איזה איום אנחנו נתונים. הם אינם מבינים שמדובר באסון צפוי, ושיש להקדיש לנושא זה זמן רב במערכת – להקניית ידע ובעיקר לפעולה. בתוך שנים לא רבות נחוש את נחת זרועו של האקלים על חיינו, ולכך צריך להיערך. לתלמידים בכל הגילים יש תפקיד חיוני בלמידה כיצד להתנהג, להתנהל ולפעול. שמירה על ניקיון הכיתה היא שלב ראשוני בשמירה על הטבע, על הצמחייה ובעלי החיים ובמאבק בזיהום הסביבה. כאשר מערכת החינוך תתייחס ברצינות לעתידם הנפשי והגופני של התלמידים, הם יעריכו אותה וישמחו להיות שותפים.