ירושלים ו-וושינגטון "משחקות יפה" בכל הנוגע לשיחות בנושא הסכם הגרעין האיראני, עוד מאז שנפתלי בנט היה ראש הממשלה ויאיר לפיד שר החוץ.
נתניהו תקף את לפיד, שמסר בתגובה: "ההתכתשות הזאת פוגעת בביטחון ישראל"
שיחות הגרעין בסכנה? בארה"ב טוענים: "תגובתה האחרונה של טהרן היא צעד אחורה"
הרעיון היה לא לפתוח בקמפיין ציבורי נגד הניסיונות של ממשל ביידן לחזור להסכם גרעין עם איראן, למרות שקיימת הסכמה בממשלה ובקרב ראשי מערכת הביטחון של ישראל שההסכם גרוע. במקום זאת, הם ינסו לעבוד עם הבית הלבן מאחורי הקלעים כדי לנסות למתן את הנזק או אפילו לשכנע את הממשל לשנות כיוון, מבלי לפגוע ביחסים בין ארצות הברית לישראל.
הרעיון הזה זכה לביקורת במהלך השנה האחרונה, אבל כשוושינגטון וטהרן נראות קרובות מאוד לחתום על הסכם והצבעה בקונגרס על הסרת הסנקציות על איראן ככל הנראה בדרך - גם אם הסיכוי לקבל רוב של שני שלישים מוגן וטו הוא דק מאוד - הקריאות לעשות יותר כדי לדחות את ממשל ביידן רק גדלו.
בתפנית מפתיעה, הקריאה לפעולה אגרסיבית יותר נגד הסכם עם איראן מגיעה מתוך הבית, או לפחות ממשרד ראש הממשלה.
לפיד אמר בתדרוך לעיתונאים זרים ביום חמישי כי ישראל הצליחה לשכנע את ארצות הברית להתעקש על נקודות מסוימות בהסכם, מה שתרם לתגובת ה"לא" של וושינגטון לחלק גדול מהדרישות האחרונות של טהרן.
אולם, שעות לאחר מכן דיווחו מספר כלי תקשורת ישראלים, בהם הג'רוזלם פוסט, על דבריו של ראש המוסד דוד ברנע בפגישות עם לפיד ואישים אחרים בממשלה, וראש המוסד נשמע הרבה יותר זהיר לגבי ההתפתחויות האחרונות.
ברנע אמר: "אולי ארצות הברית הקשיחה עמדות מסוימות, אבל איך זה עוזר לנו?".
העסקה עדיין תהיה גרועה, גם אם ארצות הברית תתעקש על פרטים מסוימים, וברנע הביע תקווה שהיא לא תושג כלל.
לדבריו, ארצות הברית מקבלת עסקה "שתתבסס על שקרים", ו"תגביר את הסכנה" לישראל.
"ארצות הברית יכולה לקום ולעזוב את המזרח התיכון יום אחד, אנחנו לא יכולים לעזוב", אמר ברנע, ובכך רמז על אחת הטעויות הגדולות ביותר של ממשל ביידן באפגניסטן.
מקורב ללפיד נרתע מהפרשנות לפיה ברנע סותר אותו. לדברי המקורב, השניים שוחחו בטלפון לאחר שהנרטיב הזה הדהד בכמה עיתונים ובגופים אחרים, והם צחקו על כך וניסו להבין כיצד הגיעו לרעיון הזה.
לפיד לא מתח ביקורת ישירה על ארצות הברית אלא רק על העסקה עצמה, ואמר כי הטיוטה האחרונה של הסכם איראן סותרת את מה שהבטיח נשיא ארה"ב לישראל.
ארבעה ימים לאחר מכן, הגיעה ביקורת ממקור הרבה פחות מפתיע, יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו. ראש הממשלה לשעבר רואה במאבקו נגד ההסכם המקורי עם איראן מ-2015, הישג מכריע של מדיניות החוץ שלו - גם אם זה לא מנע למעשה את חתימת ההסכם. נאומו של נתניהו בפני שני בתי הקונגרס, והקמפיין הפוליטי ויחסי הציבור הרחבים יותר של ישראל נגד הסכם איראן, סייעו להפנות את דעת הקהל האמריקאית נגד ההסכם ולקרב את מדינות המפרץ הרואות באיראן יריבה.
ביום שני הגיע נתניהו ללשכת ראש הממשלה לתדרוך של לפיד ומזכירו הצבאי, האלוף אבי גיל, בנושא ההתפתחויות האחרונות בשיחות הגרעין באיראן.
"בנושאים של ביטחון לאומי, אין אופוזיציה וקואליציה בישראל", אמר לפיד בהצהרה שפורסמה עם תחילת פגישתם. "ישראל חזקה ותפעל יחד כדי להגן על האינטרסים הביטחוניים שלה מפני מי שמנסה לפגוע בנו".
מאוחר יותר אמר נתניהו: "לצערי, יצאתי מודאג יותר מאשר כשנכנסתי. נתמוך בכל עמדה ציבורית ואסרטיבית נגד הסכם הגרעין, אבל אני לא רואה גישה ציבורית כזו. זה ההפך. אני חושב שלפיד וגנץ נרדמו".
נתניהו פירש כמה מדבריו של ברנע, והתייחס ספציפית לראש המוסד כשאמר כי "העסקה אפילו גרועה מקודמתה ומהווה אסון אסטרטגי למדינת ישראל".
לפיד ושליחיו "צריכים לפגוש עשרות סנאטורים, מאות חברי קונגרס בארצות הברית כדי ללחוץ על ממשל ביידן לא לעשות זאת", אמר נתניהו והוסיף: "כל שעה שלא עושים זאת היא שעה מבוזבזת".
לאחר מכן שלח מסר לאיראן: "ב-1 בנובמבר נקים כאן הנהגה חזקה ואסרטיבית, שעם או בלי הסכם, תבטיח שלעולם לא יהיה לכם נשק גרעיני. זו המחויבות שלנו".
לפיד אמר בתגובה, כי "ישנה חשיבות רבה לעמדה ישראלית מאוחדת נגד הניסיון של האיראנים להשיג נשק גרעיני. אני קורא לראש האופוזיציה ולכולם לא לתת לשיקולים פוליטיים לפגוע בביטחון הלאומי שלנו".
נתניהו לא השיב על כך, אך אם היה משיב הוא ככל הנראה היה טוען שהשיקול שלו הוא ביטחון לאומי, לא פוליטיקה.
תוצאותיו החריגות של סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה האחרון תומכות בכך, ולפיהן בניגוד לרוב בבחירות הקודמות, בהן הביטחון היה עניין מרכזי בקרב הבוחרים, רק 11% מהישראלים סבורים שמדיניות החוץ והביטחון משפיעות מאוד על ההצבעה שלהם. הכלכלה ויוקר המחיה (44%), זהות מנהיג המפלגה (24%) וענייני דת ומדינה (14%) דורגו כחשובים יותר.