בשבוע שעבר התיר בית המשפט המחוזי בלוד לפרסם את זהותן של החשודות ששימשו כבלדריות וניסו להעביר בטיסה מגרמניה לנתב"ג סמים מסוג קוקאין וקטמין במשקל כולל של 15 קילוגרמים.
הברחות סמים זה דבר אשר קורה בישראל על בסיס יום יומי. רק יומיים לאחר מכן נתפסה חבורה שהבריחה כמות אסטרונומית של כ-38 ליטר סם אונס מקפריסין לישראל. מישהו דיבר על זה? מישהו יודע איך קוראים להם? למישהו אכפת? התשובה היא לא. אז למה כשמדובר בבחורות צעירות ויפות האינטרנט מחפצן אותן עד עפר עם פנים מטושטשות ובגד ים? לא זכור לי שנתקלתי בתמונות של פושעים גברים בספידו צמוד.
האם העונש שעתידות לקבל הבחורות בבית המשפט לא מספיק? או שמה העובדה שעברו על החוק מותירה לנו להזנות אותן ברחבי הרשת ולהפיץ תמונות חושפניות שלהן בביקיני? ולא מדובר רק על פרופילים פרטיים או מצחיקני רשת למניהם, אלא גם על אתרי חדשות רציניים ששותפים לתופעה. מה שנקרא קליקבייט בכל מחיר.
ישר קפץ לי לראש המקרה של פרסיליה קשתי. במקרה שלה היא עוד הרגה בן אדם, לא שזה מנע מהתקשורת לחגוג עליה כאילו אין מחר: תמונות מחופשות בחו״ל, טיקטוקים, סטורים מהאינסטגרם ועוד ועוד. בינינו, כמה תאונות דרכים קשות קורות שאין לנו מושג עליהן. הרי לכל בחורה יש בפייסבוק אלבום תמונות ״תאילנד 2013״. אז מה זה אומר? שאם את יפה ובמקרה גם עברת על החוק את צריכה להתכונן שהתמונות שלך מהחופשה בקוסמוי יגיעו לאתרי חדשות וסטטוסים מצייצים?
מרגיש כי גם בשנת-2023 לא התקדמנו יותר מדי, בעוד גברים נשפטים על סמך מעשיהם, נשים נשפטות על סמך המראה החיצוני שלהן. גוף האישה נתון להתבוננות, ביקורת ומתקפה 24/7. ראו ערך לינוי אשרם והדיבור הבלתי פוסק על עלייתה במשקל, כי זה באמת הרבה יותר מעניין מאשר העובדה שהיא מדליסטית אולימפית.
אי אפשר גם לשחק אותה פמיניסטים הדוגלים בשוויון זכויות ובד בבד להתנהג כמו חלאות מיזוגניים וטורפים. לצקצק על מעלליו של ניסן גבני ובמקביל לשתף תמונות של נשים צעירות מאלבומים פרטיים. לזה, גבירותיי ורבותיי, קוראים צביעות.