אחת הטענות הרווחות בקרב מתנגדי הרפורמה המשפטית היא שחייבים בג”ץ חזק שישמור על זכויות האדם, ובכלל בג”ץ פסל בסך הכל 22 חוקים של הכנסת עד היום, אז למה צריך להגבילו? אני מבקש לענות על הטענות הללו בשתי דוגמאות שממחישות את הצורך בהגבלת כוחו של בג”ץ.
מדינת ישראל מתמודדת עם טרור רצחני כבר שנים רבות. בשנים האחרונות אנו עדים לגל טרור היחידים שמערכת הביטחון מתקשה לתת לו מענה. הפיגועים הקשים שאירעו בירושלים בשבועות האחרונים בוצעו על ידי תושבי מזרח ירושלים, שחלקם קטינים, ובעוד עם ישראל דומע ומדמם מחלקים בני משפחותיהם סוכריות וחוגגים את הרצח.
בשנת 2017 פסל בג”ץ את החלטת שר הפנים לשלול את התושבות של ארבעה תושבי מזרח ירושלים שנבחרו לפרלמנט הפלסטיני מטעם חמאס. העתירה (אבו ערפה נגד שר הפנים) הוגשה על ידי ארגוני שמאל. בעקבות כך, חוקקה הכנסת בשנת 2018 תיקון לחוק הכניסה לישראל, שמפרט את התנאים שבהם ישלול שר הפנים את תושבותם הקבועה של מי שהוכח שביצעו הפרת אמונים כלפי מדינת ישראל. החוק הגדיר את העבירות המהוות הפרת אמונים כמעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור - התשע”ו־2016 סיוע או שידול למעשה כאמור, או נטילת חלק פעיל בארגון טרור או בארגון טרור מוכרז. החוק קבע כי אם לפעיל הטרור אין תושבות קבע מחוץ לישראל ייתן לו שר הפנים “רישיון לישיבה בישראל”. כוונת המחוקק הייתה לייצר הרתעה ולשלול זכויות סוציאליות מפעילי טרור המחזיקים בתושבות קבע במדינת ישראל. תושבי מזרח ירושלים מוגדרים כתושבי קבע ולפיכך זכאים לכל הזכויות הסוציאליות במדינת ישראל, לרבות תשלומי ביטוח לאומי. בהתאם לכך, אם נשללה תושבות קבע וניתן רישיון ארעי, לא יהיה זכאי בעל הרישיון הארעי לזכויות סוציאליות כמו תגמולי הביטוח הלאומי.
ביולי 2022 קבע בג”ץ בפסק דין זיוד נגד שר הפנים שתיקון זהה כמעט לחלוטין שחוקקה הכנסת לחוק האזרחות על מנת לשלול את אזרחותם של פעילי טרור הוא חוקתי. גם עתירה זו הוגשה על ידי ארגוני שמאל שמתוקצבים על ידי מדינות זרות. יש רק בעיה אחת, בפסק הדין קבע בג”ץ שאין השלכה מעשית לביטול האזרחות או במקרה של תושבי מזרח ירושלים לביטול תושבות הקבע, והיא למעשה הצהרתית בלבד. במילים של בית המשפט: “המשמעות של רישיון זה היא שהאדם שאזרחותו בוטלה יוסיף להחזיק בזכות לשהות ולהתגורר בישראל, לנוע ברחבי המדינה, לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד וכן יהיה זכאי לזכויות סוציאליות. כלומר, הזכויות העיקריות שיישללו ממנו הן, בעיקרן, הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת והזכות להחזיק דרכון ישראלי (להבדיל מתעודת מעבר)”.
למותר לציין שמרבית תושבי מזרח ירושלים כלל לא משתתפים בבחירות המוניציפליות אף שהם זכאים לכך מכוח תושבותם. כך למעשה, מבלי לפסול את החוק, ריסק בג”ץ את הסנקציה האפקטיבית האמיתית היחידה, שעמדה בבסיס החוק הנ”ל, והיא שלילת תשלומי הביטוח הלאומי מפעילי טרור. אז בעצם לא צריך לפסול חוקים, מספיק לעקר אותם מכל משמעות.
הדוגמה השנייה לעניין זה נמצאת בפסק הדין של בג”ץ עדאלה נגד הכנסת שניתן ביולי 2021. בפסק דין זה ביטל בג”ץ ברוב קולות את סעיף 325 לחוק הביטוח הלאומי שחוקקה הכנסת בשנת 2015. על פי סעיף זה, ילד אשר נגזר עונשו למאסר בעקבות הרשעתו בעבירת ביטחון, או בעבירה של יידוי אבנים לפי סעיף 332א' לחוק העונשין, והעבירה בוצעה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור, לא ישולמו להוריו גמלאות מסוימות למשך תקופת המאסר. הגמלאות הללו הן: קצבת ילדים, מענק לימודים, תוספת בעבור הילד לגמלת הבטחת הכנסה, קצבת נכות, קצבת שאירים, קצבת תלויים וקצבת זקנה.
זכויות אדם אינן מרשם להתאבדות לאומית או לרצח ילדינו. אחד המאבקים הקשים שאנו מנהלים בזירה הבינלאומית נוגע לתגמולים שמעבירה הרשות הפלסטינית למשפחות מחבלים. איך נגן על ילדינו מפני המחבלים, כאשר אנחנו משלמים בעצמנו תגמולים למשפחותיהם בהכשר בג”ץ?
הכותב הוא חבר מועצת עיריית ירושלים לשעבר