אלי בן שם, יו״ר ארגון יד לבנים שלום רב, קראתי בשבת 22.4 את הראיון ששרי מקובר-בליקוב ראינה אותך בעיתון מעריב. אכן בהרבה נושאים אנו מבינים אחד את השני כפי שאתה מצהיר. הכאב, הגעגוע, החוסר המחנק בגרון הם אכן זהים לשנינו. אתה ששכלת את בנך באסון המסוקים 1997 ואני ששכלתי את בתי טל בפיגוע קו 37 בחיפה ב 5 למרץ 2003.

"המחשבה על המלחמות שעלולות להתרחש ביום הזיכרון בבתי העלמין מבהילה"

לצערי אנו חיים את השכול כבר עשרות שנים ואכן הגישה שלך להמשך החיים והולדת ילדים גם לאחר אסון שכזה פוגשת אותנו שוב באותה צומת. כמה שנים לאחר הפיגוע גם לנו נולדה בת. ושוב אני מסכים איתך שהיא לא ממלאת את החלל אך בהחלט מוסיפה טעם לחיים ונותנת סיבה לקום, כדבריך. במאמר עלו שתי נקודות בהן הצטערת על אמירותיך בעבר, אמירה לגבי האלמנות, והשניה לגבי חילול קברו של יוני נתניהו.

אני פונה אליך לאחר שהצהרת שאתה עדיין, גם בתקופה זו, נלחם על ההפרדה בין חללי צה״ל וחללי הטרור. בראיון ציינת שאתה מכהן כיו״ר עשרות שנים ושהגעת לכהן כיו״ר יד לבנים לאחר ….״גיליתי שבאגף השיקום של משרד הביטחון יושבים אנשים מבוגרים שלא ידעו לעשות את העבודה. אני לא שופט, זה דור אחר…״ סוף ציטוט. אתה בתפקיד שנים רבות , יותר מדור, פני המלחמה אינם רק בגבולות, וכפי שאתה ציינת בדבריך, חייבים להתעדכן גם בימים אלו ולהפנים שכולנו חזית אחת.

המחבלים הפלסטינים מעולם לא הפרידו בין הרג של אזרחים או חיילים. במקרים רבים נהרגו חיילי צה״ל לצד אזרחים. כך היה גם בפיגוע בו נהרגה טל. שני חיילים ישבו לצידה נהרגו בפיגוע. בשנת 2006 במלחמת לבנון, הטילים ששיגר חיזבאללה הרגו אזרחים לצד חיילים. בעוטף עזה, מאותו פצמ"ר של החמאס נהרגו חיילים ואזרחים, ולצערי כך יהיה גם בעתיד. אין ספק שפני המלחמה השתנו וכולנו המטרה, החיילים והעורף ישראלי.

חללי הטרור נהרגו אך ורק מידי האויב. מחבל שנשלח על ידי אויבינו להרוג בנו. בין חללי הטרור לא תמצא אנשים אשר נפטרו ממחלות, או תאונות דרכים או חלילה שלחו יד בנפשם. לכן מאוד מקוממת אותי הצהרתך בראיון …״כי אני חושב שיש הבדל בין ילד בן 18 שהצבא לוקח אותו ולא שואל את ההורים שלו איפה הוא ישרת ומה ישתה ויאכל, ומחזיר להם אותו בארון, לעומת מישהו שיצא לבית קפה ונהרג בפיגוע. זה עניין חינוכי וערכי להעביר את המסר.״

חללי טרור לא נהרגים בבתי קפה, הם נרצחים בדרכים, בשטחי המדינה שאנו נאבקים עליהם עדיין, הם נהרגים מטילים שמכוונים נגד אוכלוסיה אזרחית. בזמן מבצע וקרבות, הממשלה קוראת לאזרחיה להיות חסונה ולתת לצה"ל את הזמן ומרווח הנשימה כדי לנצח. הממשלה רואה לנכון ומגייסת את חוסן האזרחים לעזור ברוח הלחימה. הגישה שלך של המשך ההפרדה פוגעת בחוסן הלאומי ויכולת העורף לספוג את מתקפות שאויבינו.

אלי, התמונה האחרונה שנחרטה בזכרוני היא של טל בארון רגע לפני הקבורה. איזה הבדל אתה רואה? וכיצד אתה יכול להצהיר על כך באופן פומבי .זה המקום להזכיר שלאחר כל פיגוע מתגאים הפוליטיקאים שרוח העורף איתנה והחללים בחרו להמשיך את שגרת חייהם, ולא להסתגר בבתים. 

מדגישים עד כמה רוח העם והעורף חזקים, כיצד בימים אלה אתה משווה בין דם לדם? אנו בתקופה שבה אנו מבקשים את המאחד על פני המפריד. ההתיחסות שלך לחללי הטרור פוגעת במשפחות שאיבדו את היקר להם מכל. טוב היה אילו שקלת דבריך פעם נוספת ומצר גם על אמירה זו".

רון קרמן הוא אביה של טל שנרצחה בפיגוע טרור בחיפה ב-5.3.2003