בלוטת התירואיד, המכונה בלוטת התריס או בלוטת המגן, משפיעה כמעט על כל מערכות הגוף. היא חלק מהמערכת האנדוקרינית של הגוף, שזו למעשה רשת של בלוטות היוצרות ומשחררות הורמונים ישירות לדם. בלוטת התריס, שנמצאת בקדמת הצוואר, מייצרת ומפרישה שני הורמונים עיקריים, והיא שולטת על קצב חילוף החומרים (מטבוליזם).
תת־פעילות בלוטת התריס (היפותירואידיזם)במקרים של פעילות לא תקינה, המצב השכיח יותר הוא תת־פעילות. כלומר ייצור מופחת של ההורמונים. לפי סקרים שבוצעו לפני כעשור על ידי המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, אחד מכל עשרה ישראלים מדווח שהומלץ לו טיפול תרופתי לאיזון פעילות בלוטת התריס.
בחלק ניכר מהמקרים, תת־פעילות היא תוצאה של מחלה אוטואימונית שבה הגוף טועה בזיהוי של אנזימים, תאים או רקמות שלו, מתייחס אליהם כאל פולשים מזיקים ותוקף אותם. הדבר מוביל להפחתה בייצור ההורמונים 3T ו־4T ולהאטה בחילוף החומרים. חלק מהתופעות האפשריות הן בצקות, תשישות, ירידה בריכוז, עצירות, עור יבש, נשירת שיער ועלייה במשקל. לעתים עלייה במשקל או קושי לרדת במשקל הן הסיבה לתחילת הבירור הרפואי. תופעות אלה נפוצות יותר בקרב נשים ועלולות להתרחש בכל גיל.
הסיכון למחלות לב וכלי דם ולרמה גבוהה יחסית של שומנים בדם (כולסטרול וטריגליצרידים) עלול להיות גבוה במקרים מסוימים של תת־פעילות. לבלוטת התריס תפקיד גם באיזון רמות הסוכר בדם, ולכן במקרה של בעיה בתפקוד הבלוטה עולה הסיכון לסוכרת.
בבדיקת דם אפשר לברר אם תפקוד הבלוטה תקין. בבדיקה מודדים את רמת ההורמון TSH (Thyroid Stimulation Hormone). הורמון זה מופרש מהמוח ומגרה את בלוטת התריס לייצר את ההורמונים. ערכים גבוהים מהטווח מעידים על כך שהבלוטה לא מייצרת או לא מפרישה מספיק, ולכן ה־TSH מיוּצר בכמויות גדולות יותר כדי להמריץ את הבלוטה. לעתים, בעקבות אותה בדיקה יבחנו גם את ערכי ההורמונים 3T ו־4T החופשיים בדם (FT3 ו־FT4), כדי להבין את חומרת המצב.
"ברוב המקרים בתת־פעילות קלינית הטיפול הוא תרופתי", אומר ד"ר יניב עובדיה, דיאטן קליני מוסמך, הנחשב למומחה בטיפול תזונתי בהפרעות בבלוטת התריס. "הטיפול התזונתי בתת־פעילות תלוי בסיבה שגרמה לה. למשל, בעקבות חסר במינרל יוד, שנפוץ באוכלוסייה בישראל, נדרש תוסף תזונה המכיל יוד, לאחר התייעצות עם תזונאי/ת קליני/ת. עוד דוגמה היא תזונה "אנטי־דלקתית", כזו המיועדת לסייע לגוף להתמודד טוב יותר עם דלקות.
היא יכולה לסייע למאובחנים עם תת־פעילות על רקע נוֹגדנוּת עצמית, לרוב, דלקת האשימוטו. בחלק ניכר מהמקרים נוגדי החמצון ומיעוּט בצריכה של מזון מתועש - אולטרה־מעובד - עשויים לסייע בהפחתת התסמינים האופייניים למצב שכזה. בכל הקשור לתפריט, חשוב שיהיו בו ירקות, פירות, קטניות, בשר רזה, מוצרי חלב דלים בשומן, וחשוב לשים לב לכמות הסוכרים ולהמעיט בצריכה של מזון מעובד בבית ומזון מהיר מחוץ לבית".
בדרך כלל אבחון תזונתי מקיף חושף את המקורות התזונתיים לכך, כאשר המקור ליתר הפעילות הוא נוֹגדנוּת עצמית כמו מחלת גרייבס. תיתכן תועלת משמעותית לתזונה 'אנטי־דלקתית', למשל דיאטה ים תיכונית מותאמת אישית, כשהאוכל מכיל פחות מחמצנים ויותר נוגדי חמצון (שמקורם במזונות טריים ופחות במזונות אולטרה־מעובדים), הסיכוי להטבה עולה".
נוסף למלח מועשר ביוד, ממליצים בקליבלנד קליניק על מקורות מזון נוספים המכילים יוד כמו דגי ים, אצות, גבינה, חלב פרה, משקה סויה, ביצים ויוגורט.