אני רווק בן 23, בלי אף נטל על הכתפיים, מתגורר עדיין אצל ההורים, אבל מרגיש כל הזמן מאוד עייף. אני מסתובב הרבה עם אנשים בני 40 ו־60 ולא מבין איך יכול להיות שאני מגיע למצבים שבהם אני כל הזמן מרגיש עייף, ואילו הם מלאים במרץ הרבה יותר ממני.

"אתה מתאר מציאות שבה אתה בן 23, אין לך שום נטל על הכתפיים, כלומר, אין לך הורים לטפל בהם, אין לך ילדים, ואין לך איזה אח מוגבל שאתה צריך לטפל בו. אתה גר אצל ההורים ואתה גם לא צריך לדאוג לקורת גג, ובכל זאת אתה עייף. אין כל היגיון במציאות שאתה מתאר. לכן לפי התפיסה של 'בראייה אחרת', אתה צריך להסתכל על השרשרת הדורית שלך".

"אתה הנגזרת של אבא שלך בן ה־59 וההתנהלות של הנשמה שלך דומה לאביך. אתה מתאר עייפות רבה, אבל השאלה היא אם העייפות שלך היא פיזית, כי יש הרבה מאוד אנשים שהעייפות שלהם היא פיזית לאחר שהם סיימו את המנה שלהם ולאחר שהם עבדו קשה. הרבה פעמים כאשר אנחנו מתאמנים במיומנויות חדשות שאותן אנחנו צריכים לרכוש בשביל להתחיל להתנהל בחיים, אנו מגלים שמדובר בתהליך מאוד מעייף".

"מצד אחד קשה לך לעשות המון דברים, ומצד שני ייתכן שהמיומנויות החדשות שאותן היית צריך ללמוד בחיים גורמות לך לעייפות. ברוח התקופה שבה אנחנו חיים כיום, אם אין לנו הורים עשירים שיכולים לפרנס אותנו, אנחנו רוצים להיות שייכים לחברה, ואולי האנשים המבוגרים שעמם אתה מסתובב דורשים ממך ללמוד מיומנויות חדשות של תפיסה ושל התנהגות. כך נוצר עבורך מצב שבו קשה לך ללמוד את כל המיומנויות האלה, כי לא מדובר בדברים שנמצאים בדנ"א שלך, ולכן התהליך של הלימוד מאוד מעייף אותך".

אני גרושה זה שבע שנים ויש לי שלושה ילדים, אחד מהם חייל בצה"ל שלא ממש מתקשר איתי. במהלך השנים האלו הייתה לי מערכת יחסים אחת במשך כשנתיים וחצי שהסתיימה לפני כשנה משום שהמרחב שלי הוצר, מה שלא היה בזוגיות הראשונה. כיום אני רוצה בזוגיות, אבל יש בי משהו שגם עוצר אותי וחוסם אותי, ואני רוצה להבין למה.

"אני מתייחסת ליחסים שלך עם הבן החייל שלא משתף אותך, מצב שגורם לך לכאב. צריך לבדוק מה קרה במהלך הגירושים שגרם לכך, כי כל דבר שאנחנו לא פותרים בא לידי ביטוי במקום אחר. כך נוצר מצב שבו את לא מקבלת לחייך בני זוג שמתקשרים איתך כי אין לך דיאלוג עם הבן שלך. הפתרון שלך צריך לבוא לידי הבנה – למה בנך מצליח לתקשר רק עם אבא שלו, ואיתך הוא אינו מתקשר".

"נסי להיזכר בטראומה שחווה בנך בילדותו, חשבי על כך כדי שתוכלי להבין, כי הסוד הוא בהבנה. לא תוכל להיות לך זוגיות עם דיאלוג ועם תקשורת בריאה כל עוד לא תפתרי את העניין עם בנך, כי כשאנחנו לא פותרים משהו שמפריע בחיים, הוא תמיד יגיע שוב בתחפושת אחרת".

איך מחזירים את האמון באנשים באופן כללי? ולמה קל לנו ליפול ברשתות של נשים למשל?

"לא מדובר רק בנשים, כי קל לנו ליפול לפח גם כאשר מדובר בגברים, כי אנחנו כבני אדם מאוד אוהבים תחפושות זוהרות, כותרות והגדרות. התפיסה שלי טוענת כי אנשים בעלי מקצועות מסוימים שנחשבים למכובדים, כמו רופא, שופט, רמטכ"ל, ראש ממשלה, נשיא, שר אוצר או רב מכובד הם למעשה רק בני אדם שיש להם יכולת להגיע לראש הפירמידה בגלל ההגדרות שלהם, אבל זה לא עושה אותם יותר טובים מבני אדם פחות מפורסמים.

"לצערי תמיד נוצר אצלנו הרושם שאם מישהו הוא כל כך מפורסם, כנראה שיש לו לגיטימציה שנאמין לו, כי המוכר והידוע נכנס לנו לתודעה כדבר טוב ואמין, וחשוב לזכור שלא תמיד זה נכון".

"פגשתי הרבה אנשים שפנו לטיפול אצל כל מיני מטפלים מפורסמים בלי לבצע תחקיר מעמיק על האדם. רק בגלל שאותו מטפל הוא מפורסם, אנו טועים לחשוב שהוא גם הכי טוב במקצועו. הפרסום מעוור כל כך הרבה אנשים והם נוטים ליפול בפח של אותם מפורסמים, במחשבה מוטעית שאם הם כל כך מפורסמים, סימן שהם שווים יותר. חבל מאוד. אלו שמפורסמים הם לאו דווקא בהכרח יותר טובים. תבדקו טוב־טוב מי עומד מאחורי הפרסום כי לצערי בני אדם לא מעריכים צניעות ואף נוטים לראות בצניעות סוג של כישלון. חבל מאוד שזה כך". 

ערכה: הדס בארי