עכשיו זה מוכח: חיי מין בזקנה חיוניים לאושר ואיכות חיים, כך טוענים נבדקים מבוגרים במחקר אמריקאי-ישראלי חדש. חלק מהנבדקים העידו שהזקנה היא הזמן האידיאלי לגלות זוויות חדשות במיניותם, כך אומרת פרופסור ליזה ברדיצ'בסקי, חוקרת פנאי, ספורט ותיירות מאוניברסיטת אילינוי. ברדיצ'בסקי ופרופסור גלית נמרוד מהמחלקה לתקשורת ומהמרכז הרב תחומי לחקר הזקנה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ניתחו שיחות על מין שהתנהלו במשך שנה שלמה ב-14 קהילות מקוונות מובילות, שקהל היעד שלהן הוא אזרחים ותיקים. המחקר כלל אתרים דוברי אנגלית מאוסטרליה, קנדה, אנגליה וארצות הברית.

מקצת מהנבדקים היו מרוצים מהפרישה מחיי מין, אך רבים אחרים הדגישו שהם כדבריהם: "נשארו בעלי יכולת מינית, מעוניינים ופעילים מינית", מדווחות החוקרות, "תחושת המוות הקרב גרמה לכמה מבוגרים להשתחרר מעכבות ומסטריאוטיפים שהגבילו את התנהגותם כשהיו צעירים יותר ולהתחיל לחקור פעילויות והיבטים חדשים במיניותם. הליבידו של חלק מהמבוגרים בוער במקום לדעוך עם הגיל, והפעילות המינית מקבלת חשיבות גדולה יותר בעקבות שפע הזמן הפנוי שיש להם בשנותיהם המאוחרות. עבורם, חקר המיניות מחזק את מחויבותם המתמשכת לחיים ואת המשך צמיחתם האישית", מעידה פרופסור ברדיצ'בסקי.

חלק מהמשתתפים סיפרו שאנשי מערכת הבריאות לא התייחסו לדאגותיהם בקשר לבריאותם המינית ולתפקודם. מקצתם דיווחו שסגנון חייהם גרם למורת רוח בקרב ילדיהם הבוגרים, או בקרב חברי צוות במקום מגוריהם. נושאים שכיחים בדיונים היו איך להמשיך ליהנות מהמיניות לאחר המוות של אחד מבני הזוג או השותפים, והסיכונים הקשורים לדייטים ולמערכות יחסים מיניות בגיל מבוגר. חלק מהמשתתפים החליפו עצות בנוגע למציאת שותפים חדשים ולפעילויות מיניות חדשות כמו צעצועי מין, אולם היו גם שכתבו שמבוכה ופחד מסטיגמה חברתית מונעים מהם לנסות את הפעילויות האלה. לדברי החוקרות, יש לבנות תוכניות שיעסקו בסיכונים הפיזיים והפסיכולוגיים שעומדים בפני מבוגרים פעילים מינית, ולעודד את מערכות הבריאות ואנשי הצוות המטפל להתנער מסטריאוטיפים על מיניות של מבוגרים, לכבד את זכותם לפרטיות ולפעילות מינית ולהיות רגישים לדאגותיהם.