בני בן ה-4 אלרגי לקרדית האבק, הוא מתעטש כל הזמן והעיניים שלו דומעות. איך אפשר לטפל בזה?
"ישנו פשפש קטן שנקרא 'קרדית אבק הבית' והוא למעשה מצוי כמעט בכל בית ונמצא בתוך כלי המיטה ובתוך השטיחים והווילונות. מדובר ביצור שאנו לא רואים בעין, הוא דומה לעכביש קטן אבל ניתן לראות אותו רק במיקרוסקופ. הפשפש הזעיר הזה מפריש חלבון מסוים שגורם לרגישות אלרגית להרבה מאוד אנשים וילדים.

"במקרים שבהם יש אבחון לאלרגיה לקרדית אבק הבית צריך לסלק מהבית שטיחים ווילונות, לשים ציפויים מיוחדים שניתן לכסות בהם את הכריות ואת המיטות על ידי כך שהם מגנים על האבק שנמצא בתוך המזרנים ובתוך הכריות. בנוסף יש לשאוב טוב את הבית. יש גם מכשירים שהם מסנני אוויר, ששמים אותם בחדר והם עושים סירקולציה של אוויר, הם מייננים את האוויר, והיינון טוען את חלקיקי האבק ועושה אותם יותר כבדים כך שהם צונחים על הרצפה. בנוסף לכל זאת, אפשר להעניק לבנך טיפול תרופתי אנטי אלרגני לעיניים. אתם צריכים לבקש הפנייה לאלרגיולוג, רופא מומחה לאלרגיה לילדים, כדי שיתאים לילד טיפול לפי הצורך".

לפני כשנה וחצי ניגשתי לרופא בגלל כאבים ביד. הוא ערך לי בדיקות ושלח אותי לעוד בדיקות בבית החולים בחשד לאירוע מוחי. כעת אני אמור לחדש את רישיון הנהיגה שלי, אבל חושש שאם יהיה רשום שעברתי אירוע מוחי לא יחדשו לי אותו. האם יש אפשרות לעשות בדיקה כדי לראות אם אני נמצא בסיכון ללקות באירוע מוחי?

"לא, אין בדיקה כזו. אדם יכול להיות בריא לגמרי ולמחרת לקבל אירוע מוחי. ניתן לומר מהי הסבירות לסיכון לפי בדיקות של כולסטרול גבוה, לחץ דם גבוה, סימנים של טרשת עורקים וסוכרת. אם אתה סובל מכל אלה, מן הסתם אתה בסיכון גבוה יותר ללקות באירוע מוחי מאשר בחור בן 20, בריא וחזק.

לכל אדם שעבר אירוע מוחי יש תיעוד בבית החולים ואתה צריך לבדוק אם אכן עברת אירוע כזה. בכל אופן, גם חולה שעבר אירוע מוחי יכול לקבל רישיון נהיגה, כך שאין צורך לחשוש. לך לרופא המשפחה כדי שיכתוב לך אישור שמבחינה נוירולוגית אין כל בעיה כרגע ושאין שום ממצא ועדות לאירוע מוחי".

לפני כ־16 שנים גילו אצלי מיומה ברחם, במהלך היריון. כיום אני בת 46 ומתברר שנוצרו אצלי כבר כמה וכמה מיומות ואחת מהן אף גדלה ב־8 ס"מ. איך צריך לטפל במיומה?

"מיומה מכונה בעברית 'שרירָן'. מדובר בסוג של גידול שפיר של שריר הרחם שלפעמים הוא גדל וזהו תהליך שקורה אצל הרבה נשים. אצל גברים יש תהליך של גדילת בלוטת הערמונית ואילו נשים סובלות מגידול של מיומות. המיומות יכולות להיווצר בכל גיל ולרוב הן מושפעות גם מרמות של הורמונים, הורמוני מין כמו פרוגסטרון ואסטרוגן בעיקר. זאת גם הסיבה לכך שאצל הרבה מאוד נשים המגיעות לגיל המעבר, המיומות מתכווצות ומצטמצמות. המיומה יכולה לשהות בגוף מבלי לעורר בעיות, כך שאם היא לא מפריעה לא צריך למעשה לטפל בה ואפשר לערוך רק מעקב תקופתי. לעתים נוצרים דימומים קשים מהמיומות ואז יש הצדקה לכך שצריך להוציא אותה".

"ישנן שיטות שונות להוצאת המיומות. יש שיטות לא פולשניות שבהן אפשר להיכנס על ידי מומחה לרנגטן. יש תחום שנקרא רדיולוגיה פולשנית שבהם עוסקים רופאים מומחים לרנגטן, שנכנסים עם קטטר קטן לעורק שמזין את המיומה או לעורק שמזין את הרחם ולסתום אותו, ואז המיומה לא מקבלת דם ומתכווצת לאט לאט. יש סוגים שונים של מיומות ויש גם מיקומים שונים של מיומות. יש מיומות שנמצאות בחלל הרחם, יש מיומות שנמצאות בתוך השריר ויש מיומות שאפילו נמצאות קצת מחוץ לרחם. יש אפשרות להוציא אותן על ידי ניתוח דרך הנרתיק וניתן גם לרסק אותן בטכנולוגיות שונות או על ידי ניתוח רגיל.

הגישה של רוב הגניקולוגים לטיפול במיומה, היא שאם המיומה קיימת אבל אין לה סימפטומים והיא לא גורמת לדימומים או להפרעות, אז צריך רק לעקוב אחריה ואין צורך בהוצאתה".



שיחות אלו אינן המלצה רפואית אישית, ויש תמיד להתייעץ עם רופא המשפחה או רופא מומחה ולהיבדק אצלם. 

מתוך תכניתו של פרופסור קרסו, בכל שישי ב־13:00 ב-103FM

ערכה: הדס בארי