גם לנו זה קרה. נדבקנו בחיידק היוגה. מה יש בפעילות זו, שמקורה בהודו לפני אלפי שנים, שמושכת רבים כל כך ברחבי העולם וגם בישראל לעסוק בה? נשים, גברים, ילדים וקשישים מתרבויות שונות.

אורח החיים של הנזירים באשרמים בהודו, המתרגלים מספר שעות יוגה ביום, נראה לאדם המערבי סגפני ונוקשה מבחינות רבות: רמת הביצוע הגבוהה של מגוון התנוחות, משאבי הזמן המוקדשים לתרגול, לשתיקה, לשינה, ללימוד ולעבודה, דפוסי האכילה, התפריט ועוד.
כשבוחנים מחקרים, מוצאים שבעשורים האחרונים חלה עלייה משמעותית במספרם של העוסקים ביוגה. היא נחקרת ביחס למחלות רבות של העולם המערבי. המכון הלאומי לבריאות בארצות הברית ושירותי הבריאות הממלכתיים בבריטניה הכריזו על היוגה כדרך לחיזוק הגוף, שיפור הגמישות, הגברת היציבות וכערוץ נוסף המסייע לצמצום אסתמה, יתר לחץ דם, מחלות לב ודיכאון. היא גם תורמת להפחתת כאבים, מתחים וחרדות.

על מנת להבין את קסם היוגה, יש להכיר את המשמעות שלה, שאינה נמדדת רק במחקרים אלא בתובנות של שנים רבות ומסורת. זו גישה פילוסופית שייחודה פעילות המתרגלת את המוח ואת הגוף - ולא בכדי המוח מצוין לפני הגוף. המשמעות נרכשת על ידי האימון, שכולל חזרה על רצפים של תנוחות ונשימות.
פירוש המילה יוגה בסנסקריט, השפה העתיקה הקלאסית של הודו, הוא יוג': לרתום, לחבר, לאחד. אחד מאבות היוגה הקלאסית הוא פטנג'לי שחי ופעל בזמן כלשהו בין 100 ל־500 לספירה. היוגה עברה במשך אלפי שנים ממורה לתלמיד. התלמידים שהוכשרו להוראה נבחרו בקפידה ולימדו רק לאחר שעברו הכשרה מתאימה.
תנוחות היוגה (אסאנות) מחזקות את השרירים והמפרקים, מעלות את רמת החוסן הגופני והגמישות. תנוחות בשכיבה, תנוחות בישיבה, כפיפות קדימה, פשיטות לאחור ופיתולים, תנוחות ישיבה שקטה מדיטטיבית והרפיה, ותנוחות בעמידה המשפרות את שיווי המשקל והיציבות.
אולי זה מפתיע, אבל לא כולנו נושמים נכון. למשל שאיפות ונשיפות קצרות בקצב לא קבוע שעלולות לגרום לעייפות. תרגול הנשימה נדמה כפעולה טכנית ואולי אפילו שולית, אך היא מהווה נדבך חשוב בתרגול יוגה. נשימה שקטה, מודעת, גורמת לתחושה של שלווה. באמצעות תרגילי נשימה שונים ניתן לעורר או להרגיע, לשפר את מצב הרוח, לסייע בבעיות שינה ועוד.
הזמנה פתוחה
כל אחד, בכל גיל, יכול לתרגל יוגה. גם אנשים בעלי מוגבלות תנועה. תחושת כאב יכולה לגרום לנזק, לכן יש לוודא עם המורה האם התנוחה מבוצעת כראוי. יוגה מתאימה גם למי שאינו גמיש. הנה מספר טיפים לכאלה שבינינו (50% מכותבות המאמר):
• האימון מותאם לתלמיד ולפי יכולתו. אין צורך להשוות את היכולות האישיות לאיור בספר, למתרגלים מסביב או להדגמות של המורה. התנוחה צריכה להתאים למצב הגופני האישי. את האגו משאירים מחוץ למשוואה. נדרשת לכך מודעות שבהמשך הופכת למיומנות.
• הפסקות למנוחה ולהתבוננות על ההשפעה של התרגיל הקודם, על מנת לדעת האם להתקדם או לעצור בגלל קושי או כאב. אין תחרות ביוגה, והתנוחה היא לא המטרה הסופית אלא התנועה לעבר שיפור היכולות של כל אחד.
• שימוש בדמיון מודרך, אמירות מחזקות, דימויים לבריאות ושלווה.
מי שמתחיל לתרגל יוגה מגלה לעתים דברים חדשים: א־סימטריה בגוף, שרירי רגליים מקוצרים, זרועות ידיים חלשות וגם יציבה ושיווי משקל שאינם במצב הזכור מתקופת הילדות. ביצוע נכון של התנוחות והנשימות מעצים ומקל על ההתמודדות עם אתגר קטן כגדול במהלך התרגול.
אפשר להתחיל לתרגל יוגה פעם בשבוע ולהתקדם לפעמיים ויותר. כל אחד על פי הקצב שלו. בכל מקרה, ההתמדה משתלמת.
סוואמי שיבננדה, סופר ומורה רוחני הודי שחי עד 1963, נהג לומר “עשה מכל דבר מעט. אל תגזים בכלום: אכול מעט, שתה מעט, שן מעט, עשה תנוחות מעט, עשה מדיטציה מעט, רקוד מעט, שיר מעט - בצורה זאת יהיה לך פנאי לכל".
הצגנו פה את היוגה על קצה המזלג. אנו מקוות שזה יגרום למי שעוד לא התנסה ביוגה לבוא ולטעום. כדאי לזכור כי גם אימוץ של חלק מההרגלים של היוגים, ואפילו תרגול אחד בשבוע, עדיפים על ויתור מראש על יוגה.
הזדמנות טובה להיחשף לתרגול יוגה בפעם הראשונה, וגם למתרגלים ותיקים ולמורים, תהיה בעוד שבועיים בכנס שיתקיים במכון וינגייט (18־16 ביוני). באירוע יתארח מרק בוואן, מורה במסורת קרישנמצ'ריה, שנחשב לאבי היוגה המודרנית.
אומרים "כשהתלמיד מוכן, המורה מופיע". גם אם ניסיתם שיעור יוגה מסוים (ישנם הרבה זרמים), מומלץ לבדוק שיטה נוספת ומורה אחר כדי למצוא את המתאים לכם ביותר.
תודה לליאורה קסטנבוים שעזרה בעיבוד המידע. נמסטה, אום, שלום.