55 שורדי שואה מהעולם, בהם שבעה שורדי שואה נפגעי הפוגרום בשבת השחורה ב-7 באוקטובר, יובילו את מצעד החיים העולמי, שיתקיים ב-6 במאי, מאושוויץ לבירקנאו.
לפיד נגד גנץ ואיזנקוט: "על שום דבר הם לא משפיעים, לכו הביתה"
בכיר חמאס בהצהרה מפתיעה: אם הדבר הבא יקרה - "נתפרק מנשקנו"
זו השנה ה-36 בה מתקיים מצעד החיים העולמי, לזכר היהודים שנספו בשואה ולכבודם של אלה ששרדו אותה, תחת האימרה - ״לעולם לא עוד״.
אבל ב-7 באוקטובר 2023 הבטחה זו הופרה. מדינת ישראל ספגה את הפוגרום היהודי הגדול ביותר מאז השואה, פוגרום שהצית גל אנטישמיות חסר תקדים בעולם.
בשל כך ביום הזיכרון לשואה ולגבורה (6.5) יתקיים השנה המצעד בסימן "סולידריות ושותפות גורל עם העם היהודי", כאשר במקביל יצוין מועד היסטורי חשוב נוסף: 80 שנה לשואת יהודי הונגריה.
"השנה, מצעד החיים מקבל משמעות יוצאת דופן. זוועות העבר מתערבבים בסיוט חדש, שעודנו נמשך. מדינת ישראל חוותה פוגרום בלתי נתפס, תזכורת מתמשכת לאיום הקיומי שנובע משנאת יהודים", ציין יו"ר מצעד החיים, ד"ר שמואל רוזנמן – "השנה כולנו מבינים יותר מתמיד מדוע שימור זיכרון השואה חשוב גם ב-2024. התמיכה הבינלאומית בזכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה התחלפה בגל אנטישמיות עכור וקשה, לכן משימתנו במצעד החיים – חשובה מתמיד. נמשיך ללמד על השואה, ונמשיך לפעול נגד האנטישמיות״.
השנה יפתחו אירועי מצעד החיים בערב יום הזיכרון לשואה והגבורה (ב-5 במאי) בבודפשט, במצעד חיים בהשתתפות 80 שורדי שואה ממוצא הונגרי.
המצעד יסתיים בטקס בתחנת הרכבת קלטי, ממנה יצא המשלוח הראשון של יהודי בודפשט לאושוויץ-בירקנאו.
לאחר הטקס תצא ״רכבת החיים״ מבודפשט-לאושוויץ, רכבת זיכרון - סמל למשלוחי המוות מהונגריה ועליה 500 תלמידים הונגריים, שיגיעו לצעוד במצעד בפולין.
שורדת השואה מריאן מילר, אימו של השחקן והבמאי אדיר מילר, שגדלה כתינוקת בגטו בבודפשט בזמן המלחמה, תשתתף במצעד ובטקס המרכזי וביחד עם הזמר טל סונדק תבצע שיר שכתב בן דודה של מריאן, גאבור ארדש, שנרצח על גדות הדנובה בהיותו בן 13 בלבד.
יותר מ-550 אלף מיהודי הונגריה נרצחו בשלהי המלחמה, החל מאביב 1944, תוך חודשים ספורים, רובם במחנות אושוויץ-בירקנאו, כאשר עשרות אלפים מתוכם נרצחו על גדות נהר הדנובה בבודפשט או בצעדות המוות לאוסטריה.
למחרת, ביום הזיכרון לשואה והגבורה, יתקיים מצעד החיים המסורתי בפולין, בין מחנות המוות אושוויץ-בירקנאו. את המצעד יובילו השנה 55 שורדי שואה מישראל ומהעולם, בהם שבעה שורדי שואה שנפגעו מאירועי ה-7 באוקטובר:
בלה חיים, סבתו של יותם חיים ז״ל, שנחטף מביתו בכפר עזה ונהרג מאש צה״ל בעת שניסה להימלט משבי החמאס; דנית גבאי מאשקלון שהייתה בבית ילדיה בקיבוץ רעים בעת המתקפה; דניאל לוז מבארי; שמיל ברקו מאשקלון שביתו הופצץ; יהודית צמיר ממפלסים; ז׳קלין גליקסמן מעין השלושה וצילי וינקרט, סבתו של עומר וינקרט שנחטף מהמסיבה ברעים.
לצידם יצעדו גם החטופים ששוחררו ליאת אצילי, גבריאלה ליימברג ופרננדו מימרן ובני משפחתם של החטופים עומר וינקרט, אליקים ליבמן, יאיר ואיתן הורן, יוסף וחמזה אלזיאדנה ואלכס דנציג.
עוד יצעדו נציגי משפחות שכולות ובהם בני משפחתם של ענר שפירא, רס״ן (במיל') משה ידידיה לייטר ואל״מ אסף חממי ז״ל, פצועים, ניצולה ממסיבת הנובה, אזרחים שהצילו חיים, ראש עיריית אשקלון תומר גלאם וראש מועצת שדות נגב תמיר עידאן.
משלחת נפגעי ה-7 באוקטובר תצעד במצעד החיים ביוזמת קרן מנומדין, בראשותו של חיים טייב, נכד לשורד שואה מתוניסיה, אשר הדליק בשנה שעברה לפיד בטקס המרכזי בבירקנאו.
מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הקרן פועלת מול רשויות מקומיות בפריפריה ובקו העימות לחיזוק החוסן הקהילתי, ומלווה את תהליך השיקום של קיבוץ עין השלושה.
עוד יצעדו השנה לצידם של אלפי בני נוער יהודים ולא יהודים מעשרות מדינות, משלחת של ראשי אוניברסיטאות מובילות בארה״ב. זאת, על רקע העלייה החדה באנטישמיות בקמפוסים יוצרי טיקטוק מרחבי העולם.
על רקע האירועים, ארגון מצעד החיים, קרן קיימת לישראל והסוכנות היהודית, והקרן למורשת היהודית בהונגריה MAZSOK יקיימו כנס בינלאומי בבודפשט בנושא שואת יהודי הונגריה בהשתתפות מנהיגות יהודית צעירה מכל אירופה ביוזמת הסוכנות היהודיתֿ בהשתתפות הנהלת קק"ל, בראשות היו״ר יפעת עובדיה ועוד. משתתפי הכנס יצעדו במצעדי החיים גם בבודפשט וגם בפולין.
יפעת עובדיה לוסקי, יו"ר קרן קימת לישראל, אמרה לקראת האירוע: ״בזמן בו מתחוללת מלחמה בישראל, שהחלה בעקבות טבח 7 באוקטובר, ישנה חשיבות עליונה לזכור ולא לשכוח את שחווה העם היהודי, לפני 80 שנים. קק"ל תמשיך בפועלה רב השנים לשמר את זיכרון השואה ולהניף את דגל התקומה של העם היהודי בארצו, למען הנספים ולמען הדורות הבאים״.
יו"ר הסוכנות היהודית, אלוף במיל' דורון אלמוג, אמר עוד: "הסוכנות היהודית פועלת לרתום את המנהיגות הצעירה לקחת חלק בזיכרון השואה ולספר את סיפורה של יהדות הונגריה. למול האנטישמיות שמרימה את ראשה המכוער - אנחנו קוראים בקול: 'לעולם לא עוד'. ממשיכים ברוחה של חנה סנש, לוחמת וצנחנית, שהוצאה להורג על ידי הנאצים, בבודפשט עיר מולדתה".