דונלד טראמפ הושבע אתמול לנשיאה ה–45 של ארצות הברית. מאז בחירתו ועד כניסתו לבית הלבן הוא הקפיד, כמובן, לשמור על פרופיל גבוה. הצהיר בתקשורת מה הוא הולך לעשות וצייץ מה הוא חושב. את המדיניות שיוביל - אם אפשר לקרוא כך למה שפולט בין היתר חשבון הטוויטר שלו - יידרשו להוציא לפועל אנשי הממשל החדש שהרכיב.

עבור חלק מהם, המזרח התיכון הוא לא בגדר חומר לימוד חדש. יש בהם המחזיקים בעמדות מוצקות בנוגע לדרך לסיים את הסכסוך כאן: כאלה התומכים בישראל, אחרים המתנגדים לפעולותיה בשטחים, וגם בעלי דעות מוזרות עד הזויות. בסופו של דבר, המילה האחרונה תהיה של הנשיא, אבל היכרות עם הגורמים שיעבדו תחתיו ולצדו עשויה לרמוז על מה שמצפה לנו ולפלסטינים.

קתלין מקפרלנד, סגנית היועץ לביטחון לאומי של נשיא ארצות הברית הנבחר, דונלד טראמפ, הציעה להתייחס אל מדינות המזרח התיכון כאל ילדים. היא כנראה יודעת עם מי יש לה עסק וכמה עבודה תידרש על מנת להגיע לסיום הסכסוך. "הן לא כמונו", היא כתבה בבלוג שלה. "עבורנו מלחמה היא משהו שיש לו התחלה, אמצע וסוף. במזרח התיכון המודרני מלחמה היא המצב הנורמלי. שלום הוא מה שקורה בין מלחמות".

למקפרלנד היו עוד כמה רעיונות מקוריים. בעבר היא הציעה, למשל, שנשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד ינאם באו"ם כשהוא מאובטח על ידי שוטרות יהודיות.

בניגוד לשמחת הימין הישראלי, שממתין מאז הבחירות הדרמטיות לכניסת טראמפ לבית הלבן, מתברר שחלק מבכירי ממשלו החדש כלל אינם תומכים במדיניות ישראל.

חלק מקפידים להתרחק מישראל. אחרים מתעבים יהודים. למשל סטיב בנון, האסטרטג הראשי של טראמפ, שעל פי עדות גרושתו אמר שהוא לא אוהב יהודים. כמה אנשי ממשל תומכים בישראל ללא סייג, ויש גם ביניהם כאלה שהביעו בעבר עמדות מתונות. למשל מזכיר המדינה רקס טילרסון, השרה לעסקים קטנים לינדה מקמהון, שר השיכון בן קרסון, וג'ייסון גרינבלאט, נציגו של טראמפ למו"מ בעניינים בינלאומיים. כל אלה תומכים בפתרון של שתי מדינות לשני העמים.

שר ההגנה מאטיס, הידוע בכינוי "כלב משוגע", הוא המתנגד הבולט לפעילות ישראל בשטחים. בעבר אמר כי ההתנחלויות הופכות את ישראל למדינת אפרטהייד ופוגעות באפשרות להגיע לפתרון של שתי מדינות. "אם המצב יימשך, ישראל תחדל להיות מדינה יהודית", מאטיס הזהיר. "כשאני מציב במזרח ירושלים 500 מתנחלים יהודים, ויש שם 10,000 ערבים, אז כולם נכללים בתוך הגבול. נמנע מהערבים להצביע?".

בשימוע שלו בסנאט ציין מאטיס שבירת ישראל היא תל אביב. לצד הביקורת, יש מי שמזהה אצלו גם ניצוץ של תמיכה בישראל, על דרך השלילה, כשהודיע שאיראן היא הסכנה הגדולה ביותר ליציבות המזרח התיכון.

כנס התמיכה בדונלד טראמפ. צילום: רויטרס

 מרושתים באזור

בכירים אחדים בממשלו החדש של טראמפ, מתברר, אינם מתלהבים מיהודים. בנון, שהיה מנהל הקמפיין של טראמפ ויו"ר אתר האינטרט הימני "ברייטבראט", עמד בראש המערכת שכותבים בה כינו את הפרשן וויליאם "ביל" קריסטול "יהודי מומר" ואת אן אפלבאום, עיתונאית "וושינגטון פוסט", "פולנייה, יהודייה, אריסטוקרטית אמריקאית".

גרושתו של בנון, מרי לואיז פיקארד, העידה בבית המשפט במהלך הליך הגירושים שלהם כי הוא סירב לרשום את בנותיהם בבית ספר בלוס אנג'לס בטענה שהבעיה העיקרית שלו היא ריבוי תלמידים יהודים. לטענתה, בנון אמר שהוא לא רוצה שהבנות ילמדו לצד ילדים שמחונכים להיות יללנים. בנון, נטען עוד, אף שאל את מנהל בית הספר מדוע יש כל כך הרבה ספרי חנוכה בספריית בית הספר. לאחרונה מחתה הליגה נגד השמצה על המינוי שלו.

מייקל פלין, היועץ לביטחון לאומי, התריע מפני הסכנה הנשקפת לישראל מצד איראן. לצד זאת הוא הכריז שהאסלאם הוא סרטן והפחד ממוסלמים הגיוני. "כמו הנאציזם, הפאשיזם, האימפריאליזם והקומוניזם, האסלאמיזם הוא סרטן בגופם של 1.7 מיליארד בני אדם", אמר.

ג'ף סשנס, התובע הכללי בממשל החדש, היה בעבר סנאטור, עו"ד ותובע במחוז הדרומי באלבמה. לפני 30 שנה ביקש להתמנות לשופט מחוזי. עו"ד מקומי שהתנגד למינוי חשף שסשנס אמר שהוא חשב שהקו קלוקס קלאן "הם בסדר, עד שגיליתי שהם מעשנים חשיש". הוועד היהודי–אמריקאי יצא נגד מינויו של סשנס לשופט, ובסופו של דבר מועמדותו נדחתה.

סשנס ויתר על קריירה משפטית, נבחר לסנאט, אבל הוסיף להחזיק בדעות חשוכות כלפי מיעוטים ומהגרים. לשימוע שלו בסנאט פרצו מפגינים לבושים בבגדי קו קלוקס קלאן וכינו את התובע הכללי "חזיר פאשיסטי". סשנס אמר בשימוע שדעותיו שונות מאלו שהצטיירו בציבור לפני 30 שנה.

כמה מאנשי הממשל החדש של טראמפ לא התבטאו נגד ישראל, אבל מעשיהם עלולים להעיד על היחס שלהם כלפיה. מזכיר המדינה טילרסון כיהן בעשר השנים האחרונות כנשיא, כיו"ר וכמנכ"ל ענקית האנרגיה אקסון מובייל. החברה לא עובדת בישראל, אבל מרושתת היטב באזור.

על פי אתר האינטרנט של החברה, היא מפעילה מאות חנויות ותחנות דלק במצרים. בעיראק, אקסון מובייל מפתחת שדה נפט. לפני כחמש שנים חתמה על שישה חוזים להפקת נפט בחלק הכורדי של עיראק. בכוויית היא שותפה במרכז מחקר ובתחום הלימודים הטכניים. בקטאר היא מפתחת בשיתוף פעולה עם חברת קטאר פטרוליום את שדה הגז הטבעי הגדול בעולם ומשקיעה בפרויקטים של רווחה. בסעודיה אקסון משווקת מוצרי נפט ונחשבת לאחת מהמשקיעים הזרים הגדולים במדינה, בין השאר על ידי רכישת נפט גולמי ושותפות בבתי זיקוק ובחברת פטרוכימיקלים. באיחוד האמירויות החברה קיבלה זיכיון להפקת נפט לפני עשרות שנים. בישראל אקסון מובייל יצרה קשרים מזדמנים עם אנשי עסקים מקומיים, אבל מעולם לא עבדה כאן כפי שהיא עובדת במדינות ערב.

בשימוע בסנאט לפני מינויו אמר טילרסון שישראל היא בעלת הברית החשובה ביותר של ארצות הברית במזרח התיכון. הוא אף התחייב לתמוך ביוזמות חקיקה נגד תנועות החרם כלפיה. "חברות הנפט הגדולות נמנעו מלהשקיע במשק האנרגיה הישראלי בגלל פעילותן במדינות ערב", אומר ד"ר עמית מור, מומחה לאנרגיה. "אף על פי שהחרם הערבי הוסר באופן רשמי, חברות גדולות העדיפו לא לעבוד כאן. קיים גם העניין המקצועי: אין פה עניין רב באנרגיה. כולם פועלים כך, לא רק אקסון מובייל, למעט בריטיש גז, שהייתה חברה בינונית כשהתחילה לעבוד בישראל".

יוסף פריצקי לשעבר השר לתשתיות לאומיות, שמכיר את פעילות אקסון מובייל, אומר כי "המחשבה היחידה שלהם היא כיצד להשיא רווחים. גם לגבי ישראל, זה רק האם אפשר להרוויח כאן כסף. בשום צורה לא הרגשתי אצלם שנאת ישראל. דווקא באזור טקסס, המקום שממנו טילרסון מגיע, יש אלמנט דתי ואהדה גדולה לישראל".

קרל איקהן, איש עסקים יהודי, יועץ מיוחד לנשיא, הביע בעבר התעניינות ברכישה של מניות דלק ארצות הברית, חברה בת של קבוצת דלק הישראלית. סטיבן מנוצ'ין, שר האוצר בממשל טראמפ, לשעבר בכיר בגולדמן זקס ומפיק הוליוודי, לא התבטא בנושאים אזוריים, אבל אתרי אינטרנט יהודיים ופלסטיניים כאחד תוהים אם יתמוך בישראל או יפנה לה עורף.

מנוצ'ין, יהודי, היה שותף של ג'יימס פאקר, המיליארדר המקורב לראש הממשלה נתניהו, בהפקות של סרטים בהוליווד. הם נפגשו בתיווכו של ארנון מילצ'ן, ממש כפי שפאקר הגיע לנתניהו. מנוצ'ין עבד גם עם ג'ורג' סורוס, איש עסקים יהודי התומך בארגונים המזוהים עם השמאל הישראלי. אביו, רוברט מנוצ'ין, שהיה בעבר בכיר בבנק ההשקעות גולדמן זקס, עזב את החברה ופתח גלריה בניו יורק. לפני זמן מה העניק למוזיאון ישראל תמונה במתנה. הוא אף פעיל באגודת הידידים של המוזיאון.

הכוורת של דונלד טראמפ. צילום: רויטרס

 חלק מהסיפור

סגן הנשיא מייק פנס, מושל אינדיאנה, אוונגליסט, נחשב לתומך מובהק של ישראל. בשנה שעברה הוא חתם על חוק האוסר על מדינת אינדיאנה לסחור עם חברות המחרימות את ישראל, והצהיר על התנגדותו להקמת מדינה פלסטינית.

כמה מהתומכים בישראל אינם חד–משמעיים במעשיהם או בהתבטאויותיהם. עמדתם כלפיה לעתים מסויגת ואינה תואמת את עמדות הימין הישראלי. גרינבלאט, אחד מיועצי טראמפ, תומך בהתנחלויות ומסביר שאינן מהוות מכשול לשלום עם הפלסטינים. בספר שכתב יחד עם אשתו, נעמי גרינבלאט, פסיכולוגית במקצועה, "ישראל למשפחות, הרפתקה ב–12 ימים", הוא הציע לבקר בגוש עציון ובמוזיאון גוש קטיף בירושלים. הוא הדגיש כי ברצונו לעורר שיח ולא דווקא לקדם את ההתיישבות. "ההתנחלויות לעתים שנויות במחלוקת, אבל גם מהוות חלק מהסיפור של ישראל", כתבו השניים בספר.

גרינבלאט מכיר את הנושא מקרוב. הוא למד בעבר בישיבת הר עציון באלון שבות שהוקמה על ידי הרב יהודה עמיטל, ממייסדי תנועת מימד, שהאמין בפתרון של שתי המדינות, רעיון שספג גרינבלאט. הוא גם מקפיד לכנות את השטחים "הגדה המערבית" ולא יהודה ושומרון, אם כי אמר לאחרונה שלא היה משתמש בצמד המילים "השטחים הכבושים", מה שמציב אותו על קו האמצע. בכך הוא מאמץ את השקפתה של מחלקת המדינה האמריקאית ולאו דווקא את דרישות המתנחלים או את השקפת העולם של השמאל הישראלי.

מי שרוצה לראות בגרינבלאט תומך מוחלט של הימין אצלנו עלול להתאכזב. לפני כמה חודשים הוא כתב באתר האינטרנט "מדיום" טור על שמעון פרס ז"ל, ותיאר אותו כמי שעבד ללא הפסקה למען השלום. גרינבלאט אף שיבח את אבו מאזן על השתתפותו בהלוויה של נשיא המדינה לשעבר וקרא לשני הצדדים להגיע להסדר ללא תיווך חיצוני.

מנגד, גם השמאל לא ימהר לאמץ את גרינבלאט, שבחודש יוני בשנה שעברה, אמר בראיון ל"ג'רוזלם פוסט" שיוזמת פריז היא בזבוז זמן. הוא התייחס ליוזמה הצרפתית כאל ניסיון לכפות הסדר על שני הצדדים.

ניקי היילי, בעבר מושלת קרוליינה הדרומית, השגרירה באו"ם מטעם ממשל טראמפ, יזמה חקיקה נגד תנועת החרם, אם כי לא הזכירה בה את ישראל. לינדה מקמהון אומנם מתנגדת להקפאת הבנייה בהתנחלויות, אבל תומכת בפתרון שתי המדינות. הקשר הישיר שלה לישראל היה באמצעות המתאגרף הישראלי רפאל הלפרין, חבר בקבוצת האגרוף של בעלה.

ריק פרי, בעבר מושל טקסס ושר האנרגיה בממשל טראמפ, הודיע על תמיכה בשליטה ישראלית מוחלטת בירושלים. הוא נוהג להשוות בין האבות המייסדים של אמריקה לבין המכבים וקרא לשכנותיה של ישראל להכיר בזכותה הריבונית להגן על אנשיה. פרי גם אמר שהוא מצטער על האבידות בשני הצדדים, הישראלי והפלסטיני, והכריז, בביתו של שמעון פרס, על הקמת סניף של אוניברסיטה טקסנית דווקא בנצרת.

בן קרסון, רופא מנתח במקצועו ושר השיכון הבא, התמודד על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות מול טראמפ. הוא הבטיח שאם ייבחר לנשיא "לישראל יהיה ידיד חזק בבית הלבן". שנה לפני כן, בעת ביקור בישראל, אמר שנותרה בו תחושה שהישראלים חשים נבגדים על ידי ארצות הברית. בדצמבר 2015 הוא ביטל ביקור בישראל ובאפריקה "בגלל בעיות ביטחון", ואולי המחיש את משמעותה של הבגידה.

התמיכה של קרסון בישראל מבולבלת משהו. ואכן מה ניתן לצפות ממי שהתעקש על כך שהפירמידות נבנו כאסמי תבואה ולא כמקומות קבורה. בראיון ל"ג'רוזלם פוסט" הביע קרסון תמיכה בפתרון שתי המדינות בתנאי שפתרון כזה לא יסכן את ישראל. במקביל, הוא הטיל ספק בהגיון הקמת המדינה הפלסטינית בקרבת מרכזי אוכלוסייה צפופים בישראל. הוא תהה אם לא ראוי יותר להקים אותה בסיני.

 האיש החזק

ג'ארד קושנר הוא תומך נלהב של ישראל. בעלה של איוונקה טראמפ, בתו של דונלד טראמפ, הוא יהודי שומר שבת, המשתייך לקהילת ישורון במנהטן. בוושינגטון הוא יצטרף עם אשתו לבית הכנסת הידוע "קשר ישראל".

היועץ הבכיר של טראמפ לענייני סחר והמזרח התיכון יהיה, קרוב לוודאי, האדם הקרוב ביותר לנשיא בבית הלבן, זה שעל פי טראמפ יכול לזכות ב"תפקיד חשוב ביצירת שלום בין ישראל לפלסטינים". קושנר עדיין לא התבטא בנוגע לאזור שכנראה יבקר בו לא מעט, אבל משפחתו תרמה בשנים האחרונות כ–326 אלף דולר לארגון ידידי צה"ל בארצות הברית, כמה עשרות אלפי דולרים להתנחלויות, בעיקר למוסדות חינוך בבית אל, וגם לישיבה ביצהר, וסכום נכבד לבית החולים שערי צדק, שמבנה אחד בו נקרא על שם הוריו, שריל וצ'ארלס קושנר.

שריל קושנר חברה בוועד אמריקאי שמסייע לבית החולים. צ'ארלס קושנר היה שותף בקרן השקעות נדל"ן ישראלית–אמריקאית והביע התעניינות ברכישת בנק לאומי. ג'ארד עצמו כמעט רכש את חברת הביטוח הפניקס מידי יצחק תשובה וקנה מחברת אפריקה־ישראל בניין בכיכר טיימס בניו יורק. הוא מיודד עם ראש עיריית ירושלים ניר ברקת וביקר בארץ במהלך מבצע צוק איתן. קושנר סייע לטראמפ לכתוב את אחד מנאומיו שתמכו בישראל וארגן את ביקורו בישראל, שבסופו של דבר לא יצא לפועל. ריד קורדיש, חברו הקרוב של קושנר, ישמש כעוזר הנשיא. קורדיש הוא בנו של דיוויד קורדיש, חבר המועצה של הוועד האמריקאי–ישראלי ליחסי ציבור, קבוצת לובי הפועלת בוושינגטון למען ישראל.

כמו קושנר, גם דיוויד מלך פרידמן, השגריר הנכנס של ארצות הברית בישראל, הוא יהודי, בנו של מוריס פרידמן, רב אורתודוקסי שעמד בראש מועצת רבני ניו יורק. בעבר הוא שימש כעו"ד של טראמפ ומוגדר, על פי התבטאויותיו, כתומך נלהב של ישראל. פרידמן כינה, למשל, את תומכי השדולה היהודית ג'יי סטריט כ"מליצי יושר של הרס ישראל מהספות האמריקאיות הבטוחות" ו"גרועים מקאפו". הוא אף אמר שהם אינם יהודים והודיע שכשגריר ארצות הברית בישראל יסרב להיפגש עמם.

רעיון שתי המדינות, לדעתו, הוא אינו הפתרון היחיד לסיום הסכסוך. הוא אמר למשל שטראמפ יגלה פתיחות לסיפוח שטחים בגדה המערבית. פרידמן כמובן תומך בהעברת השגרירות האמריקאית לירושלים. את בר המצווה שלו הוא חגג ליד הכותל ויש לו שלוש דירות בבירה. כפשרה מסתמנת, השגרירות עשויה להישאר בינתיים בתל אביב אבל פרידמן יעבוד בירושלים. "אני מתכוון לחזק את הקשר בין ישראל לארצות הברית ולקדם את השלום באזור. אמתין לעשות זאת משגרירות ארצות הברית בבירה הנצחית ירושלים", הוא הודיע עם פרסום ההכרזה על מינויו.

פרידמן לא רק מדבר אלא גם עושה. הוא עומד בראש אגודת הידידים האמריקאית של מוסדות בית אל, ארגון שאוסף כשני מיליון דולר בשנה למען מוסדות החינוך בהתנחלות בית אל. כמומחה לפשיטות רגל מעניין יהיה לראות אם פרידמן, בהצהרותיו ובמעשיו, יצליח להימנע מגרירת האזור לפשיטת רגל.

לרשימת התומכים בישראל אפשר להוסיף את מייק פומפאו, חבר קונגרס רפובליקני מקנזס וחבר בתנועת הימין מסיבת התה, ראש ה–CIA החדש. פומפאו הכריז לאחרונה שהוא ידיד אמת של ישראל, אם כי הקפיד להדגיש שהוא מבחין גם בסבל של אחרים באזור. במהלך ביקור בישראל ובלבנון לפני כשנה אמר שלמד על פעילות אלימה המופנית לעבר אזרחים חפים מפשע. הוא הכריז על תמיכה בישראל, בת בריתה של ארצות הברית וקרא לשים קץ לטרור.

דן קוטס, סנאטור מאינדיאנה, ראש המודיעין הלאומי, פעל להפסקה של הענקת מלגות חודשיות אמריקאיות למחבלים ביטחוניים בישראל. טום פרייס, שר הבריאות, רופא וחבר קונגרס מג'ורג'יה, פרסם במהלך מבצע צוק איתן הודעת תמיכה בישראל וגינה את חמאס. "לישראל הזכות להגן על עצמה. לאמריקה אין בת ברית טובה יותר במזרח התיכון מאשר ישראל", כתב. הוא אף שיבח את נאום נתניהו בקונגרס וקרא לנשיא ברק אובמה להאזין בקפידה לדבריו. “אי אפשר להתעלם מכך שהסכם עם איראן מסכן את ישראל", הוא אמר. גם ראיין זינקי, שר הפנים, בעבר מפקד יחידת אריות הים וחבר קונגרס ממונטנה, שיבח את נאומו של נתניהו בקונגרס: “ישראל ותושביה שותפים למחויבות שלנו לשלום וליציבות במזרח התיכון".

תרומה לצה"ל ומשימת תיווך באזור. ג'ארד קושנר ואיוונקה טראמפ. צילום: רויטרס

 רוח המפקד

"בסופו של דבר", אומר פרופ' איתן גלבוע מאוניברסיטת בר אילן, "כל אלה, על אף המעמד הבכיר, הם רק פקידים. מקבלים הוראות מטראמפ. הוא קובע ורוח המפקד מאוד משמעותית".

טראמפ, כידוע, מעולם לא נחת בישראל. לפני כשנה ביקש להגיע אלינו, אבל הביקור בוטל, כפי הנראה לבקשת לשכתו של נתניהו, שלא רצה להיראות כמי שתומך בו, זמן קצר אחרי שהציע לאסור כניסה של מוסלמים לארצות הברית. בלשכת נתניהו הכחישו מעורבות בביטול הביקור.

טראמפ ניסה כמה פעמים להקים בישראל מיזמים שונים: בית מלון בנתניה, כפר גולף באשקלון, פרויקטים תיירותיים באילת, מגדל מסחרי ברמת גן, אולם דבר מכל אלה לא התממש.

לפני הבחירות ב–2013 קרא לתמוך בנתניהו, ואחר כך גילה שעשה זאת לבקשתו של ראש הממשלה. בעבר תרם 10,000 דולר למוסדות חינוכיים בבית אל, אולם אין להסיק מכך על יחסו להתנחלויות. לאחרונה סירב לענות על השאלה אם ישראל צריכה להפסיק לבנות בגדה. בציוצים בטוויטר הביע טראמפ תמיכה בישראל. "תהיו חזקים, 20 בינואר מתקרב", הוא כתב לפני נאומו של ג'ון קרי, ושב והבטיח שהכל יהיה שונה אחרי שייכנס לבית הלבן.

"המהלכים של טראמפ יכוונו לשיקום הכלכלה האמריקאית", טוען פרופ' גלבוע, "מה שיכול להיות לטובתה של ישראל, אם הוא יצליח למשל להביא להקטנת שיתוף הפעולה של רוסיה ואיראן. אבל זה עלול גם לפעול לרעתנו, אם הוא יכיר בפעילות הרוסית באזור. טראמפ הוא אנטי-פוליטיקאי וסוחר, וכך הוא גם יפעל כאן. אבל אפילו הוא לא יחרוג מעמדתה הרשמית של ארצות הברית בנוגע להתנחלויות. השמחה של הימין עם היבחרו מוגזמת מאוד".