עוד עולה מהמחקר כי 8% מההורים הצהירו שלא ישלחו את ילדיהם לבית הספר, ו־4% הצהירו שישלחו לחלק מהזמן. ההורים שממשיכים לשלוח את ילדיהם למסגרות החינוך ציינו בתשובות לשאלה פתוחה בנושא שהילדים זקוקים בתקופה זו לשגרה, לחוסן ולהווי חברתי. ההורים שמסרבים לשלוח את ילדיהם למערכת החינוך הסבירו שהחלטתם נובעת מכך שאין מספיק ידע להתמודד עם כמות הילדים, ושהמרחב המוגן קטן מדי והם מרגישים שילדיהם בטוחים יותר בבית.
34% מההורים חושבים שהמוסד החינוכי של ילדיהם לא מסוגל לקיים למידה בשגרת חירום תחת איום טילים, נכון לחודש שעבר, כשירי הרקטות לעורף מרצועת עזה היה תכוף יותר.
מידת האמון בבית הספר עומדת בקרב הורים לתלמידי תיכון על פחות מ־50%, ועל יותר מ־55% בקרב הורים לילדים צעירים. 81% מההורים חושבים שתפקידם החשוב ביותר כרגע של אנשי החינוך הוא לספק תמיכה רגשית לתלמידים, אבל רק 58% חושבים שהצוות החינוכי מסוגל לכך.
חשיבות הרצף הלימודי מדורגת אצל ההורים במקום השלישי בלבד בסדר החשיבות של משימות בית הספר בתקופה הנוכחית (52% מהאבות ורק 42% מהאמהות), אחרי תמיכה רגשית לתלמידים וחיזוק הקשרים החברתיים שלהם. 47% מההורים חושבים שהצוות החינוכי אינו מסוגל להתמודד עם חילוקי דעות שיתעוררו בין התלמידים ביחס למלחמה.
המחקר נערך באמצע נובמבר האחרון, בהתחלה של החזרה ללימודים הפרונטליים במוסדות החינוך על פי מודל "הרמזור", באמצעות מדגם מייצג של 502 הורים לתלמידים. את המחקר ערכו ד"ר רחל שגיא, ד"ר ליאת ביברמן שלו וד"ר ענת כורם, ראש מרכז המחקר "מהות" לקשרי משפחות־מערכת החינוך. עורכות המחקר אומרות כי הממצאים מצביעים על כך שמידת האמון של ההורים במערכת החינוך היא בינונית, וחשוב לטפח ולחזק אותה באמצעות מתן תמיכה רגשית בילדים, חזרה לשגרה וצמצום פערים לימודיים.
אחד ההורים בסקר סיכם את תפקידה של מערכת החינוך בימים אלו, כפי שהוא רואה אותה: "צריך לשקם את המערכת החינוכית מהבורג הכי קטן. לנרמל פחדים ולתת לילדים מקום לביטוי עצמי בתוך השיעור. לתת הזדמנויות שוות למורים צעירים שרוצים להצליח, ולא לדרוס אותם במשכורת רעב ובבקשות דרקוניות. לשפר את התוכן הלימודי ולקדם אותו למאה הנוכחית, ולנרמל רגשות שפעם היינו צריכים להחביא. לתת מקום לביטוי וללמוד לזהות סימני מצוקה אצל ילדים".
התרעות פיקוד העורף