מצוקת בני העדה היא אינה דבר חדש, במיוחד בכל הנוגע לנושא החינוך. התלמידים בני העדה מהווים במערכת החינוך בישראל פחות מ־2% מכלל האוכלוסייה. בשנת 2017 שיעור בעלי תעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות - עמד בקרב בני העדה על 39.7%, לעומת 68.6% מבין כלל התלמידים בארץ. נתון מדאיג נוסף מגלה כי לפני עשור רק כחמישית מתלמידי י"ב יוצאי אתיופיה התחילו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, לעומת 43.9% בקרב שאר תלמידי י"ב באותו המחזור.
מנגד, יודגש כי למרות נתונים אלו, מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה גבוהה דווקא נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות. בין השנים 2012־2018 זינק מספר זה מ־2,372 תלמידים ל־3,291. למרות זאת צריך לזכור כי עדיין מדובר במספרים נמוכים, ואחוז בני העדה מסך כל הסטודנטים בארץ עומד על כ־1.2% בלבד.
תוכנית פוירשטיין של קרן אדמונד דה רוטשילד ומכון פוירשטיין מנסה לשפר אחוזים אלה. עיקרי התוכנית מבוססים על מודל אבחון חלופי לבחינה הפסיכומטרית, הבודק את פוטנציאל הלמידה של המועמד ומאפשר לו להשתלב במסלולי לימוד אקדמיים יוקרתיים - וזאת ללא תלות בציון הפסיכומטרי. במהלך תשע השנים האחרונות, מאז נכנסה לפעולה התוכנית, לקחו בה חלק 332 סטודנטים - מתוכם 267 יוצאי אתיופיה.
על פי נתוני הלמ"ס, כ־22% מהסטודנטים נושרים מלימודי השכלה גבוהה בקרב החברה הישראלית הכללית, כאשר בקרב יוצאי העדה האתיופית - מספר זה עולה ל־33%. שיעור הנושרים מחוגי הנדסה ומדעי המחשב מזנק בקרב בני העדה ל־60%.
בניסיון לצמצם אחוזים אלו, לצד תוכנית פוירשטיין, מצטרפת קרן אדמונד דה רוטשילד גם ל"תוכנית אדמס" של עמותת מנהיגי העתיד מבית קרן דוד, הפועלת להעלאת שיעור הסטודנטים יוצאי אתיופיה בתחומי ההנדסה והמדעים במוסדות האקדמיים המובילים.
אילאיל אמיר כסיף, מנהלת תחום מיצוי השכלה גבוהה בקרן אדמונד דה רוטשילד, מסבירה כי עבור צעירים יוצאי אתיופיה הפערים בניבוי הצלחה באבחון החלופי ביחס לבחינה הפסיכומטרית הם הגבוהים ביותר. לדבריה, האבחון משמש היום את מוסדות האקדמיה גם לצורך אבחון מועמדים מאוכלוסיות נוספות אשר הפסיכומטרי מהווה חסם עבורן, כגון חרדים, ערבים ובני פריפריה חברתית־גיאוגרפית. לקראת שנת הלימודים הבאה, היא מדגישה, יחתרו שתי תוכניות אלו להגיע לעוד מוסדות אקדמיים שיאמצו את הבחינה החלופית - "במטרה להגיע לכמה שיותר צעירים, וקודם כל ליוצאי אתיופיה".
התרעות פיקוד העורף