פרס א.מ.ת - פרס האומנות, המדע והתרבות בשמו המלא, המוגדר גם כ"פרס נובל הישראלי" - מוענק מאז 2002 מדי שנה לנשים וגברים בעלי אזרחות ישראלית כהכרה "על הצטיינות והישגים אקדמיים או מקצועיים, שיש בהם תרומה מיוחדת לחברה והשפעתם מרחיקת לכת בתחום שבו ניתן הפרס". בחסותו של ראש הממשלה ניתן הפרס בחמישה תחומים שונים: תרבות ואומנות, מדעים מדויקים, מדעי החיים, מדעי הרוח ומדעי החברה. השנה יוענק הפרס בטקס חגיגי ביום שני בתיאטרון ירושלים.

אריה דובסון, מנכ"ל קרן א.מ.נ, התומכת במוסדות אקדמיים ובמחקר בישראל ומממנת את הפרס, אמר כי "מטרת קרן פרס א.מ.ת היא להכיר באלו שבחרו במצוינות כדרך חיים ובמימוש הפוטנציאל האנושי כחיוני ליצירת עולם טוב יותר עבור הדורות הבאים". לדברי אילנה אשכנזי, מנכ"לית פרס א.מ.ת, "הפרס מדגים כיצד מצוינות אקדמית ומקצועית יכולה לשפר את האנושות בכל תחומי החיים".

 

הפרס, על סך מיליון דולר, יוענק השנה ל־11 זוכים, בהם פרופ' ינון בן נריה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בן נריה זוכה בקטגוריית מדעי החיים על "תרומתו המדעית החשובה להבנת תהליכי העברת אותות בתאי מערכת החיסון ופענוח מנגנוני העברת אותות בלתי תקינה בתאי סרטן". המחקרים החדשניים שלו הביאו לגישה אחרת בטיפול בלוקמיה, באמצעות תרופות ביולוגיות מכוונות מטרה.


"איך נלחמנו בסרטן עד לפני 20 שנה? נתנו כימותרפיה שעבדה על הרג לא ספציפי של תאים שמתחלקים מהר", הוא מסביר. "במחקר שלנו אמרנו בוא נלך צעד קדימה וננסה לבדוק תכונות של תאים סרטניים, למשל בהעברת אותות. בסרטן מגיעים לתאים אותות לא מקובלים ולא שגרתיים או שהם עוברים אינטרפרטציה לא נכונה על ידי התא, וזה מביא לגדילה לא מבוקרת של תאים או לפלישה של תאים למקומות שהם לא צריכים להיות בהם. במשך השנים התברר שאם נבין את התחום נוכל להתערב ולבלום את התהליך הסרטני שמותנה באותות הללו". 

הבשורה על קבלת הפרס ריגשה אותו, אבל לדבריו: "רוב ההנאה שלנו והתגמול לא בא מהפרסים אלא מההישגים. אם לוקחים מחלה קשה כמו לוקמיה והופכים אותה למחלה שאפשר לטפל בה - אתה רואה בזה ברכה. ואחרי שפתרנו קצת, אנחנו צריכים להתקדם הלאה, לחשוב על הצעד הבא שיכול לעזור". 
 

"כשאמרתי שמערכת החיסון שומרת על חיוניות המוח, על התפקוד שלו ועוזרת לו להירפא - חשבו שאני הזויה לגמרי", אומרת החוקרת פורצת הדרך פרופ' מיכל שוורץ. "עד אז חשבו שהמוח ומערכת החיסון הם שתי מערכות שממודרות אחת מהשנייה". אבל אז הגיעו התגליות ששינו את היחס של הקהילה המדעית כלפיה.


ב־1998 התגלית הראשונה של פרופ' שוורץ הראתה שבזכות תאים של מערכת החיסון חל שיפור בתפקוד של מערכת עצבים מרכזית שנפגעה. ב־2006 היא הראתה איך הגמישות התפקודית של המוח - כולל היכולות הקוגניטיביות שלו - תלויה במערכת החיסון, ולפני שלוש שנים כבר הראתה איך אפשר להחזיר לחיים יכולות קוגניטיביות שנפגעו בשל מחלת האלצהיימר על ידי אקטיבציה של מערכת החיסון. 

הגישה החדשה שלה לטיפול במחלות מוח ניווניות כמו אלצהיימר ושיטיון, שעד כה היו באפלה, הביאה את פרופ' שוורץ לחזית המחקר העולמית. "ככל שיצקנו עוד הוכחות לתיאוריה היה יותר קל", היא מודה. "אבל בהתחלה היה קשה להתמודד עם חוסר הפרגון, גם בקהילה העולמית וגם במקומית. קשה לפרגן לאנשים שחושבים מחוץ לקופסה, כי אנחנו שומטים את הקרקע מתחת לרגליים שלהם". 

עבודתה המקורית, שעשויה לשנות את הגישה הטיפולית במחלות מוח ניווניות, הביאה את ועדת פרס א.מ.ת להכריז עליה כעל אחת הזוכות בפרס היוקרתי לשנת 2019. 
# # # 

נראה שחשיבה מחוץ לקופסה והליכה נגד הזרם מאפיינת השנה את הזוכים בפרס. פרופ' יאיר רייזנר ממכון ויצמן למדע, שזכה בפרס בקטגוריית מדעי החיים, הגיע לפריצות דרך שתורגמו להישגים קליניים בזכות תובנות חדשניות. הוא הצליח להתגבר על נטיית הגוף לדחות את מח העצם המושתל ומצא דרכים להערים על מערכת החיסון ולגרום לה לקבל את השתלים ולמנוע מתאי מח העצם לתקוף את החולה. "חשיבה מחוץ לקופסה היא תכונה חשובה אצל מדענים, אחרת אנחנו לא מחדשים", הוא מסביר. "למזלי הצלחתי להראות הצלחות בתחילת הדרך, וזה פתח לי את הדרך להמשך המחקרים".

פרופ' רייזנר ידע כמה רגעים מיוחדים בקריירה שלו, למשל הצלתם של ילדים עם חסר חיסוני משולב חמור, שכונו "ילדי הבועה". כתוצאה מהמחקר החלוצי שלו משתמשים כיום בבתי חולים בכל העולם בהליך שפיתח, ובזכותו ניצלו חייהם של מאות ילדי בועה. "זה היה אחד הרגעים הכי מרגשים וחשובים בחיים שלי", הוא מודה. ובאותה נשימה אומר: "הדרך עוד ארוכה, אתה פותר בעיה אחת וצצות שתיים חדשות. השאלות לא נגמרות ולא נעלמות. במתמטיקה אם יש לך רעיון, אתה יכול להוכיח אותו ביום אחד או בשבוע, אצלנו הדברים לוקחים זמן בין הרעיון לבין היישום הקליני. מצד שני אנחנו לא רוצים לרוץ מהר מדי. צריך להבין את התהליכים ואפשר להצליח". 
# # #

עבודה פורצת גבולות לא פחות הביאה את פרופ' צבי פירן מהאוניברסיטה העברית בירושלים להיות אחד מזוכי פרס א.מ.ת ל־2019 בקטגוריית מדעים מדויקים. פרופ' פירן עוסק באסטרופיזיקה של אנרגיות גבוהות, ובעבודתו חקר את המקור של קרני גמא שהתגלו בחלל בשנות ה־60. 

במשך קרוב ל־30 שנה ניטש ויכוח בקהילה המדעית בסוגיה, ופרופ' פירן היה מהבודדים ששחו נגד הזרם וקבעו שהפיצוצים של קרני הגמא, ההתפוצצויות הטבעיות החזקות שיש ביקום, מגיעים ממקורות רחוקים ועוצמתם אדירה. "יש סברה שהייתי מעורב בה, שאחד מאירועי ההכחדה של החיים על פני כדור הארץ, לפני 500 מיליון שנה, נבע מפיצוץ כזה", הוא מסביר את ההשלכות של הנושא.   

"הסתכלו עלי כתימהוני כשהצגתי את התיאוריה הזו", מגלה פרופ' פירן. "אפילו כשלוויין ששלחה ארה"ב לחלל הביא עדויות שתמכו בתיאוריה שלי, עדיין לקח שבע שנים עד שהקהילה המדעית קיבלה את התיאוריה".  

בהמשך כבר עיצבו הרעיונות שלו את הבנת המנגנון של תהליכים פיזיקליים. "לפעמים אתה חושב מחוץ לקופסה והולך רחוק מדי", הוא מבהיר. "אבל מדענים הם הפוכים משחקני שח: במשחק שח אתה משלם ביוקר על כל טעות קטנה, ובמדע סלחנים אם הבאת רעיון לא נכון. כך שאפשר לזרוק לאוויר רעיונות מהפכניים".  
# # #

פרופ' מרדכי שגב מהטכניון זכה השנה בפרס א.מ.ת על הישגיו פורצי הדרך בתחום האופטיקה הלא ליניארית ותגליותיו על גלי אור במבודדים טופולוגיים. בתחילת הדרך זכו מאמריו לביקורות רבות. "במשך זמן רב אנשים פשוט לא האמינו, למרות העובדה שפרסמנו מספר מאמרים תיאורטיים וניסיוניים בכתבי עת מובילים", אמר בעבר בראיון לאתר "הידען". "אנשים נוטים לקיבעון מחשבתי ולהליכה בתלם. קשה מאוד לשנות אופני חשיבה, בעיקר כאשר אתה מותקף על ידי מדענים בכירים מאוד". אבל בהמשך כבר עשרות קבוצות המשיכו את המחקר שלו, ופרופ' שגב הבין שהוא הצליח לשבור את הקיבעון המחשבתי של קהילה מדעית שלמה. 

גילוי תופעות חדשות משמח עד מאוד את פרופ' שגב, אך הוא מתרגש גם מלראות את תלמידיו מצליחים: "מה שמשמח לראות הוא שהדור הצעיר שלנו, הסטודנטים שלי לשעבר שהם כיום פרופסורים - אלה שהוכשרו על ידי או על ידי אנשים טובים אחרים - גם הם בחזית המחקר. כולנו מקווים כי הקולגות הצעירים שלנו יהיו טובים מהדור שלנו, ואנחנו מעודדים מאוד מההצלחה שלהם". 
 
לא רק בתחום המדעים המדויקים מגלים החוקרים תעוזה יוצאת דופן, גם במדעי הרוח. כך למשל פרופ' מיכל סובּל מאוניברסיטת חיפה היא זוכת פרס א.מ.ת ל־2019 בתחום היסטוריה כללית. כך כתבו השופטים בהחלטתם: "פרס א.מ.ת מוענק לפרופ' מיכל סובל על תעוזה אינטלקטואלית יוצאת דופן שהביאה לשדה המחקר ההיסטורי בישראל. על מחקריה רחבי היריעה וחדי האבחנה ועל תרומתה בעלת החשיבות מן המעלה הראשונה בחקר ההיסטוריה ובהבנת עולמם של השחורים באמריקה בעידן שאחרי העבדות ועל שהחזירה לסיפור ההיסטורי המקובל קולות שהושתקו או הודרו ממנו במשך דורות".

עוד זוכה השנה בתחום ההיסטוריה הכללית הוא פרופ' זאב קדר מהאוניברסיטה העברית בירושלים. על תרומתו לחקר התקופה הצלבנית והעולם הים־תיכוני בימי הביניים, והתובנות המקוריות בכל הנוגע למפגשים בין־דתיים ובין־תרבותיים בעבר ובהווה, ומחקריו בהיסטוריה השוואתית, בהיסטוריה יהודית ובטיפוח לימודי ארץ ישראל - הוא זוכה בפרס. 

"נחמד לקבל פרס", הוא אומר, אבל הדברים החשובים באמת הם העבודות ההיסטוריות שאתה כותב והמחקר שאתה עושה, התלמידים שאתה מדריך, ובעיקר התגליות שאתה מגלה. אלה הרגעים הגדולים בחיי כהיסטוריון - לגלות טקסטים שאיש לא ראה מעולם, ולהציע פתרונות לבעיות שאיש לא חשב עליהם קודם". 
# # #

בתחום מדעי המדינה ואסטרטגיה יוענק השנה הפרס לשני חוקרים: פרופ' עזר גת ופרופ' אבנר דה שליט. פרופ' גת מאוניברסיטת תל אביב חקר את תופעת המלחמה, האסטרטגיה והמחשבה הצבאית. "אני עוסק בשאלה העקרונית שנדמה שאין עליה תשובה: למה אנשים נלחמים", הוא אומר. "אני בודק ממתי הם
עושים את זה ואיך השפיעו התמורות הגדולות על תופעת המלחמה". 
 

פרופ' גת הציע השקפה לא מקובלת, שמנוגדת לדעת החוקרים: "אני טוען שהלאומיות ורגש לאומי הם מאוד ותיקים, לא דבר שנוצר בתקופה המודרנית", הוא אומר. בניגוד למה שאפשר לחשוב, המחקר של פרופ' גת הוא אוניברסלי ואינו עוסק ספציפית בישראל. "אבל אני אזרח מתעניין", הוא מוסיף בחיוך.  


פרופ' דה שליט מהאוניברסיטה העברית בירושלים זכה בפרס על מחקריו המעמיקים, שמתמודדים עם האתגר המטריד של עוני ואי־שוויון. "בדקנו וראינו שלמרות שמדינות ליברליות וסוציאל־דמוקרטיות משקיעות הון עתק, תוחלת העוני נשמרה ואפילו התגברה. אני והקולגה שלי מאוקספורד בדקנו את ההיסטוריה של המדיניות במיגור עוני, והבנו שלא הלכו לשאול עניים מה דעתם. וזה מה שעשינו במשך שנתיים. מתוך הראיונות גילינו למשל שלעניים יש דימוי עצמי ירוד, וזה מקרין על היכולות שלהם בכל תחום. מתוך כך הוצאנו מסקנות אופרטיביות. כשקבוצה של עובדים סוציאליים בעיר בבלגיה יישמה את ההמלצות שלנו, התוצאות היו מדהימות: 67% מהמובטלים התחילו לעבוד מול 0 בקבוצת הבקרה". 

לא רק בתחום הזה חשב פרופ' דה שליט מחוץ לקופסה: גם במחקר על הגירה. "הבנו שמי שקולטות מהגרים הן לא מדינות אלא ערים, ובחנו מודלים של רשויות מקומיות שהצליחו לעומת מדינות. הספר שכתבתי בנושא צפוי לצאת בדצמבר".

את מרבית כספי הפרס יתרום פרופ' דה שליט למלגות לסטודנטים. "הפרס הוא גם לקולגות ולמחלקה שלי", הוא אומר. "המודל של החוקר המבריק שפורץ דרך לא נכון: כולנו עובדים יחד". 
# # #
 
בקטגוריית תרבות ואומנות יוענק השנה פרס א.מ.ת לשני מתרגמי שירה וספרות. על ד"ר חנה עמית כוכבי, שעיקר תרגומיה מהשפה הערבית, אמרו השופטים כי הפרס מוענק לה על כך ש"הפכה את מלאכת התרגום לשליחות ויצירה על ידי תרגום עולם מקומי עתיר זיכרונות טקסטואליים, ועל שיצרה היכרות מעמיקה לקוראי העברית עם הסיפורת, המחזה והשירה הערבית המודרנית לצד תרגומיה של יצירות מופת מלשונות אחרות".
 

"אני מתרגמת מערבית לעברית מתוך בחירה", היא מסבירה. "אני חושבת שזו התרומה החשובה ביותר שאני יכולה לתרום לחברה. אמרתי לאנגלית, 'אם אעזוב אותך, יהיו מספיק אנשים שיטפלו בך'. אם אעזוב את השפה הערבית, היא תהיה לגמרי לבדה". 

ד"ר דוד ויינפלד, שזוכה גם הוא בפרס,  מתרגם מפולנית את היצירות של הסופרים והמשוררים החשובים ביותר. "רציתי לתרגם את הכותבים הללו לעברית כדי שמשוררים ישראלים צעירים יקראו את היצירות ויבינו ויעריכו את החומר שלהם ואת הסגנון שלהם", הוא מסביר. "שירתם מכילה מידה רבה של אירוניה, שהצד השני שלה הוא כאב ההוויה הפולנית. אני חושב שהבהירות והצלילות ביצירתם השפיעו על השירה הישראלית".

"כישרונו הספרותי הבלתי רגיל, לצד האירודיציה האירופית והיהודית הגדולה, עשו את תרגומיו ליצירות ספרות עצמאיות למעשה", כתבו השופטים בנימוקיהם. "ויינפלד העלה את מלאכת התרגום למדרגתה של יצירת אומנות מושלמת".
 
tguvot@maariv.co.il