שנה לאחר שנחשף ניסיון להטיה על ידי מנהלי בתי ספר בתוצאות מבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית), משרד החינוך פרסם היום (רביעי) את נתוני המבחן לשנת תשע"ט. גם השנה, הנתונים לא מבשרים על שינוי כיוון במערכת החינוך ומצביעים על כך שנשמרים הפערים בין המגזרים ובין השכבות הכלכליות-חברתיות השונות.

מדובר בשנה האחרונה בה הועברו מבחני המיצ"ב החיצוני במתכונתם הנוכחית, כאשר בשנת הלימודים הבאה, כחלק מהפקת הלקחים שנעשתה על ידי צוות מקצועי שבחן את הנושא, יחל מודל הערכה חדש  שיכונה "תמונת מצב החינוך".

מבחני המיצ"ב נועדו לבדוק באיזו מידה תלמידי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים עומדים ברמת הדרישות המצופה לפי תכנית הלימודים בארבעת מקצועות הליבה: שפת-אם (עברית/ערבית), מתמטיקה, אנגלית ומדע וטכנולוגיה. המבחנים נערכו בין החודשים מרץ למאי 2019,  והשתתפו בהם 826 בתי ספר, 2,485 כיתות ו-61,469 תלמידים. 

בגלל ניסיון הזיוף שחל בשנה שעברה, ועוד לפני המהלך לשינוי מודל ההערכה, במשרד החינוך שינו את מדיניות הבחינה בכיתות מותאמות לתלמידים, כך שלא ניתן יהיה להשוות את הנתונים לשנים קודמות במקצועות מתמטיקה, אנגלית ומדע וטכנולוגיה. "השינוי המשמעותי בתנאי ההיבחנות לא מאפשר מדידת הישגים במקצועות אלה על אותו סולם ששימש בעבר", הסבירו במשרד והדגישו כי כפועל יוצא מכך, רק תלמידים הזכאים לתמיכה בתכנית השילוב ועולים חדשים יהיו זכאים להיבחן בכיתות מותאמות. עקב כך, שיעור גדול יותר של תלמידים הנכללים בחישוב הנתונים ייבחנו בכיתות האם שלהם.

נתוני תוצאות מבחני המיצ"בנתוני תוצאות מבחני המיצ"ב

פערים בולטים לפי מגדר ולפי רקע חברתי- כלכלי
כאמור, למרות השינוי באופן מדידת הנתונים, לא ניתן לפספס את ההבדלים הקיימים בין דוברי העברית והערבית, והקשר בין הרקע החברתי-כלכלי של התלמידים להישגיהם. צריך לשים לב כי על אף הפערים בין המגזרים, וכן הנטייה הקבועה של תלמידים דוברי עברית להישגים גבוהים יותר מתלמידים דוברי ערבית, גם בקרב התלמידים הערבים יש פערים, כאשר הישגי התלמידים הדרוזים גבוהים מהישגי התלמידים במגזר הערבי. בחלק מהמקצועות, ההישגים דומים להישגי דוברי העברית, בעוד הישגי התלמידים במגזר הבדואי בדרום נמוכים משמעותית בהשוואה להישגי שאר התלמידים.

פערים במתמטיקה: בבחינת המתמטיקה לכיתות ה',  בקרב דוברי עברית , הממוצע עומד על 253 נקודות, אך בקרב תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה יותר, הציון עומד על כ- 258 נקודות, בעוד אצל תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך יותר הציון נמוך יותר בהתאמה, כ- 240 נקודות.

גם בפילוח תוצאות המבחן במתמטיקה לפי מגדר קיים שוני: כ- 257 נקודות בממוצע אצל הבנים, לעומת 248 נקודות אצל הבנות. בקרב דוברי הערבית ניתן לראות הבדלים דומים: הציון הממוצע עומד על 243 נקודות, בעוד אצל תלמידים המגיעים ממצב סוציו-אקונומי גבוה יותר, הממוצע עומד על 267 נקודות לעומת תלמידים ממצב סוציו-אקונומי נמוך יותר, שעומד על 234 נקודות. מבחינת פילוח מגדרי, הבנות הוציאו ציון גבוה יותר, 245 נקודות לעומת 240 נקודות.

פערים באנגלית: בבחינת האנגלית שנערכה לכיתות ה', התלמידים דוברי הערבית הוציאו ציון מעט גבוה יותר מהתלמידים דוברי העברית, כ- 252 נקודות לעומת 249 נקודות. הפער גדל בבחינת התלמידים המגיעים מרקע סוציו אקונומי גבוה - 278 נקודות לעומת 254 נקודות.

עם זאת, בקרב תלמידי כיתות ח', התלמידים דוברי העברית מובילים עם ציונים גבוהים יותר. למעשה, לא רק שהתלמידים דוברי הערבית נשארים מאחור, ציוניהם מתדרדרים. ממוצע דוברי עברית עומד על כ-258 נקודות לעומת 230 נקודות בקרב דוברי הערבית.

בפילוח התלמידים על פי הרקע החברתי-כלכלי שלהם, תלמידים מרקע חברתי נמוך יותר, השיגו 244 נקודות לעומת 220 נקודות. הבנות מובילות בשני המצבים, כאשר הציון הממוצע שלהן עומד על 260 נקודות  לעומת 235 נקודות לבנים.

בפילוח פנימי בתוך החברה הערבית הפערים מוסיפים לגדול: ממוצע התלמידים הדרוזים עומד על 253 נקודות, בעוד בקרב התלמידים הערבים הציון עומד על  235 נקודות ובקרב הבדואים בדרום כ- 202 נקודות.

נתוני מבחני שפת אם: מנתוני המיצ"ב עולה כי מבחינת ההישגים במבחנים בשפת-אם עברית, נרשמה יציבות לאורך השנים, לעומת עלייה בממוצע בשפת-אם ערבית לכיתות ה' ו-ח'. בקרב דוברי עברית בכיתות ה' ממוצע ההישגים עומד על 543 נקודות, בעוד בשנה הקודמת הוא עמד על 545 נקודות, כשמאז תחילת העשור נרשמה עלייה מצטברת של 22 נקודות סך הכל. בכיתות ח' נרשמה תוצאה של 559 נקודות לעומת 564 בשנה הקודמת, סך הכל עלייה מצטברת של 21 נקודות. 

בקרב דוברי ערבית בכיתות ה', הממוצע עומד על 607 נקודות, כבשנה שעברה היו 602 נקודות. מאז תחילת העשור נרשמה עלייה מצטברת של 68 נקודות סך הכל. תמונה דומה מתקבלת בקרב תלמידי כיתות ח' - 561 נקודות השנה, בדיוק כמו בשנה הקודמת, עם עלייה מצטברת של 48 נקודות.

פחות מעשירית מהתלמידים דיווחו על מעורבות באירועי אלימות בחודש האחרון
בנוסף לנתוני המיצ"ב, התפרסמו סקרי אקלים בית ספרי, העוסקים בתחושת המוגנות וביטחון, וכן משמעת והתנהגות. לפיהם, עולה כי פחות מעשירית מכלל התלמידים דיווחו שהיו מעורבים באירועי אלימות בחודש האחרון: 8% ביסודי, 7% בחטיבות הביניים ו-6% בחטיבות העליונות.

מבחינת אמירות גזעניות - 7% מהתלמידים ביסודי, 10% בחטיבות הביניים ו-8% בחטיבות העלינות, דיווחו כי בחודש האחרון מישהו לעג להם בשל צבע עורם, מוצאם או דתם.  לאורך השנים נרשמה ירידה בדיווחים הללו,- כ-7% דיווחים בנושא בשנה זו ביסודי לעומת 16% בשנת תש"ע, ובחטיבות הביניים 10% לעומת 15%.

משרד החינוך הגיב לפערים הבולטים בתוצאות המבחן
שר החינוך, רפי פרץ, התייחס לנתונים ואמר: "צמצום פערים הוא היעד הראשון של משרד בחינוך. למערכת החינוך תפקיד חשוב ומשמעותי ביצירת מוביליות חברתית, וכן לאפשר לכל תלמידה ותלמיד להגשים את השאיפות והתקוות שלהם לעתיד". עוד הוסיף השר: "העבודה שלפנינו רבה ומורכבת. אנו יורדים לעומק הבעיות, הנתונים שהמשרד מנטר חשובים מאד, ויש בהם כדי לתת לנו תמונה מסודרת ואמתית על מצב המערכת".

 משרד החינוך מכריז על מודל הערכה חדש (צילום: אבשלום ששוני) משרד החינוך מכריז על מודל הערכה חדש (צילום: אבשלום ששוני)

עו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, ביקרה את אופן פרסום הנתונים ע"י משרד החינוך ואמרה: "מצער כי משרד החינוך בוחר פעם נוספת להתעלם מפסיקת בית המשפט העליון. המשרד מציג לציבור דוח כללי, הנותן מבט על הישגי תלמידי ישראל כפי שאלו משתקפים מתוצאות המיצ"ב, ולא מעניק תמונת מצב באופן שחשוב ומסייע להורי התלמידים. הדוח כפי שפורסם אינו מייתר או פוטר את משרד החינוך מפרסום הנתונים ברמת בית הספר. התנועה הגישה מספר בקשות מידע לקבל את נתוני המיצ"ב והיא ממתינה לתשובת המשרד בנושא. עמדתנו הייתה ונשארה, כי ככל שמתקיימים מבחנים, מדדים והערכה במערכת החינוך יש להביאם בפירוט המלא ביותר לציבור ההורים והתלמידים".

אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ, התייחס לנתונים עצמם ואמר: "ממצאי המיצ"ב, כמו מבחן הפיז"ה לפניהם, מראים באופן ברור שכדי לשפר את הישגי החינוך, כולנו חייבים ביחד להרים את הרף בחטיבת הביניים. יש להציב בפני התלמידים אתגרים ברמה הרבה יותר גבוהה, לחבר את תוכן הלימוד לעולם האמיתי ולהסביר להם בצורה משכנעת שהעתיד שלהם מתחיל בחטיבה. התלמידים חייבים כבר בחטיבה לבחור בנתיב של מצוינות, להתאמץ, להשקיע בלימודים ולהצליח, כי אם יתייחסו אל השלב הזה כאל פסק זמן חברתי, הם עלולים למצוא את עצמם בצד הלא נכון של הפערים, וכשיגיעו לתיכון, זה כבר יכול להיות מאוחר מדי".

ח״כ איציק שמולי הגיב על נתוני מבחני המיצ״ב ואמר כי: ״מבדק אחר מבדק והתוצאה נותרת בעינה, משרד החינוך מקבל ציון נכשל בתפקיד הכי חשוב שלו - להעניק לכל אחד, לא משנה מאיפה הוא מגיע, הזדמנות שווה. עם שר חינוך שממוקד בלחבק כהניסטים ולקדם טיפולי המרה המציאות הזו בוודאי לא תשתנה תחתיו. זו פשוט חרפה שבמדינה כל כ קטנה השאלה הגורלית עבור ילד אינה לאן ירצה להגיע אלא איפה הוא נולד״.