פרסום המתווה ללמידה מרחוק בבתי הספר היסודיים מציף מציאות מורכבת. מצד אחד, יש פה הזדמנות למערכת החינוך לצעוד לעבר המאה ה־21, לא בצעדים קטנים - אלא בקפיצה מהירה. יש במתווה דברים מעוררי הערכה גדולה, כגון ההתגייסות המהירה של כל הגורמים ליצירת תוכן חדש, מקוון, בערוצים שונים, ועם התייחסות להיבטים פדגוגיים ורגשיים. יש ניסיון לתת למורים כלים להתמודדות עם השינוי, וגם חשיבה על ההורים כגורם מתווך משמעותי.
מצד שני, לא כל הגורמים במערכת ערוכים לשינוי. לא כל המורים בקיאים באופן ההוראה הזה ונדרשת עבורם הכשרה הרבה יותר מעמיקה. בנוסף, חלק מהתלמידים, במיוחד הצעירים שבהם, מתקשה בהובלת הלמידה של עצמם.
הסטודנטיות שלי, שהתבקשו כחלק מהליך ההכשרה שלהן לחקור ולנתח את השיעורים המקוונים שעלו לפורטל משרד החינוך לפני חג הפסח, חזרו עם תובנות על הבדלים משמעותיים באיכות התכנים, התאמתם לתלמידים והאפקטיביות שלהם. בנוסף, על ההורים מוטל תפקיד חדש שלא הורגלו בו, במציאות שבה גם הם טרודים בהתמודדות עם מציאות מורכבת ואי־ודאות.
הקושי המרכזי הוא קושי תשתיתי, שמעמיק את אי־השוויון. יש בתים רבים בישראל שאין בהם עדיין תשתית מתאימה ללמידה מרחוק, ותלמידים רבים, דווקא באזורי מצוקה, נותרים מאחור. משבר מסוג זה מחייב מהמערכת זמישות (זריזות בתגובות וגמישות). המשבר הזה מהווה הזדמנות לשינוי, אל תבזבזו אותה.אם נדע להבנות מחדש את מטרות החינוך ואת אופן ההוראה - נוכל כולנו לקדם את תהליכי הלמידה, יד ביד עם לכידות חברתית.
הכותבת היא ראש התוכנית להכשרת מורים ביסודי באורנים - המכללה האקדמית לחינוך.