המתווה דורש תוספת ניכרת של כוח אדם, בייחוד לתגבור המורים בכיתות ג'־ד', שכן כל כיתה קיימת מפוצלת לשניים באופן קבוע ובמשך כל השבוע. משרד החינוך הודיע כי כוח האדם יכלול מורים חדשים, מורים מועסקים שעבודתם תורחב וכן אנשים שאינם עובדים כעת ומתאימים למשימה וסטודנטים.
ד"ר תמי הופמן, מנהלת התוכנית למדיניות חינוך ודמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה במכללת סמינר הקיבוצים, הגיבה למחסור במורים לקראת פתיחת שנת הלימודים: "לפני שרצים להכניס לכיתות אנשים ללא הכשרה והתאמה, יש לפנות לפתרונות לטווח הארוך".
הופמן הוסיפה: "במקום להשקיע שוב בתוכניות קצרות טווח למילוי חורים, יש להפוך את מקצוע ההוראה למבוקש: לשנות את תנאי הקבלה, להעלות את שכר המורים, ובעיקר להפוך אותם לשותפים מקצועיים להובלת המערכת. אלו יביאו לביקוש גדול יותר ולפתרון אסטרטגי למחסור במורים, שלא החל היום, אלא מלווה אותנו שנים".
מנכ"לית רשת עמל עו"ד רוית דום עיני מספרת שברשת נערכו ללמידה בעת הקורונה, אולם, "לפני שמדברים על כוח אדם חדש, חשוב להיערך ללמידה היברידית או וירטואלית עם כוח ההוראה הקיים. כל דרך ההוראה משתנה. שאלת תוספת כוח האדם היא שאלה שדורשת תקציבים גבוהים, ולכך נדרש פתרון ברמת המדינה והמשאבים שלה לטובת העניין".
אתמול פנה ועד הגנים הארצי לפרויקטור הקורונה הלאומי, פרופ' רוני גמזו, במטרה לקבל מענה בנוגע לימי ההסתגלות הראשונים של ילדי הגנים ולאפשר להורים להיכנס עם ילדיהם לגן בימים הראשונים באופן מבוקר. בפנייתם ציינו כי לילד העולה לגן חשובה תמיכה מההורה בכניסה למסגרת זרה וכי בהסתגלות יש רגעים קריטיים, העלולים להשפיע על כל שנת הלימודים של הילדים ועל הקשר בינם לבין הצוות החינוכי ובינם לבין ההורים.
התרעות פיקוד העורף