בסוף שנת 2022 פרסמו בנק ישראל והרשות לניירות ערך הוראות חדשות שצפויות להעמיק את שילוב היבטי האקלים בפעילות העסקית. לצד ההתפתחויות העולמיות הרבות, צפויות ההתפתחויות המקומיות להשפיע על המגמה לשנת 2023. 

לאחר עוד שנה רותחת: 5 שאלות קריטיות בנוגע למשבר האקלים

גרטה חוגגת 20: כך הצליחה הצעירה שסבלה מבריונות לסחוף אחריה מיליונים 

כזכור, כחלק מהמאמץ העולמי לעצירת ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים על שלל השלכותיו, התחייבו מדינות העולם ב"הסכם פריז" להפחתת פליטות גזי החממה מהפעילות החברתית-כלכלית.

המעורבות של המגזר העסקי בכך יכולה לנבוע מתוך רצון לנהל את הסיכון - זאת אומרת, חברות מעוניינות לוודא שהן עצמן לא נפגעות ממשבר האקלים ומהשלכותיו. ההשלכות יכולות לבוא לידי ביטוי בהתממשות של סיכונים פיזיים (אירועי קיצון אקלימיים), אבל גם מהשינויים הטכנולוגיים, הרגולטורים וההתנהגותיים שקורים בשל ההתמודדות עם המשבר.

ועידת האקלים בשארם א-שייח' (צילום: רויטרס)
ועידת האקלים בשארם א-שייח' (צילום: רויטרס)

המעורבות גם יכולה לבוא מתוך הרצון ליצור או להפחית השפעה ("אימפקט") חיובית או שלילית, ולסייע בכך בהתמודדות האנושית עם משבר האקלים ובמעבר להתנהלות כלכלית "ירוקה". 

מבחינת הגופים הרגולטורים, המפקחים על החברות השונות (המפקח על הבנקים בבנק ישראל, והרשות לניירות ערך המפקחת על החברות הציבוריות שנסחרות בבורסה בישראל), הרי שהם דואגים קודם כל לפעילות החברות (וכמובן - למשקיעים ולציבור המושפעים מהן), ומתוך כך הם מעוניינים בהיערכותן למשבר האקלים. בכובע נוסף, מהווים הרגולטורים זרוע ארוכה של הממשלה, והם מסייעים לחייב חברות להתגייס לטובת המאבק במשבר האקלים ולהפחית השפעה השלילית על הסביבה.

אז מהן ההתפתחויות שהתרחשו בסוף 2022, ומהן המגמות הצפויות ב-2023?

בנק ישראל מחייב כבר למעלה מעשור את הבנקים לפרסם דוח ESG (סביבה, חברה ומנהל תקין) שנתי. לאחרונה הרחיב בנק ישראל את היקף הדיווח הנדרש, וכעת הבנקים נדרשים לפרט כיצד הם קובעים ומנהלים את האסטרטגיה, המדיניות, המדידה והפיקוח על היבטי האקלים. בנוסף, הבנקים יצטרכו לפרט איך הם מסווגים את הסיכון של לווים וחברות בהקשרי אקלים. בקרוב אף צפוי בנק ישראל לפרסם הוראה כוללת לניהול סיכוני אקלים בבנקים, ובה כבר צפויה להיות, בין היתר, חובה לזהות, להעריך ולהפחית את סיכוני האקלים של לווים וחברות. ההשלכה לכך עלולה להיות משמעותית ביותר לכל חברה שלווה כסף מהבנק לפעילותה - הבנקים יבקשו להבין את התנהלות החברה בנוגע לאקלים, וכיצד היא מתכוננת למעבר לכלכלה "ירוקה" - והם ידרגו את רמת הסיכון הנשקפת ממנה בהתאם. 

זה ידרוש מהחברות לדווח ולפרסם מידע רב יותר, ולשפר את פעילותן בתחום. במידה ומדובר בחברה מזהמת, או בחברה שהמודל העסקי שלה לא מותאם לפעילות בכלכלה "ירוקה" (לדוגמה, חברת מכוניות שלא החלה לייצר מכוניות חשמליות), הבנק עלול לייקר את ההלוואה ואת הריבית עליה. בחלק מהמקרים אף ייתכן כי הבנק לא יהיה מוכן לתת הלוואה, בטח לא ארוכת מועד, לחברה כזו. אם זה נשמע רחוק, אז דעו שכבר כיום פועלים כך חלק מהבנקים בעולם - למשל, משכנתה לבית שלא נבנה בתקן ירוק ניתנת בריבית יקרה יותר. יתרה מכך, ולא רק בנקים - משקיעים רבים בעולם לא מוכנים להשקיע בחברות בעלות דירוג ESG נמוך.

הצפי הוא שכמו שכיום אנו נשאלים שאלות לעניין הלבנת הון בבואנו לפתוח חשבון בנק, כך גם בעלי עסקים וחברות שונות, בבואם לקבל מימון לפעילותם, צפויים לפגוש בקרוב שאלות העוסקות באקלים וסביבה. 

מצעד האקלים (צילום: חן כליפה לוי)
מצעד האקלים (צילום: חן כליפה לוי)

כחלק מהמגמות האלה, קראה הרשות לניירות ערך כבר באפריל 2021 לעוד חברות לפרסם דוחות ESG. בנוסף, פרסמה לאחרונה הרשות הוראה למנהלי השקעות גדולים, מנהלי קרן ולבנקים לבחון האם ברצונם לשלב שיקולי ESG ואקלים ביעוץ ובניהול השקעות, ובחירת מדיניות ההשקעות שלהם. הפרסום, כך לפי הרשות, מגיע מתוך התפיסה שהעניין העולמי ב-ESG יכול להשפיע על מחירים של ניירות ערך ועל הסיכון שטמון בהם.

ההוראה אמנם לא מחייבת את מנהלי ההשקעות והקרנות לשלב שיקולי ESG, אבל היא כן מחייבת אותם לשקול זאת, לדווח מה החליטו בנוגע לשילוב, ומדוע החליטו כך. 

זה אומר שמנהלי ההשקעות והקרנות יצטרכו בקרוב להודיע האם - משיקול כלכלי - נכון לדעתם לשלב שיקולי ESG כדי להגדיל רווחים. 
כך, אם אתם משקיעים שרואים הזדמנות לרווח בחברות אנרגיה מתחדשת/אלטרנטיבות לבשר, או אם מסיבה מוסרית-ערכית חשוב לכם שכספכם לא ישמש להשקעה בחברות של דלקים מזהמים, תוכלו לבחור בקרן שזו מדיניותה. אם אתם חושבים שחברות הגז כאן כדי להישאר ולא מעוניינים בשיקול הסביבתי, תוכלו לבחור בקרן שלא לוקחת בחשבון שיקולי ESG. 

כדי לעשות סדר במה בכלל נחשב ירוק ומה לא, המשרד להגנת הסביבה פרסם לפני כחודשיים את ה"טקסונומיה" - מעין מילון, שכרגע נמצא בשלב הטיוטה, שמסווג פעילויות כלכליות לפי תרומתן למטרות אקלים והשפעתן על מטרות סביבתיות מוגדרות.

כאמור, החברות והגופים שההוראות חלות עליהם צריכים להאיץ את ההטמעה שלהן כבר כעת. לבעלי עסקים וחברות מומלץ לבחון כבר היום האם וכיצד כל ההתפתחויות הללו משפיעות עליהם, וכיצד אפשר להיערך לכך.