הזיהומים הנפוצים כתוצאה מזיהום בפטרייה פוסריום הם זיהומי עור ועיניים, אך בנוסף הפטרייה עלולה לגרום לזיהום מפושט בחלל הבטן, לסינוסיטיס, דלקות ריאות, זיהום במסתמי הלב, במפרקים בעצמות ובדם. בפטרייה עלולים להידבק באמצעות שאיפה של הנבגים, דרך מגע בעיניים או הרכבה של עדשות מגע מזוהמות, או מגע עם פצעים במיוחד פצעים פתוחים. ישנם תיעודיים בספרות הרפואית על הדבקה בפוסריום גם דרך שתיית מים מזוהמים או מקלחות במים המזוהמים.
אבחון הזיהום בפטרייה מתבצע בבדיקות מעבדה בהן נלקחת דגימה מאזור מזוהם. לרוב נהוג במקרי חשד לדגום בדיקת דם, דגימות מעור נגוע או דגימות מהעין ולעתים גם דגימות מהכיח. הזיהום הפטרייתי בפוסריום נחשב לאלים ביותר ומסכן חיים ושיעורי התמותה על פי הדיווחים בספרות העולמית נעים בין 20 ל-70 אחוזים. הפטרייה פוסריום עמידה מאוד לטיפול תרופתי, ולפיכך הטיפול נגדה מאתגר ולעתים ממושך ודורש ניטור קפדני של החולה תחת אשפוז.
הטיפול מתבצע באמצעות תרופות אנטי פטרייתיות הניתנות גם באופן מקומי לאזורים הנגועים על העור או העין, וגם בעירוי לתוך הווריד. עם זאת תרופות פטרייתיות ידועות ככוללות סיכונים כשלעצמן והן עלולות לפגוע בתפקודי הכבד והכליות. במצב של פצועים ודיכוי חיסוני, הסיכון גבוה עוד יותר ועלול להוביל לקריסת מערכות.
התרעות פיקוד העורף