קוראים לו אגוז קוקוס, אבל הוא ממש לא שייך למשפחת האגוזים, בטח שלא דומה מבחינה תזונתית, ומבחינה בוטנית הוא יותר דומה לאפרסק. הקוקוס שייך למשפחת הדקלים, והוא אחד הוותיקים בהם התגלו מאובנים של דקל קוקוס לפני יותר ממיליון שנה. אפשר להשתמש בכל חלקי צמח דקל הקוקוס.
מי הקוקוס מכילים סוכר ומינרלים, קרם קוקוס וחלב קוקוס מכינים מהחלק הלבן של הקוקוס והם מכילים 17% שומנים, שבבי קוקוס לבן מיובש משמשים לעוגות והם עשירים מאוד מאוד בברזל, ולבבות דקל הם בעצם אמצע החלק העליון ביותר של העץ וברגע שמסירים אותו אז גורמים למותו של העץ.
שמן הקוקוס - מכיל שומנים רווים, אבל שונה משומן רווי שיש במזונות מן החי השומן הרווי שבקוקוס הוא קצת שונה באורך של מולקולות השומן והוא מתעכל אחרת בגוף. למרות המיתוסים והשם הרע שיצא לו כדאי לשים לב:
בוצעו מחקרים רבים בשנים האחרונות שניסו למצוא האם השומן שיש בקוקוס מונע מחלות לב או גורם להן, כי דווקא באוכלוסיות שצורכות בעיקר שמן קוקוס נמצאה תמותה נמוכה ממחלות לב. הנושא עדיין במחקר והיום אמנם אין המלצה לאכול כל יום שמן קוקוס, אבל גם אין המלצה להימנע ממנו, אלא לשלב במידה נכונה.
קמח קוקוס - מכיל אותה כמות קלוריות כמו קמח חיטה רגיל אבל יש לו כמה יתרונות משמעותיים מאוד לדעתי. הוא מכיל 41% סיבים תזונתיים וזה המון בהשוואה למשל לשיבולת שועל מלאה שיש בה 12% או קמח חיטה מלא עם 17%. הסיבים התזונתיים חשובים לשובע לזמן ארוך מאוד, לספיגה איטית של פחמימות, ולפעילות מעיים תקינה ומניעת סרטן המעי הגס.
בקמח הקוקוס יש גם 21% חלבון – בדקתי את הרכב חומצות האמינו בחלבון זה ומסתבר שיש בו את כל חומצות האמינו החיוניות! ואפילו יש בחו"ל אבקות חלבון טבעוניות שמבוססות על חלבון קוקוס.
ולסיום אפשר ליהנות מהיתרונות של הקוקוס וטעמו גם בזמן דיאטה לא רק בעוגות ועוגיות אלא רק לשלב כפית קוקוס (פחות מ-10 קלוריות) ביוגורט, או בדייסת שיבולת השועל, אפשר להוסיף גם קינמון וסוכרלוז – פינוק מתוק אמיתי וטעם של עוגה חמה על הבוקר.