פרופ' דניאל זיידמן, רופא נשים בכיר, מתמחה בתחום הפריון והפריות שוחח היום (שני) עם ענת דוידוב ב-103FM על פרשת הביציות המופרות מגיאורגיה. כזכור, שני רופאים בכירים חשודים כי הביאו מגאורגיה ביציות נגועות במחלת ההמופיליה ביודעין והחדירו אותן לגופן של נשים. ברשות המשטרה ישנן ארבע מתלוננות. בנוסף יש מקרה של אישה שחוותה לידה שקטה ותינוק שנולד נגוע.
חשד: ביציות עם מחלה גנטית יובאו מגאורגיה והוחדרו לנשים בישראל
לשאלה מדוע בכלל צריך לייבא ביציות מופרות מחו"ל, הרי זה תהליך שהרבה מאוד נשים עוברות בארץ, הסביר: "נכון, רוב הנשים שעוברות טיפולים בארץ עוברות עם ביציות מחו"ל בארץ יש לנו חוק מאוד מתקדם בנושא של תרומת ביציות הבעיה היא שמרוב שהוא מתקדם הוא הופך את המימוש שלו למאוד מאוד מסובך. ולכן, מספר הנשים הישראליות שנענות לתרומת ביציות הוא מוגבל ומצד שני יש המון נשים שנזקקות לסיוע של ביציות לתרומה".
עוד נשאל האם במידה ומביאים ביציות מופרות מחו"ל התהליך הוא יותר נקי ופחות מסוכן, וענה: "לאו דווקא, אני חושב שמה שהשתנה זה הסביבה. הידע הגנטי שלנו כל כך גדל בשנים האחרונות שבכלל להיות בהיריון זה מסובך. היום אנחנו יכולים לעשות בדיקות גנטיות על אלפי גנים וברור שמה שאישה בהיריון יכולה לבחור כן לעשות מי שפיר או לא, אז העולם השתנה ונהיה הרבה יותר מסובך וגם הסובלנות שלנו, מה שאנחנו מוכנים לסלוח יורד. היום אנחנו רוצים ילד מושלם, ילד שהוא לא חולה ילד של נושא מחלות גנטיות ואני חושב שבאופן כללי תרומת ביציות הפך להיות נושא מאוד מאוד מורכב כי אנחנו עושים היום הרבה יותר בדיקות גנטיות, נותנים ייעוץ גנטי הרבה יותר מורכב. יש נשים שעושות תרומה כפולה, גם תורם זרע וגם תרומת ביצית. העולם נהיה מסובך ולכן זה לא כל כך משנה אם התורמת היא מחו"ל או מישראל. מה שמשנה זה לעשות ייעוץ גנטי".
על תהליך ייבוא הביציות, תיאר: "הלכה למעשה אנחנו פונים למרכזים בעולם, חלק מהנשים פונות לארה"ב שם יש את המבחר הכי גדול. בשלב הראשון גם בני הזוג שרוצים את תרומת הביצית או תרומת זרע נדרשים היום לעשות בדיקות גנים רחבות של מעל 500 גנים ובמקביל התורמת נבדקת לכ-500 גנים ויש התאמה. בשלב הראשון לפני שמציעים לאישה לעבור תרומה זה לוודא שבן הזוג שלה והתורמת הם מתאימים מבחינה זו ששניהם לא נשאים של אותם גנים. ברגע שמוצאים תורמת שמתאימה לבן או בת הזוג אנחנו יכולים לשאוב את הביציות, להפרות אותם עם הזרע. ובדרך כלל מבחינת משרד הבריאות בארץ הוא מרשה להביא לארץ עוברים ששייכים לבני הזוג כיוון שהשתמשו בזרע שלהם".
לשאלה על מי מוטלת האחריות לבדוק, ענה: "האחריות תמיד מוטלת בסוף היום על הרופא. הרופא צריך לוודא שאותה מרפאה שהוא עובד איתה עושה את הבדיקות הגנטיות הנדרשות. אבל בעצם לא בודקים את הביצית בודקים את התורמת. צריך להדגיש פה שהעסק מנוהל בצורה מאוד מדוקדקת. הרופאים היום מאוד מודעים גם לקריטיות של התהליך, וגם לקריטיות שייצא ילד בריא. כאשר הקולגות שלנו בעולם לומדים מאיתנו, בעקבות דרישות של הרופאים הישראליים הרבה מקומות בעולם שינו את הסטנדרט שלהם בעקבות הסטנדרט הישראלי. אני לא מכיר את פרטי המקרה הזה, אני גם לא יכול להגיב עליו".
לדבריו, "לסל הבריאות נכנס רק בשבוע שעבר הנושא של בדיקות סקר רחבות, עד לאחרונה מה שעשו לקופות החולים בישראל זה 20-10 בדיקות גנטיות משהו מאוד מצומצם כך, שהסטנדרט שלנו לתרומת ביציות הוא הרבה יותר גבוה ממה שמשרד הבריאות ממליץ. עד לפני שבוע כשזוג ישראלי היה מגיע לייעוץ בקופה היו ממליצים לעשות בדיקות גנטיות בודדות. בדיקת סקר גנטי רחב, שאנחנו מדברים עליה, נכנסה לסל הבריאות רק לפני איזה שבועיים. אז זה לא מדויק אני חושב שיש הרבה יותר זוגות שלא עושים מספיק בדיקות גנטיות".
כמה עולה לייבא ביציות?
"מצד אחד זה תהליך יקר כיוון שצריך לשלם לתורמת, לתרופות ולאותם מרכזים בחו"ל מדובר בסכומים שנעים 30-40 אלף שקל, כשזה בא מאירופה. אם מדובר בארה"ב אז אותו הסכום רק בדולרים. עדיין זה טיפול אחד הזולים ביחס להצלחה. כי אין טיפול שיש לו שיעורי הצלחה יותר גבוהים מאשר תרומת ביציות, 90% ומעלה הצלחה. זה טיפול מאוד מאוד מצליח".
כמה הרופא מרוויח מזה?
"אלפים בודדים של שקלים במיוחד אם הוא רק יועץ, לא יותר מאשר הוא מרוויח מטיפולי הפריה רגילים. ברוב המקרים הרופאים פוגשים את האישה בישראל אין להם איזה חלק גדול בתהליך עצמו שמתנהל בחו"ל והם בסה"כ יועצים של האישה. בהחלט אני חושב שצריך מצד אחד להרגיע את הציבור כי אני לא מכיר טיפול פריון שהוא יותר מוקפד מהנושא הזה".