מלחמת חרבות ברזל הובילה לעלייה משמעותית בשיעור הסובלים מהפרעות דיכאון, ועמה גם עלייה בצריכת נוגדי הדיכאון. התרופה פרוזאק, שיצאה לשוק בתחילת שנות ה־90, חוללה מהפכה בטיפול בדיכאון, ומאז פותחו משפחות חדשות של תרופות נוגדות דיכאון שהפכו לתרופות המרשם הנמכרות בעולם אחרי האנטיביוטיקה. איך בוחרים את התרופה המתאימה, מה תופעות הלוואי, והאם הטיפול הוא לנצח? כל התשובות לכל השאלות.
נוטלים נוגדי דיכאון וחרדה ורוצים להפסיק? חשוב מאוד שתקראו את זה
איך אדע אם אני צריך להתחיל לקחת נוגדי דיכאון?
התסמינים של דיכאון מג'ורי, שנקרא גם דיכאון קליני, הם: עצבות, איבוד עניין והנאה מפעילויות שונות, הפרעות בתיאבון, לעתים שינויים במשקל, הפרעה בשינה או יתר שינה, אי־שקט או הפחתה בתנועתיות, עייפות ותחושת חוסר אנרגיה, תחושת חוסר ערך ותחושות אשם, אובדן שמחת החיים, ולעתים גם מחשבות על מוות, מחשבות אובדניות ואף ניסיונות התאבדות.
כדי לאבחן דיכאון אין צורך שיתקיימו כל התסמינים, אך עליהם להימשך כשבועיים לפחות. כמו ברוב האבחנות הפסיכיאטריות, האבחון מתייחס גם להשפעת התסמינים על המטופל וגרימתם למצוקה או להפרעה בתפקוד המשפחתי, הזוגי, האישי, התעסוקתי והאקדמי. תרופות נוגדות דיכאון כשמן הן - מיועדות לטיפול בדיכאון, אך גם במגוון מחלות והפרעות נפשיות אחרות, כמו חרדה והפרעה טורדנית־כפייתית. תרופות אלה יש ליטול כשקיים דיכאון מאג'ורי וניכרים מצוקה או הפרעה בתפקוד.
מה ההבדל בין תרופות ממשפחת SSRI לתרופות ממשפחת SNRI?
SSRI ו־SNRI הן שתי קבוצות של תרופות נוגדות דיכאון, שנבדלות זו מזו במנגנון הפעולה שלהן. קיימות כמה קבוצות של תרופות נוגדות דיכאון, והמשותף לכולן הוא השפעתן על המעבירים העצביים (נוירוטרנסמיטורים) - חומרים שבאמצעותם מעבירים העצבים במוח מידע, כלומר: הדרך שבה תאי עצב "מדברים" זה עם זה.
על פי הידע שמצוי ברשותנו היום, שני מעבירים עצביים עיקריים הקשורים בדיכאון הם סרוטונין ונוראדרנלין (נוראפינפרין). בדיכאון, רמתם של שני המעבירים העצביים האלה נמוכה, והתרופות מעלות את רמתם. התרופות ממשפחת ה־SSRI כמו פרוזאק, סרוקסט, פבוקסיל, ציפרמיל, לוסטרל וציפרלקס, מעלות את רמת הסרוטונין. התרופות ממשפחת ה־SNRI כמו אפקסור, איקסל וסימבלטה מעלות הן את רמת הסרוטונין והן את רמת הנוראדרנלין. אין הבדל ביעילות התרופות האלה, אך הן נבדלות בתופעות הלוואי שלהן.
מהן תופעות הלוואי של נוגדי דיכאון?
רוב תופעות הלוואי של נוגדי הדיכאון מהדור החדש הן קלות וחולפות. התופעות העיקריות הן אי־נוחות בטנית (כאבי בטן קלים), יובש בפה והפרעה בתפקוד המיני. הפרעה זו עלולה להתבטא אצל נשים ביובש בנרתיק וקושי להגיע לאורגזמה, ואצל גברים בהפרעה בזקפה ושפיכה מעוכבת. חלק מהתרופות גורמות גם להגברת התיאבון, דבר שמביא לאורך זמן לעלייה קלה במשקל.
אחד השיקולים העיקריים בבחירת תרופה מתאימה הוא פרופיל תופעות הלוואי שלה, כשהרופאים מנסים להשתמש בתופעות הלוואי לטובתו של החולה. כך למשל לאדם שסובל מדיכאון ומהפרעת שינה קשה, תינתן תרופה נוגדת דיכאון שאחת מתופעות הלוואי שלה היא עייפות והרדמה.
איך אפשר לדעת אם הטיפול לא הצליח?
כמו כל טיפול תרופתי, הטיפול בנוגדי דיכאון יכול להצליח באופן מלא, להצליח באופן חלקי, או להיכשל. הטיפול ייחשב מוצלח אם ניכרת הפחתה משמעותית בתסמיני הדיכאון, דבר שמוביל להיעלמות המצוקה ולחזרה לתפקוד תקין בשטחי החיים השונים. האדם חוזר לעבוד, לישון, לבלות, הוא שוב רוצה לחיות.
כדי להעלות את סיכויי ההצלחה חשוב לקחת את מלוא המינון שניתן על ידי הרופא, להתמיד בנטילת הטיפול מדי יום ולדעת כי מלוא ההשפעה של הטיפול תורגש רק בחלוף שישה עד שמונה שבועות מיום תחילתו. בקיצור, נדרשת הרבה סבלנות.
האם יש אנשים שלא יכולים לקבל טיפול בנוגדי דיכאון?
כמעט שלא. ישנם מצבים רפואיים, גופניים ונפשיים, שבהם יש צורך בזהירות, במינונים נמוכים ולעתים בתוספת של תרופות אחרות. בכל מקרה של דיכאון מומלץ לפנות לפסיכיאטר, שלו הידע להתאים את הטיפול התרופתי למטופל.
האם תרופה לטיפול בדיכאון מספיקה, או שדרושים טיפולים נוספים?
לרוב התרופה לטיפול בדיכאון אינה פותרת לבדה את הבעיה, ויש צורך בטיפולים נוספים, כמו טיפולים פסיכותרפויטיים (טיפול בשיחות) שונים, טיפול דינמי או טיפול קוגניטיבי־התנהגותי, או סדנאות וטיפולים קבוצתיים. לעתים יש גם צורך בשינוי סגנון החיים: ירידה במשקל, שינוי תזונה, עיסוק קבוע בספורט ובעיקר פעילות אירובית מתונה. בעצם, האדם לא רק ממתין 6־8 שבועות לשינוי שהתרופה תחולל, אלא מסייע לה לחולל אותו באופן אקטיבי.
מביך אותי ללכת לפסיכיאטר. האם חייבים ללכת אליו כדי לטפל בדיכאון, או שאפשר להסתפק ברופא המשפחה?
רופאי המשפחה יודעים לאבחן דיכאון ורשאים לתת תרופות נוגדות דיכאון. אם בכך נפתרת הבעיה, אין צורך לפגוש פסיכיאטר. הפסיכיאטר, כיוון שזה תחום התמחותו, יכול לשלול בעיות אחרות שנראות כדיכאון ויודע לטפל גם במצבים שבהם התרופה הראשונה לא עוזרת. ככל שקיימת בעיה משמעותית יותר, ובוודאי במידה שקיימת אובנדות משמעותית, כדאי לפנות לטיפול פסיכיאטרי.
האם יש נוגדי דיכאון שאסורים לחולים כרוניים?
אין תכשירים שאסורים באופן מוחלט באוכלוסיות אלו. יש לבדוק עם הרופא המטפל אם קיימת התנגשות כלשהי בין התרופות, במידה שאתם לוקחים מגוון טיפולים תרופתיים.
אני סטודנט במבחנים ונוטל ציפרלקס. האם זה ישפיע לרעה על הקליטה והריכוז?
כמו תרופות נוגדות דיכאון אחרות, ציפרלקס (אסציטלופרם בשמה הגנרי) לא גורמת להפרעה בריכוז. הפרעה בריכוז היא אחד התסמינים של דיכאון, ובעזרת התרופה אפשר להתגבר על הדיכאון ובכך להשיב את הריכוז לתקנו. באחרונה נהוג לרשום את התרופה וולבוטרין לטיפול בדיכאון משולב בהפרעות קשב.
איך מפסיקים ליטול תרופה נגד דיכאון בצורה הדרגתית?
הפסקת התרופות צריכה לארוך מספר שבועות, בתלות במשך הזמן שהתרופה נלקחה, וזאת כדי להימנע משינויים חדים במינון התרופה. לכן, יש לרדת בכל פעם כ־25%־50% מהמינון הקודם, ולהמתין כשבועיים בין ירידה לירידה במינון. לדוגמה, אם אתם לוקחים 40 מ"ג פרוזאק ביום, ניתן לרדת ל־20 מ"ג לשבועיים, אחר כך ל־10 מ"ג לשבועיים נוספים ואז להפסיק לחלוטין. ניתן לצפות שכל תקופת שינוי תהיה פחות יציבה מהרגיל מבחינה רגשית.
שכלתי את בני שנפל לפני כמה חודשים, ואני לא מצליחה להתאושש. האם הגיע הזמן לטיפול תרופתי?
מותו של בן, בפעולה צבאית או באירוע אזרחי, היא אחת הטראומות הנפשיות הקשות ביותר שאדם יכול לחוות. תסמיני האבל דומים מאוד לתסמינים של דיכאון, ולכן בסמוך למות אדם קרוב אין מאבחנים דיכאון, אלא רואים בכך תגובת אבל נורמלית. זוהי תגובה קשה לאירוע קשה ביותר.
קיימת ציפייה שתהיה החלמה הדרגתית מהאבל, והאדם יוכל לחזור לתפקד וליהנות יחסית מפעילויות שונות. התהליך הזה, כמובן, אמור להיות הדרגתי. אם אחרי כמה חודשים את לא מצליחה להתאושש, יש צורך בטיפול, לאו דווקא תרופתי. פני לפסיכיאטר לביצוע אבחון, שאחריו תדונו באפשרויות הטיפול השונות: פסיכותרפיה, טיפול תרופתי, קבוצת תמיכה. כמו כן אפשר לשלב דרכי טיפול שונות.
הלב שלי נשבר אחרי שנפרדתי מבת זוגי בשלוש השנים האחרונות. עברו שלושה חודשים ואני לא מצליח לצאת מזה. אני בוכה הרבה, לא מפסיק לחשוב עליה. חשבתי לבקש מהרופא תרופה אנטי־דיכאונית. האם כדאי?
עצבות, בכי וקושי בתפקוד הם תסמינים של דיכאון, אך הם לא מספיקים לאבחנה של דיכאון. מומלץ לפנות לפסיכיאטר או לרופא משפחה כדי שיאבחן אם אכן מדובר בדיכאון. במקרה של דיכאון יש בהחלט צורך בטיפול תרופתי, טיפול בפסיכותרפיה או טיפול משולב. יש לזכור שטיפול בתרופות נוגדות דיכאון יעיל הן כשידועה הסיבה לדיכאון והן כשהסיבה לא ידועה.
האם יש להימנע כליל מאלכוהול כשנוטלים נוגדי דיכאון?
אלכוהול הוא חומר המשרה דיכאון, ולכן מומלץ להפחית את השימוש בו. למי שרוצים לשתות אלכוהול ומקבלים תרופות נוגדות דיכאון, מומלץ לצרוך אלכוהול לא יותר מפעמיים בשבוע, ולא יותר ממשקה אחד בכל פעם.
שמעתי שנוגדי דיכאון גורמים לעלייה במשקל. אני סובלת מהשמנת יתר. האם יש נוגדי דיכאון שלא יגרמו לי להשמין?
ראשית יש לזכור כי לעתים עלייה במשקל (ולא רק ירידה) מהווה אחד מתסמיני הדיכאון. במקרה כזה טיפול נגד דיכאון עשוי להביא דווקא לירידה במשקל. חלק מהתרופות נוגדות הדיכאון אכן גורמות לעלייה במשקל, אך יש כאלה שלא גורמות לכך או גורמות לעלייה מתונה מאוד במשקל. יש לפנות לפסיכיאטר שיאבחן תחילה אם יש צורך בטיפול תרופתי נוגד דיכאון, ואחר כך ימליץ על התרופה המתאימה, תוך התחשבות במשקל. שינוי אורח החיים, דיאטה מאוזנת ועיסוק קבוע בפעילות גופנית יביא גם להרזיה וגם לשיפור מצב הרוח.
בנוגע לילדים, אילו נוגדי דיכאון אפשר להתחיל אצלם עד לתור לפסיכיאטר, בהנחה שאכן יש חשד לדיכאון קליני ונשללו הפרעות אחרות?
שכיחות דיכאון בילדים נמוכה יותר מאשר במבוגרים ולכן יש לוודא שאכן מדובר בדיכאון לפני שמתחילים טיפול תרופתי. פעמים רבות נראה כי ילד סובל מדיכאון, אך בבירור פסיכיאטרי מעמיק מתגלות בעיות נוספות ומשמעותיות הדורשות התייחסות. בנוסף, הגורמים לדיכאון בילד הם משמעותיים, ולרוב לסביבה השפעה רבה לעומת הגנטיקה, בשונה ממבוגרים.
במקרים שבהם הרופא המטפל משתכנע כי מדובר בדיכאון ויש הכרח בטיפול תרופתי, ניתן לשקול התחלת טיפול בפרוזאק (Fluoxetine), בחצי מהמינון המקובל במבוגרים. יש לוודא שהילד נבדק אצל פסיכיאטר ילדים ונוער. מרבית הילדים יזדקקו למעטפת טיפולית תומכת בנוסף לתרופה.
האם התרופות יכולות להשפיע על התפקוד המיני?
חלק מהתרופות נוגדות הדיכאון יכולות להשפיע על התפקוד המיני, השפעה המתבטאת בעיקר בירידה בחשק ובעיכוב השפיכה. במקרים אלו ניתן לבחון עם הרופא המטפל מספר אסטרטגיות: החלפת הטיפול בתרופה לתכשיר אחר מאותה המשפחה או ממשפחה אחרת, כגון סימבלטה, שייתכן שלא תגרום לבעיה בתפקוד המיני, תוספת של תכשיר כמו וולבוטרין לטיפול הקיים, שיכול להפחית את תופעת הלוואי, ואפילו לשקול חופשה תרופתית (Drug holiday), שהיא נטילת הכדור אחרי קיום יחסי המין ולא לפניו.
ייעוץ רפואי: ד"ר רוית הללי, מומחית לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר