בצל המחאות וההפגנות נגד ובעד הרפורמה המשפטית, אחד הנושאים שלא ירדו מהכותרות הוא מחאת המילואימניקים, בין השאר בהובלת ארגון “אחים לנשק”, ארגון המחאה של מילואימניקים קרביים.
על רקע זה החליטו עמיר מנחם (33) ממושב אודים וברוך הירש (34) ממבוא חורון, שני לוחמי שייטת 13 במילואים, להקים לאחרונה פורום של לוחמי יחידות העילית בצה”ל שמטרתו ליצור שיח בין לוחמים תומכי ומתנגדי הרפורמה.
מנחם הוא ממתנגדי הרפורמה והירש הוא מתומכיה והם מכירים מאז השירות הצבאי. “עמיר ואני שירתנו יחד בשייטת באותו מסלול ולחמנו יחד”, מספר הירש. “אחרי זה עמיר המשיך עוד שנה כי הוא היה קצין. היינו חברים טובים וחווינו חוויות שקישרו בינינו לנצח. זה לא משהו ששוכחים”.
“ברוך ואני היינו חברים טובים, אחים לנשק”, מוסיף מנחם. “ברוך בא מהציונות הדתית ואני בן אדם חילוני, ובחלק מהדברים היו לנו דעות שונות אבל בתקופה ששירתנו יחד, מי דיבר על הדברים האלה? היו דברים גדולים יותר שחיברו בינינו וזו חברות חזקה יותר מכל דעה כזו או אחרת”.
אחרי שחרורם מהצבא פנו לאפיקים שונים: מנחם הקים עם אביו יורם את תנועת “חמש אצבעות”, תנועה חברתית־חינוכית ששמה לעצמה למטרה לאפשר לחבריה (בעיקר בני נוער) למקסם את הפוטנציאל המנטלי שלהם דרך אימון גופני באמצעות שיטה חינוכית חדשנית. הירש משמש כמנהל של חברת סטרט־אפ גדולה ובנוסף מרצה במכינות שונות בנושאי חינוך.
“לא הכל שחור ולבן"
השניים, ששמרו על קשר לאורך השנים, חיזקו אותו לאחרונה כשהגו את היוזמה לייצר שיח תרבותי בין לוחמים בנושאי הרפורמה. “כשהתחיל כל נושא הרפורמה, אז די מהר קמו בוואטסאפ קבוצות דיונים של בוגרי שייטת, קבוצה שהתארגנה למחאות מול הבית של גלנט ובכירים נוספים וקבוצה שעסקה בדיונים בנושאי הרפורמה, אידיאולוגיות וערכים”, אומר הירש. "כאחד שתומך ברפורמה נכנסתי לקבוצה השנייה כי חשבתי שיהיה טוב לדבר ולקיים דיון בנושא, אבל זה היה נורא כי 99% מהחברים שם היו מהצד המתנגד לרפורמה וצורת הכתיבה המתלהמת הייתה מזעזעת בעיניי, ירידה ברמה האישית על אנשים”.
“הרעש שנוצר בקבוצות הוואטסאפ של הלוחמים עם תחילת נושא הרפורמה הוביל ללא מעט חיכוכים בין לוחמים, כשאני בין אלה שהפגינו מול הבית של גלנט ומתנגד לרפורמה וברוך תומך ברפורמה”, מספר מנחם. “ואז ברוך התקשר אליי ואמר לי: ‘תגיד, זה באמת כל כך קיצוני שאני מרגיש לא קשור לחבר’ה האלה? כולם חזקים בעמדות שלהם ולא רואים שלא הכל שחור ולבן ולא מבינים שיש מורכבת מסוימת?’. אמרתי לו: ‘אחי, כן, הקטע הוא שלאנשים בוואטסאפ ובמדיה החברתית קל להיות קיצוניים’. ואז החלטנו להביא חבר’ה כמונו מיחידות מובחרות עם עמדות מנוגדות לגבי המצב בארץ ולייצר מפגש”.
“היה ברור לעמיר ולי שגם אם דעותינו מנוגדות, אנחנו לא רוצים שהשיח יהיה מתלהם כמו בקבוצות האלה אז החלטנו לקחת את זה שלב הלאה וליצור מקום, טריטוריה, שנוכל לייצר בה שיח של אנשים מכל הדעות אבל בצורה מכבדת, מתורבתת ולא מתלהמת וכך נולד הפורום הזה”, מציין הירש. “בהתחלה, וגם היום, מי שמוביל את השיח אלו אנשים מיחידות מובחרות שהם בעלי דעות מנוגדות. בכדי לחמם את המפגשים, בהתחלה הזמנו את מנכ”ל פורום קהלת מאיר רובין ואחרי כן את מתן מרידור, הבן של דן, שהוא אישיות נהדרת בפני עצמה. אחרי זה התחיל השיח של החברים שהגיעו וכל אחד הציג את הצד שלו, בעד ונגד. בסוף אנשים הבינו שבכל צד יש אנשים אכפתיים שאוהבים את המדינה ורוצים את טובתה, מעריכים אחד את השני ורוצים לחיות ביחד”.
המפגש הראשון מנה 30 לוחמים, ומנחם מתאר: “המפגש הראשון היה ברמה מאוד גבוהה, שיח מאוד מתורבת. לא היה ‘כסאח’, אבל כן דיברו על דברים קשים ואנשים נכנסו לסוגיות שמאוד קשה לדבר עליהן ביומיום. הגיעו אנשים משלדג, שייטת, סיירת מטכ”ל, טייסים, 669, נח”ל ועוד. אחרי המפגש הראשון אנשים יצאו עם ניצוץ בעיניים והבנה שאפשר לדבר. פתחנו קבוצת וואטסאפ שעוסקת רק בנושא זה והשיח בה ברמה מאוד גבוהה, והמשכנו עם זה”.
“האמון נפגע"
לאור הצלחת המפגש הראשון, השניים החליטו להמשיך ועד כה יזמו ארבעה מפגשים כאלה, כשלמפגש השני הגיעו כ־120 איש. “הכלל הבסיסי הוא שאפשר להגיד מה שרוצים אבל לא איך שרוצים”, מדגיש הירש. “אם מישהו מדבר בצורה לא מכובדת ולא ראויה ומתחיל לאבד את זה, שיצא החוצה, ינשום אוויר ויחזור. היו כאלה שהיה להם קצת קשה והיה צריך להעיר להם, אבל אחרי זה, ברגע שנכנסו לזה, היה יותר קל והשיח התקבל יפה מאוד. עמיר ואני שירתנו ביחד בצבא במשך הרבה שנים ומכירים אספקטים מאוד מסוימים אחד של השני אבל על אידיאולוגיות לא דיברנו ופחות מכירים, והמפגשים הצליחו לגרום לנו להכיר זה את זה. גם היום כשאנחנו חלוקים בהרבה דברים, זה אף פעם לא מגיע לרמה שאנחנו מרגישים לא נעים או לא בנוח, אלא שמים את כל הקלפים על השולחן, מדברים על זה ומוצאים פתרון משותף בצורה הכי מכובדת ונעימה שיש”.
מהם הנושאים הכי נפיצים בשיחות?
מנחם: “יש כמה נושאים אבל אחד הנושאים החמים הוא נושא הסרבנות. יש חבר’ה שאומרים לי שהם הולכים לסרב, ואז החבר’ה שתומכים ברפורמה לא יכולים להכיל את זה, לא מבינים איך אפשר לעשות דבר כזה ושואלים האם כל פעם שיהיה משהו בוער במדינה אז יישלף הקלף הזה של הסרבנות? סוגיה נוספת היא אם יש משהו משותף בין חלקי החברה הישראלית כיום. האם אנחנו מסוגלים למצוא גם משותף בינינו ולא רק הבדלים? דבר שלישי שכולם מסכימים לגביו הוא נושא המנהיגות במדינה. גם החבר’ה הדתיים וגם החבר’ה הימנים בפורומים האלה מאוד נגד המנהיגות היום והאנשים שנמצאים בממשלה. זה סוג של מכנה משותף בין כולם”.
הירש: “הרפורמה עצמה היא הנושא הכי פחות חם בשיחות. קטע הסרבנות תופס את עיקר השיחה, זה מאוד מפריע לאנשים. מדברים הרבה על נושא דת ומדינה ושוויון בנטל. יש תחושה בצד הימני, בעיקר אצל הדתיים, שמרגישים איזשהו ילד חריג במסגרות הכלליות של המדינה וגם זה תופס נפח בדיון. המטרה היא להגיע למפגשים האלה עם יותר סימני שאלה מאשר סימני קריאה, אתה בא להשמיע את קולך ולדבר אבל גם להקשיב”.
איך שומרים שהשיח בפורום שלכם יתנהל בצורה לא מתלהמת?
הירש: “כל מי שמגיע למפגש מגיע ממקום של להקשיב ולשמוע ולא להטיח האשמות. אנחנו לא משאירים מקום להתלהמות או לטונים גבוהים מדי שפוגעים במישהו כזה או אחר מחברי הפורום”.
מנחם: “ברוך ואני יצרנו שם תרבות דיבור מכבדת. אנחנו מאפשרים לכל אחד את היכולת לדבר ולהציג את הצד שלו ללא הפרעות באמצע. אנחנו נותנים מקום לשאלות ויוצרים תרבות דיון הולמת ואנשים אוהבים שיש ‘בעל בית’ לדיון הזה”.
אתם רואים שיש היענות?
מנחם: “כן, זה כבר חצה את רף 200 האנשים שמעוניינים להשתתף במפגשים הללו. גם נוצרים מפגשים בין חברים מעבר למפגש הכללי של המיזם. קבוצת הוואטסאפ של המיזם הזה היא הכי פעילה בקרב קבוצות הלוחמים”.
הירש: “אנשים מבינים כמה זה חשוב ונחוץ”.
אתם מרגישים שהשיח הזה עוזר ומביא תוצאות?
הירש: “חד־משמעית כן. אנשים לא שינו את הדעה שלהם לבעד או נגד הרפורמה בעקבות המפגשים האלה כי המטרה היא להכיל זה את זה. אנשים התחילו לשאול יותר שאלות ובמקום לכעוס זה על זה הם התחילו לשאול ולנסות להבין מה הצד השני חושב. אנשים הבינו בעקבות המפגשים האלה שלא הכל שחור ולבן ולא הכל נמצא בקצוות אלא בסוף צריך לשאול ולהבין את כל הצדדים. זה ההישג בעיניי, התקדמות מאוד גדולה”.
מנחם: “בהחלט עוזר, אנחנו רואים שאנשים יותר קשובים, מבינים ומכילים זה את דעותיו המנוגדות של זה”.
אתמול, ביום השיבוש, קיימתם מפגש?
מנחם: “לא, אתמול לא היה עם מי לדבר, היה סוער מדי, אבל קבוצת הוואטסאפ פעילה מאוד. קבענו מפגש ביום חמישי הבא ובו נעסוק גם במה שקרה השבוע. אין תחליף למפגש פרונטלי לדעתי, היתרון הוא שאפשר ככה להיפגש, לדבר ולחשוב יחד על המכנה המשותף. זה קשה וכולל לא מעט תסכולים”.
מה דעתכם על המצב במדינה כיום?
הירש: “הנושא הזה העלה הרבה מאוד שדים ובעיניי זה מבורך כי זה מוביל אותנו להעמיק בנושאים האלה ולדבר עליהם כמו שצריך”.
מנחם: “אני מאוד מוטרד ממה שקורה היום במדינה, בעיקר בשל היעדר המנהיגות. אני חושב שיש פה משבר אמון אדיר בגלל מנהיגות כושלת שדואגת להבליט את השוני בינינו ולא את המשותף. אני חושב שהתפקיד הכי חשוב עכשיו של האנשים שנמצאים בעמדות מפתח, מראש הממשלה ועד שרים וחברי כנסת, הוא לאחד את העם ולהחזיר את האמון זה בזה כי אם לא נהיה מאוחדים אז המדינה הזו תתפרק. אני באמת רואה התפרקות. אני רואה הרבה חברים שלי שרוצים לעזוב את הארץ, חברים שמאוד מתוסכלים. אנשים מוטרדים ממה שקורה פה. אני מקווה שיהיה פה איזשהו שינוי ושכל הכאוס והבלגן שקורים עכשיו יובילו אותנו לאחדות ולהבנה שאין דרך אחרת. מי שחושב שלא צריכה להיות מדינה ליהודים – שיפתח ספר היסטוריה”.
מה דעתכם על מחאת המילואימניקים?
הירש: “למחאה הזו יש צד מאוד בעייתי והוא שאנשים פרטיים דיברו בשם ארגונים גדולים יותר. לצורך העניין, מחאת המילואימניקים מדברת בשם ערכי הצבא, מחאת אנשי האקדמיה מדברת בשם אנשי האקדמיה. זו בעיה מאוד קשה כי לא כל משרת מילואים מזדהה עם מחאת המילואימניקים וזה בעצם מערער את ערכי הצבא. ‘אחים לנשק’ משתמשים בערכי הצבא ואלו ארגונים כלל־ישראליים ולא של מישהו פרטי וזה מערער את יחסי האמון בתוך הארגון הזה. אם מפקד שייטת יקרא לסרב לשרת במילואים אז האמון שלי בו נפגע, כי בסוף הערכים שלי לא שונים מהערכים שלו. אני לא אעשה משהו שאני לא מאמין בו. וזה נכון לגבי עולם האקדמיה, הרפואה וכו’. זה יוצר בתוך הארגונים הכלל־ישראליים חוסר אמון בין האנשים למובילים וככה המדינה לא יכולה להתנהל. צריכים לעשות את זה בצורה מכבדת וראויה וככה נצא יותר חזקים וגדולים”.
מנחם: “זה מאוד קשה לי ברמה האישית. אני לא רואה מצב שבו אני אסרב להגיע למילואים. מצד שני, אני מבין שזה הנשק של הרבה מאוד אנשים היום במדינה ליצור בלגן. ברגע שיש צד שמתנגד לרפורמה קל לו לשלוף את קלף הסרבנות והפגיעה בביטחון המדינה. לי זה מאוד קשה אישית אבל אני מבין את המקום שממנו זה מגיע, כי אנשים נתנו חיים שלמים בשביל המדינה”.
היוזמה המשותפת חיזקה את הקשר החברי ביניכם?
מנחם: “זה יצר בינינו קשר מאוד חזק לאחרונה ונתן תקווה כי כשעושים דברים ביחד אז אפשר לגשר על כל הפערים ולהתאחד למען המדינה”.
הירש: “בוודאי, חד־משמעית. אם בעבר התראינו ונפגשנו בתדירות מסוימת, אז עכשיו אנחנו נפגשים ומדברים לעתים יותר קרובות, וגם כשיש קונפליקטים אנחנו מצליחים לצאת מהם יותר חזקים כי אנחנו מנהלים אותם בצורה ראויה ונכונה. זה חיזק מאוד את הקשר בינינו ואני מקווה שזה יהיה ככה גם בקרב כל החברה הישראלית”.