בני המשפחה ביקשו לבחון שתי סוגיות בחקירה, הראשונה היא בדיקת שתי מצלמות שטרם ברור אם נבחן התיעוד בהן, והשנייה - סימני שפשוף שנמצאו על אבן שפה במקום התאונה ועשויים לרמז על אובדן שליטה של הנהגת על הרכב.
במהלך הפגישה הוצגו בפני המשפחה 11 סרטונים שמתעדים את הרכב הפוגע, אך באף אחד מהם לא ניתן לזהות באופן חד משמעי את הנהגת הפוגעת. עורכת הדין רוני אלוני סדובניק, המייצגת את המשפחה, מסרה כי המשפחה מבינה את הראייה לפיה זהות הנהגת נקבע על פי איכון טלפוני, עם זאת הוסיפהה כי החקירה התנהלה ברשלנות.
לטענת עורכת הדין, קביעת המשטרה כי הנהגת נהגה במהירות של 55 קמ"ש אינה אמינה מכיוון שסביר שהנהגת האטה את נסיעתה לאחר הפגיעה. "ברור שאדם שחש פגיעה ובהלה ייאט את נסיעתו, ולכן לא סביר שכך קבעו את המהירות", אמרה והוסיפה: "למשפחה יש חשד השנהגת נהגה במהירות מופרזת, שכן האב העיד שהסתכל ימין ושמאלה ולא ראה שמתקרב".
לבסוף, תהתה עורכת הדין סדובניק אם נכון להגיש כתב אישום גם בגין שיבוש הליכי חקירה. "מי שעוזב תאונה, מגיש הודאה שקרית והולך למוסך משמע שהוא בהליך לשיבוש חקירה. ההתנהגות המקלה מעלה תהיות".
התרעות פיקוד העורף