כמה שאלות ותשובות ביחס לאירוע הקשה שהתרחש בערב יום הכיפורים בכיכר דיזינגוף בתל-אביב, כאשר התפילה שהייתה אמורה להתקיים במקום "פוצצה" על-ידי מחאה קולנית ונמרצת של מפגינים, שטענו כי קיום התפילה נוגד את פסיקת בג"ץ, שאסרה על הקמת מחיצה לצורך הפרדה מגדרית. שוחחנו על הנושא עם ד"ר יעקב בן שמש, מרצה בכיר למשפט ציבורי.
עדים למהומות בתפילות: "מישהי ניגשה וביקשה לכבד, ואז נפתחו שערי הגיהנום"
"נחרד מהמראות": הנשיא הרצוג מגיב לאירועי יום כיפור בתל אביב
ראשית, האם אמנם מארגני האירוע הפרו את פסיקת בג"ץ?
דומני שהתשובה היא – לא באופן פורמלי. בית המשפט אסר על הקמת חציצה או גדר שימנעו מעבר ותנועה חופשיים במרחב הציבורי, וזאת מטעמים של הגנה על הזכות לשוויון. מארגני האירוע נמנעו אמנם מהקמת גדר, אבל ניסו לסמן את גבול החציצה המגדרית בצורה אחרת – באמצעות מוט במבוק עליו תלו דגלים. המוט ועליו הדגלים לא מנע את המעבר, ועל-כן ניתן לטעון שהוא לא הפר את פסק הדין. וכך גם קבע מפקד המשטרה שהיה במקום האירוע, שאמר שבעיני המשטרה זו לא חציצה אסורה.
מצד שני, אפשר כמובן לומר שזו התחכמות, וניסיון לקיים אולי את לשון הפסק, אבל לא את רוחו, שדיברה על מניעת ההפרדה המגדרית עצמה. וההתחכמות הזו, עם כל כמה שמבחינה משפטית אפשר לומר שהיא אפשרית, בוודאי לא הועילה להרגעת הרוחות ולקירוב הלבבות, וזירזה את פיצוצו של האירוע.
האם יש קשר בין האירוע הזה לבין הרפורמה?
לא ניתן לנתק בין השניים, משני הכיוונים – לדעתי הרפורמה השפיעה על האירוע מצד אחד, והיא עשויה גם להשפיע עליה חזרה. ראשית, אין ספק שהמשבר החברתי והמתח הרב שהחברה הישראלית שרויה בו, ובמיוחד המתח הגואה בין דתיים לחילונים, היו מהגורמים הפעילים שהגבירו את התסיסה והאיבה בין הקבוצות, והשפיעו הן על ההחלטה של עירית תל אביב מלכתחילה לא לאשר הקמת מחיצה באירוע, הן על פסקי הדין של בתי המשפט, והן על פיצוץ האירוע בסופו של דבר.
ומצד שני, אין ספק שהאירוע גם ישפיע על הרפורמה בכך שפסיקת בית המשפט תחזק את הטענות לפיהן בתי המשפט אינם אובייקטיביים, הם אינם מגנים על זכויותיהם לחופש דת של אנשי הציבור הדתי בישראל, ומעדיפים, בשם עקרון השוויון, למנוע תפילות במתכונת המקובלת אצל העם היהודי מימים ימימה. פסיקה זו גם עשויה לחזק את הקריאות להגברת ההשפעה של נבחרי הציבור על אופן בחירת השופטים, כדי שהשופטים ישקפו בצורה טובה יותר את ההרכב המגוון של החברה הישראלית.
האם צפויה חקיקה שתאפשר תפילות בהפרדה?
כן, והצעות ברוח זה כבר נשמעו בתקשורת. צריך לומר שכבר במסגרת החקיקה הקיימת ניתן היה לפרש את הדין כך שהפרדה מגדרית תהיה מותרת, בתנאים מסוימים, גם באירועים שמתרחשים במרחב הציבורי. אך לאור סירובם של בתי המשפט לעשות כן, ייתכן שחברי הכנסת יגיעו למסקנה שנדרשת חקיקה שתאפשר באופן מפורש את קיומם של אירועים בהפרדה מגדרית, תוך קביעת התנאים לכך
חקיקה כזו תצטרך כמובן להיות מאוזנת, על מנת לעמוד בביקורת השיפוטית בבג"ץ – למשל, להגביל את קיומם של האירועים בהפרדה רק לאותם אירועים בהם הדבר נדרש מטעמים דתיים; לדאוג לכך שבאירועים שבהם יש הפרדה, תהיה אפשרות להשתתף גם ללא הפרדה; או לדאוג לכך שלאירועים שמתקיימים בהפרדה יהיו גם חלופות מתאימות עבור הציבור שאינו מעונין בהפרדה.