מומחים צבאיים טוענים כי רשת המנהרות שבנה חמאס צפויה להציב את אחד האתגרים הגדולים ביותר עבור צה"ל אם יפלוש קרקעית לרצועת עזה.
בריק חושף את המלצתו לנתניהו - מדוע אני מתעקש לא להיכנס לעזה
"היה איתן רופא, דאגו להן בשבי": קרובי החטופות ששוחררו עם פרטים חדשים
מלבד רשת המתקנים התת-קרקעית של קוריאה הצפונית, חמאס מפעיל על פי ההערכות את רשת המנהרות הגדולה בעולם.
ג'ון ספנסר, ראש לימודי לוחמה אורבנית במכון הלוחמה המודרנית באקדמיה הצבאית של ארצות הברית ווסט פוינט, אמר כי גודל "האתגר בעזה עם מנהרות תת-קרקעיות הוא ייחודי".
במאמר שפורסם לפני ימים אחדים הוסיף ספנסר, קצין לשעבר בצבא האמריקאי, כי רשת המנהרות הגדולה והמתרחבת היא בעיה ש"אין לה פתרון מושלם ומחכה לכוחות היבשה הישראליים".
על פי הערכות, רשת המנהרות כוללת 1,300 מנהרות באורך של כ-500 ק"מ, כאשר חלק מהמנהרות נמצאות בעומק של עד 70 מטרים מתחת לפני הקרקע, כאשר על פי דיווחים, רוב המנהרות הללו הן בגובה של שני מטרים בלבד וברוחב של שני מטרים.
מומחים מעריכים כי ייתכן שבני הערובה שחמאס חטף במהלך מתקפת הטרור על ישראל ב-7 באוקטובר נמצאים בתוך המנהרות הללו, במה שעשוי להיות מקום לאחסון אמצעי לחימה, מזון, מים ודלק. חוקרים שחקרו בעבר את רשת המנהרות של חמאס סבורים כי חלק ממנהיגי הארגון מוצבים בתוך מנהרות אלה.
מומחים אומרים כי המנהרות יסבכו עוד יותר את תרחיש הלחימה במקרה של פלישה קרקעית ישראלית לרצועה, וספנסר אמר כי הן מאפשרות "ללוחמים לנוע בין מגוון אתרי לחימה שונים בבטחה ובחופשיות".
מייק מרטין, פסיכולוג מלחמה בקינגס קולג' בלונדון, אמר: "בקיצור, המנהרות האלה מאזנות בכך שהן מנטרלות את היתרונות של ישראל בחימוש, בטקטיקה, בטכנולוגיה ובארגון, כמו גם את הסיכון של חוסר היכולת להבחין בין מטרות צבאיות ואזרחיות שיש לדבוק בהן על פי החוק הבינלאומי. לכן, צה"ל מתמודד עם בעיות בכל הנוגע לפעולות צבאיות בתוך אזורים אזרחיים, שניתן להגדירן כלחימה תלת מימדית".
הוא הסביר למה הוא מתכוון בלחימה תלת מימדית, ואמר: "יהיו אלמנטים שיירו מעל מגדלי המגורים ויהיו אלמנטים שיירו מתחת לאדמה. אם בניין נהרס, הוא יהפוך לערימת הריסות, שלאחר מכן תהפוך להרסנית מאוד, במובן של מקום שממנו קל לכל חמוש להגן ולירות. "הלחימה בערים היא אחד השטחים הקשים ביותר שכל צבא יכול להתמודד איתם".
המנהרות ברצועת עזה נועדו תחילה להבריח סחורות לרצועה וממנה ולמצרים, אך עם הזמן ובשל הגברת המעקב האווירי הישראלי באמצעות רחפנים וציוד ריגול אלקטרוני אחר ברצועה החל חמאס להרחיב את רשת המנהרות, אך צה"ל גילה את הסכנה והמורכבות של מנהרות אלה רק לאחר המבצע הצבאי בעזה ב-2014.
בעקבות זאת החלה ממשלת ישראל לבנות מכשול גבול תת-קרקעי לאורך גבול רצועת עזה כדי למנוע חדירה דרך מנהרות.
מומחים אומרים כי קשה לאתר את המנהרות מכיוון שהן עשויות להיבנות מתחת למבנים שונים, אך ישנן דרכים שונות לזהות אותן, כגון שימוש במכ"ם וטכניקות למדידת טביעות אצבע מגנטיות, תרמיות ואקוסטיות. עם זאת, לרוב מנהרות אלה נחשפות על ידי מחקר אנושי, על פי מרכז המחקר ראנד בכנס 2017 בנושא.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
המחקר האנושי במקרה זה, על פי מרכז ראנד, נועד לסייע לאתר את היעלמותו הפתאומית של אות הטלפון של פעיל חמאס, שעוקב אחריו בדרכו לעבר המנהרות.
בספרה "Underground War" אמרה דפני ריצ'מונד באראק, אחת המומחיות הבקיאות ביותר בתחום, כי גז מדמיע או כימיקלים משמשים למחיקת מנהרות, אך שיטות אלה אינן חוקיות כעת.
מומחים אומרים כי ניתן להפציץ מנהרות אלה בזמן שלישראל יש מה שמכונה "פצצות חודרות בונקרים" שנועדו לחדור לקרקע, אך בהתחשב בכך שאורכה של רצועת עזה הוא כ-40 ק"מ, רוחבה בין 6 ל-14 ק"מ ואוכלוסייתה מונה כ-2.2 מיליון תושבים (הרצועה היא אחד האזורים הצפופים בעולם) - קשה לאפשר אפשרות זו גם אם ישראל תקבע את מיקומן של המנהרות.
לדברי חוקרים בתאגיד ראנד, ישראל השתמשה בעבר במה שמכונה "פצצות מונחות מדויקות" כדי לסגור את המנהרות הללו, אך הן לא נחלו הצלחה רבה.
לדברי החוקרים, קשה להילחם בתוך המנהרות משום שהן חשוכות וקרות מאוד, מוגברות על ידי ירי, בעוד השימוש בנשק בפנים מעלה אבק ויכול להיות ממולכד.
לאור סיכונים אלה, בעבר הורשו חיילי צה"ל להיכנס למנהרות רק לאחר שאובטחו על ידי צוותים מיוחדים.
מאז 2014 פורסות בצה"ל יחידות לחימה מיוחדות למנהרות המאומנות בסביבות מנהרות מדומות ומאומנות להשתמש בחיישנים ייעודיים להכרת המתרחש במנהרות ובאלמנטים ייעודיים ללחימה במנהרות באמצעות רובוטים וכלבים.
ספנסר ציין כי הוא מעולם לא שמע על צבא מאומן כל כך בלוחמת מנהרות כמו הצבא הישראלי.
עם זאת ריצ'מונד ברק כתב בדיווח ל"פייננשל טיימס" כי ישראל "תצטרך לעסוק במבצע אווירי וקרקעי ארוך טווח ורחב היקף כדי להרוס את התשתית התת-קרקעית הזו. גם תרחיש זה, שעלול לגרום לנפגעים משמעותיים, לא צפוי להצליח להשמיד את כל רשת המנהרות בעזה".
מייק מרטין מסכים שהמנהרות האלה יהוו אתגר גדול: "למרות שלישראל יש את כל השיטות החכמות כמו מכ"ם ומידע סיסמי שניתן להשתמש בו כדי לאתר מנהרות, אני מזהיר מדבר אחד: יש פער במערך איסוף המודיעין הישראלי. הם טעו בחישוב של התקפה בסדר גודל של מה שחמאס עשה ב-7 באוקטובר".
בראיון ל-DW הוא הוסיף: "זה אומר לנו שיש להם כמה נקודות נסתרות שבהן נראה שאחרי שלישראל היה פער מידע, היא באמת לא תדע מה חמאס מתכוון לעשות או איך הוא מתכוון להגן על עזה או על תוכניות אחרות שלו. אז נראה שיש סימני שאלה גדולים לגבי מה שישראל יודעת ולא יודעת".